מנכ"ל גלובל אי: "אנחנו רק ב-10% חדירה בשופיפיי, הפוטנציאל עדיין גדול"
בספטמבר האחרון השיקה גלובל אי שירות בשיתוף פעולה עם שופיפיי, שמאז מציג צמיחה יפה והולך להוות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של החברה; המנכ"ל אמיר שלכט וסמנכ"ל הכספים עופר קורן מספרים על שיתוף הפעולה ועל מנועי הצמיחה האחרים של החברה
גלובל אי גלובל-אי , המספקת שירותי לוקליזציה לעסקים ולחנויות אינטרנטיות, היא אחת מהחברות הישראליות הצומחות. למרות שהמניה שלה עלתה רק ב-10% מאז ההנפקה ב-2021 לשווי של 4.9 מיליארד דולר, הצמיחה בהכנסות מראה שיש כאן ביזנס חזק - צמיחה של 80% ב-2021, 67% ב-2022 ו-40% ב-2023 אלה נתונים חזקים, ולפי תחזית החברה היא תכניס ב-2024 סכום של 753 מיליון דולר (אמצע טווח), מה שיהווה צמיחה של 32% וצמיחה ממוצעת של 54.8% ב-4 השנים מאז ההנפקה. מתחילת השנה ירדה המניה ב-24% וב-12 החודשים האחרונים ירדה ב-12.5%.
מנית גלובל אי ב-12 החודשים
אחד ממנועי הצמיחה החזקים והמרכזיים של החברה הוא שיתוף הפעולה עם שופיפיי SHOPIFY INC , ענקית המסחר המקוון, שמאפשרת ללקוחות שלה להנות מהשירות של גלובל אי בלחיצת כפתור, דבר הפותח את גלובל אי לקהל של לקוחות שאומנם כנראה לא הייתה מקבלת כי הם קטנים מדי עבורה, אבל זו מסה גדולה של לקוחות שעושים הבדל גדול.
ברבעון הראשון של השנה ההכנסות צמחו ב-24% ביחס לשנה שעברה ל-145.9 מיליון דולר, ועקפו את צפי האנליסטים שעמד על 141.5 מיליון דולר. ההפסד למניה עמד על 0.19 דולר, נמוך מתחזית האנליסטים שעמדה על 0.23 דולר. שווי הסחורות הנסחרות (GMV) על גבי הפלטפורמה עלה ב-32% ל-930 מיליון דולר. ההכנסות מדמי שירות גדלו ב-35.6% והכנסות מלוגיסטיקה עלו ב-15.4%. הרווח הגולמי Non-GAAP גדל ב-36% ל-66.1 מיליון דולר והרווחיות הגולמית עלתה ב-3.9% ל-45.3%. ההפסד התפעולי של החברה הצטמצם ל-29.3 מיליון דולר. ה-EBITDA המתואם עמד על 21.3 מיליון דולר, עלייה של 46.8% ביחס לשנה שעברה.
- האם לבנקים בוול סטריט יש אפסייד של עשרות אחוזים?
- "הבינה המלאכותית משנה את מפת הסייבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל החברה אמיר שלכט וסמנכ"ל הכספים עופר קורן הגיעו לכנס של בית ההשקעות אופנהיימר לדבר על מנועי הצמיחה של החברה ובעיקר על שיתוף הפעולה עם שופיפיי והפוטנציאל שעדיין טמון בו.
מה מאפשר לכם לצמוח בקצבים כאלה לצד שיפור הרווחיות? מה שוק היעד ומה היתרון התחרותי?
"שוק היעד הוא B2C ואיקומרס בינלאומי", אומר שלכט. "אין הרבה מתחרים בשוק הזה, השווקים שאנחנו נכנסים אליהם נמצאים במזרח - יפן, אוסטרליה, קוריאה ושווקים נוספים שאפשר להיכנס אליהם ולמכור מהם לכל העולם. אנחנו מוסיפים שירותים נוספים, עד היום התמקדנו בעניין של שיפור המרה עכשיו אנחנו מאפשרים ללקוחות לקבל כספי מיסים בחזרה. אנחנו עובדים על שירות של ניהול ביקוש שיאפשר להכניס גם טראפיק חדש. יש לנו גם מוצר שפיתחנו עם שופיפיי שנותן לראשונה פתרון בלחיצת כפתור להתחלת מכירה בינלאומית, הוא הושק בספטמבר וצומח בקצבים מרשימים ויהיה מנוע צמיחה של החברה".
"מבחינת המאקרו זו לא שנה כזו טובה", אומר קורן. "אנחנו עדיין מתחת לממוצע הרב שנתי ויחד עם זאת אחרי שראינו נפילה בפברואר לשבועיים, ראינו מאז התייצבות, הסביבה די יציבה ונראית ברמה די דומה למה שצפינו לשנה. אם המתווה ימשך כך הוא מתאים לרמת התכנון. יש אפסייד עתידי אולי כאשר הבטחון של הצרכנים יגבר ונראה תוספת צמיחה. במחצית השניה של השנה אנחנו צופים צמיחה גדולה יותר שלא קשורה לסביבת המאקרו, היא תגיע מלקוחות חדשים שם הפייפליין הוא חזק שהיה לנו אי פעם. גם השירות עם שופיפיי הולך וצובר תאוצה ברמה יומית. בנוסף, גם החברה שרכשנו, BORDER FREE, בשביל היכולות והנכסים שלה תתרום לצמיחה. הלקוחות שלה הם לקוחות LEGACY אמריקאים כבדים אז הם דווקא קצת מכבידים עלינו, אבל החלק שלו בפעילות הולך ויורד. התחלנו להיכנס לתהליכי אינטגרציה של לקוחות מ-BORDER FREE, בדרך כלל כשעושים את זה אנחנו רואים קפיצה משמעותית אצל פעילות הלקוחות כי שיעורי ההמרה אצלינו גבוהים משמעותית. לא רק שיש לנו ביטחון גבוה למחצית השניה, אני חושב שהאלמנטים האלה מייצרים מומנטום חזק גם ל-2025".
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כמה זמן לוקח המעבר של לקוח למשל מ-BORDER FREE אליכם?
"ללקוח אנטרפרייז גדול תהליך המעבר אלינו יכול לקחת כמה חודשים. מה שבעיקר לוקח זמן זה ההחלטות העסקיות שהלקוח צריך לקחת בתוך התהליך, זה נוגע בהמון מחלקות וזה גורם ללקוח לזוז לאט. לקטנים לוקח מספר שבועות. במערכת עם שופיפיי אין עניין של העברה, זה באמת לחיצת כפתור ולאחר מכן כמה שעות עם יום עד שהלקוח מתחיל למכור. החלק של שופיפיי בהכנסות גדל כי אנחנו אקסקלוסיביים איתם. כשהנקפקנו לשופיפיי ולסיילספורס היה משקל של 30% כל אחת בפעילות וזה גדל, אז זה ייתן לכם תמונה לאיפה הם עומדים היום".
"כל הרעיון מאחורי ה-MARKETS PRO, שיתוף הפעולה עם שופיפיי, הגיע מכך שהיו הרבה פעמים שהגיעו אלינו לקוחות קטנים, ובגלל שאנחנו גדולים מדי היה לנו גבול תחתון לגודל של לקוח", מוסיף שלכט. "מצד שני היה חבל לוותר על הפוטנציאל הזה. אחת האפשרויות הייתה לבנות פלטפורמה חדשה שמוכוונת לעסקים קטנים, אך למזלנו הכרנו אז את FLOW שכבר הלכה לכיוון הזה. ברגע שקנינו אותם יכלנו לחבר את שני הדברים, הידע שלנו והפלטפורמה שלהם. שופיפיי היו 'השושבין' של העסקה הזו והגענו למצב שאנחנו יכולים להציע את הפתרון על גבי שופיפיי כאשר הוא מוטמע שם. שופיפיי נותנים את השירות והשיווק אבל מאחורי הקלעים אנחנו עושים את העבודה".
- 1.ליאור 29/05/2024 07:10הגב לתגובה זוומהו השתפ עם שופיפיי
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
