גירושים פרידה מריבה הסכם ממון
צילום: Istock

הגרוש איחר בקבלת המשכנתה - ואיבד את הבית המשותף בקיבוץ

במסגרת הסכם הגירושים שנחתם עם אשתו לשעבר, הוא התחייב להשיג אישור למשכתנה מהבנק בתוך 30 יום, אך איחר בהצגת האישור. לדברי השופטת, יש לקיים את הסכם הגירושים שאושר בבית המשפט ככתבו וכלשונו
עוזי גרסטמן |

בית המשפט לענייני משפחה בחדרה קיבל באחרונה תביעה לאכיפה של הסכם גירושים שהגישה חברת קיבוץ נגד בעלה לשעבר. ההסכם העניק לבעל אפשרות לקנות את חלקה של האשה בבית שלהם שבקיבוץ, אך זאת בכפוף להצגת אישור עקרוני למשכנתה בתוך 30 יום מרגע אישור ההסכם בבית המשפט – אחרת, הוא יוצע למכירה בשוק החופשי. הבעל התעכב עם הצגת האישור המדובר, ובעקבות כך קבעה השופטת עינת גלעד משולם כי הוא ייאלץ למצוא לו ולבנותיו מקום מגורים חלופי.

התובעת והנתבע היו נשואים במשך כ-18 שנה והביאו לעולם שלוש בנות, שכיום הן בנות 12, 16 ו-17.5. בשלב מסוים יחסיהם עלו על שרטון, והחל מיוני 2022 הבעל והבנות עדיין מתגוררים בבית שבקיבוץ, אבל האשה עברה לגור בגפה בדירה שכורה.

כמה חודשים אחרי פרידתם, חתמו הצדדים על הסכם שמעניק לבעל זכות ראשונים ברכישת הבית המשותף שלהם, ששוויו מוערך ב-4.65 מיליון שקל. הזכות לרכישות הבית המשותף הותנתה בכך שהאיש יציג בתוך חודש ממועד אישור ההסכם – כלומר עד אמצע אוקטובר 2022 לכל המאוחר - אישור עקרוני מהבנק לקבלת משכנתה עבור הבית, אחרת הבית יוצע למכירה בשוק החופשי.

בתביעה שהוגשה לבית המשפט במאי אשתקד, טענה האשה כי בעלה לשעבר לא עמד בחובתו לפי ההסכם, ולא הציג אישור עקרוני למשכנתה במועד. לפיכך, לדבריה, יש להורות על אכיפת ההסכם, ועל פירוק השיתוף בבית בדרך של מכירתו לכל המרבה במחיר.

מנגד, טען האיש כי דווקא גרושתו היא שהפרה את ההסכם, שכן היא סירבה לחתום על מסמכים לצורך העברת הזכויות בבית על שמו – דבר שמהווה תנאי חשוב לצורך העברת כספי המכירה אליה. בתוך כך, סיפר האיש כי גרושתו אשפזה את עצמה מרצון במוסד למתמודדי נפש, תוך שהיא ממאנת להתקדם עם השלמת העסקה למכירת הבית המשותף.

הנתבע הודה אמנם שאיחר עם הצגת האישור למשכנתה מהבנק, אלא שלשיטתו מוצדק לסטות מהוראות ההסכם ולקבוע שהוא ובנותיו יישארו לגור בבית, כדי "שלא לזעזע את עולמן". אך השופטת גלעד משולם דחתה את בקשתו של האב. לדבריה, שינוי הסכם גירושים שאושר בבית המשפט אינו עניין של מה בכך, וברירת המחדל היא כי יש לקיימו ככתבו וכלשונו.

השופטת כתבה בפסק דינה כי, "לשון ההסכם נהירה. הוא משרטט מתווה של שתי חלופות לפירוק הנכס: האחת, רכישת זכויות האשה בנכס על ידי האיש בתנאים כמפורט בהסכם. השנייה, פירוק שיתוף ומכירת הנכס לצד שלישי. ככל שמתקיימת החלופה הראשונה אזי היא שומטת את החלופה השנייה. ברם ככל שלא מתקיימים התנאים המגבשים את החלופה הראשונה נכנסת לתוקף החלופה השנייה".

קיראו עוד ב"משפט"

בתוך כך, השופטת דחתה את הניסיון של הבעל להיתלות במחדלי גרושתו לחתום על מסמכים שיעבירו אליו את הבעלות על הבית, שכן על פי ההסכם הצגת האישור למשכנתה היא חובה קודמת להעברת הבעלות ועומדת בפני עצמה. העובדה שהבעל כשל בדרישה לעמוד בהתחייבותו, "מפעיל" למעשה את הסעיף בהסכם שמאפשר לאשה לעתור לפירוק שיתוף בנכס.

גם טענת הבעל שלפיה טובת בנותיו מחייבת את הישארותו עמן בבית, נדחתה. השופטת נימקה כי מדובר בהסכם מקיף המשקלל אף את טובת הבנות, ומכל מקום הן כבר יחסית בוגרות, כך שהטענה בדבר "טלטול עולמן", תמוהה. מה גם שהן כבר גרו בשכירות לפני שהוריהן עברו לבית נשוא התביעה. לפיכך, הורתה השופטת על פירוק השיתוף בנכס בדרך של מכירתו לכל המרבה במחיר, ועל חיוב הנתבע בהוצאות משפט של גרושתו בסכום של 6,500 שקל.

הסכם גירושים הוא הסכם שנועד להסדיר את סיום היחסים בין בני הזוג, ויכול לכלול התייחסות לכל עניין שקשור לנושא. בדרך כלל כוללים הסכמי גירושים התייחסות לעניינים הבאים: חלוקת הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג במהלך השנים (כמו: דירה, כלי רכב, חסכונות, חשבונות בנק); חלוקת זכויות סוציאליות (פנסיה, קצבאות ילדים); חלוקת חובות ומשכנתאות; משמורת על הילדים וחלוקת זמני שהות; אופן קבלת החלטות לגבי הילדים (כמו חינוך, נסיעות הילדים לחו"ל) ומנגנון הסדרת מחלוקות עתידיות בקשר לילדים; קביעת מזונות הילדים; בנוסף, הסכם הגירושים צריך לכלול התייחסות לעניין סידור הגט שתקבל האשה. הליך אישור הסכם גירושין הוא הליך קצר, שחוסך את התמשכות הדיונים בהליכי גירושים רגילים ואת ההוצאות הכרוכות בכך.

לצורך אישור הסכם הגירושים יש לפנות לבית הדין לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, שבתחום שיפוטו מצוי מקום המגורים המשותף של הצדדים, או מקום מגוריהם המשותף האחרון. לצורך ניסוח ההסכם ניתן להיעזר בשירותי מגשר או בשירותי עורך דין לענייני משפחה. לצורך הליך אישור ההסכם בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה, אין חובה על בני הזוג להיות מיוצגים על ידי עורך דין. אם הדיון נערך בבית המשפט לענייני משפחה, כל צד זכאי לבקש שהדיון ייערך בדלתיים סגורות.

במקרה אחר, בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת פסק באוגוסט 2023 במקרה שבו בני זוג הסתכסכו ונפרדו לאחר ארבע שנים בלבד של נישואי. השניים לא הצליחו להגיע להסכמה לגבי הדירה שבה התגוררו, ושהיתה רשומה על שמו של בן הזוג בלבד. השופט בתיק כתב בפסק דינו כי, "טענת הנתבע כי משך תקופת הנישואים הקצרה יחסית שוללת את טענות התובעת לשיתוף ספציפי בדירה, אינה יכולה לעמוד לבדה, שכן טענה זו אינה יכולה לעמוד בחלל ריק, אל מול הראיות בכללן, המלמדות, כאמור, על כוונת שיתוף בדירת המגורים. התובעת הצליחה לעמוד בנטל ההוכחה כי בין הצדדים התקיימה כוונת שיתוף בדירת המגורים ועל כן זו הינה נכס המצוי בבעלותם המשותפת של הצדדים ויש להורות על חלוקתה בין הצדדים בהתאם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים