אורניום: "הסחורה המפחידה" שיכולה לספק תשואה מרשימה

האנליסטים של בנק אוף אמריקה פרסמו דו"ח מעמיק על תפקיד האנרגיה הגרעינית בהפקת חשמל בעולם; להערכתם אנרגיה גרעינית תהיה חלק בלתי נפרד מהפתרון העולמי להפחתת פליטות גזי חממה ולהבטחת ביטחון אנרגטי בעשורים הקרובים
קובי ישעיהו | (1)

האורניום היא אחת הסחורות הפחות ידועות מבין ה"קומודיטיס". היא גם סחורה "מפחידה" שכן לאורניום, המשמשת בהפקה אנרגיה גרעינית, נקשרות קונוטציות שליליות מאוד, החל מפצצות האטום שהוטלו על הירושימה ונגאסקי במלחמת העולם השנייה ועד לאסונות צ'רנוביל באוקראינה ב-1986 ופוקושימה ביפן ב-2011. 

למרות האסונות, האורניום נמצא בשימוש (בעיקר לצורכי הפקת חשמל) לצרכים אזרחיים שונים וגם הוא רשם לאחרונה עליות נאות, ביחד עם שאר מחירי הסחורות. זאת, בין השאר בעקבות עלייה מתמשכת בביקושים לאנרגיה וחשמל ורצון לצמצם פליטות של גזי חממה.

מחיר האורניום קפץ בקרוב ל-200% מאוגוסט 2021 ועד היום (חוזה סטנדרטי מכיל 250 פאונד, כ-113 קילוגרם ונסחר בבורסת COMEX). 

בבנק אוף אמריקה פרסמו לאחרונה דו"ח, המצביע על כך שהחשמל יהווה גורם מרכזי במעבר לעולם נטול פליטות גזי חממה ומכיוון שהדרישה לחשמל צפויה לגדול משמעותית בשנים הקרובות, בכל מקום בעולם כמעט, האנרגיה הגרעינית תמשיך להיות בעתיד הנראה לעין חלק מהפתרון. האנליסטים של הבנק מדגישים את חשיבותה של האנרגיה הגרעינית בתמהיל האנרגיה העתידי, במיוחד לאור המשך עלייה צפויה בביקושים לחשמל בעולם והאתגרים והסיכונים הכרוכים בטכנולוגיות המתחדשות כמו אנרגיה סולארית ואנרגיית רוח.

צריכת החשמל בעולם מוערכת כיום בכ-25 אלף טרה-וואט שעה וצפויה לגדול לרמה של 31-36 אלף טרה-וואט עד 2030 ולכ-55-70 אלף טרה-וואט שעה עד 2050. האנרגיה הגרעינית מספקת כיום כ-10% מצריכת החשמל העולמית (יש כ-440 כורים פעילים) וגם אם היא תישאר על 10% בעשורים הקרובים, עדיין מדובר בגידול משמעותי. עד 2030 הצפי הוא לגידול של 60% בתפוקת החשמל מכורים גרעיניים (עיקר הגידול צפוי להיות בסין, הודו, קוריאה, רוסיה וארה"ב לצד ירידה של 10% באירופה). 

לפי האנליסטים של בנק אוף אמריקה, לשימוש באנרגיה גרעינית מספר יתרונות:

פליטות נמוכות: האנרגיה הגרעינית תורמת לאפס פליטות גזי חממה במהלך ייצור החשמל, פרט לתהליכי כרייה ועיבוד אורניום.

יעילות גבוהה: קילוגרם אחד של אורניום יכול לייצר כ-50,000 קילוואט שעה של חשמל נטול פליטות, בהשוואה ל-3 קילוואט שעה מקילוגרם פחם למשל.

זמינות ויציבות: בניגוד לאנרגיות מתחדשות אחרות, האנרגיה הגרעינית מספקת חשמל רציף שאינו תלוי בתנאי מזג האוויר או באחסון סוללות.

אתגרים: ניהול פסולת רדיואקטיבית ובטיחות

מנגד, למרות היתרונות, יש לשימוש באנרגיה גרעינית חסרונות כמו אתגר הניהול של פסולת רדיואקטיבית וכמובן שהסיכון הבטיחותי, בעיקר החשש מאסונות בקנה מידה גדול מאוד. הדו"ח מציין כי רק 3% מהפסולת היא רדיואקטיבית ומסוכנת, והפתרון לטווח ארוך הוא אחסון בטוח בתנאים גיאולוגיים מתאימים.

קיראו עוד ב"גלובל"

האנליסטים של הבנק מצביעים על כך שכושר הייצור הגרעיני בעולם צפוי לגדול בעשורים הקרובים, עם 58 כורים חדשים הנמצאים בתהליכי בנייה ברחבי העולם כיום. 

בבנק אוף אמריקה מציעים כי האנרגיה הגרעינית תהיה חלק בלתי נפרד מהפתרון העולמי להפחתת פליטות גזי חממה ולהבטחת ביטחון אנרגטי. משקיעים בתחום הכלכלה ואנרגיה נקייה צריכים לשים לב להזדמנויות החדשות ולמגמות המדיניות שתומכות בפיתוח טכנולוגיות גרעיניות חדשות ובפרויקטים קיימים.

הדו"ח ממליץ לממשלות ולחברות להמשיך לפתח ולשפר את הטכנולוגיות שיאפשרו ניצול בטוח ויעיל של אנרגיה גרעינית. על פי הדו"ח, החלק היחסי של האנרגיה הגרעינית בייצור החשמל הכולל בעולם לא צפוי לעלות באופן ניכר בעשורים הקרובים למרות הגידול בכושר הייצור הגרעיני. זאת בין השאר מכיוון שלצד הגידול בביקושים לחשמל והעלייה הצפויה בשימוש באנרגיה גרעינית, גם האנרגיות המתחדשות כמו סולארית ורוח צפויות להתרחב ולהיות חלק משמעותי מהתמהיל האנרגטי. אלה מתפתחות במהירות ומקבלות תמיכה מדינית וכלכלית רחבה.

בנוסף, למרות התחזיות לגידול בכושר הייצור הגרעיני, בניית כורים חדשים כרוכה באתגרים רגולטוריים, כלכליים וטכנולוגיים שמגבילים את קצב הבנייה וההפעלה שלהם. גם נושא ניהול הפסולת הרדיואקטיבית ממשיך להוות אתגר משמעותי, מה שמקשה על הרחבת השימוש בכורים גרעיניים. 

קרן סל על חברות אורניום קפצה ביותר מ-500% ב-4 שנים

אז איך אפשר להשקיע באורניום? 

דרך מרכזית אחת היא באמצעות קרנות סל. קרן סל העוקבת אחר האורניום (סימול: URA) רשמה עלייה של יותר מ-60% בשנה האחרונה ושל 330% מהשפל שלה במרץ 2020.

קרן סל נוספת היא URNM המחזיקה במניות של חברות לכריית אורניום (בעיקר חברות מחוץ לארה"ב). URNM הכפילה את ערכה בשנה האחרונה ובקצת יותר מ-4 שנים קפצה משפל של 9 דולר במרץ 2020 למחיר של כ-57 דולר כיום, עלייה של יותר מ-500%. 

בין השאר מחזיקה הקרן במניות של קאמקו (סימול: CCJ), אורניום אנרג'י (סימול: UEC), דניסון מיינס (DNN) ונקסטג'ן אנרג'י (NXE) .

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ושוב... 29/06/2024 18:14
    הגב לתגובה זו
    להיכנסבטופ,יופי של שיטה להפסיד כסף דבר שוורן באפט משתדל,לא תמיד מצליח,להימנע ממנו
זוהראן ממדני  (X)זוהראן ממדני (X)

אג"ח ישראל OUT; המועמד המוביל לראשות עיריית ניו יורק: "לא נשקיע באג"ח של ישראל"

המועמד המוביל לראשות עיריית ניו יורק ממדאני: לא אחזיר השקעות באג"ח ישראליות; טראמפ: "קומוניסט שמסכן את הביטחון";  הסקרים: יתרון של 19% לממדאני

רן קידר |
נושאים בכתבה זוהרן ממדאני


בן 33 ממוצא מוסלמי גובר על הממסד - והסקרים נותנים לו 44%. הבחירות הקרבות לראשות עיריית ניו יורק הופכות לזירה מדינית-כלכלית רגישה. זוהרן ממדאני, חבר בית הנבחרים המקומי מטעם המפלגה הדמוקרטית ומועמד לראשות העיר, הודיע כי יתנגד נחרצות להשקעות העירוניות באגרות חוב של מדינת ישראל - השקעות שהגיעו בעבר לכ-150 מיליון דולר מקרנות הפנסיה העירוניות, אך ירדו בהתמדה.

מדובר בהמשך ישיר להחלטה שקידם בעל בריתו הפוליטי, מבקר העיר בראד לנדר, שהוביל מוקדם יותר השנה לניתוק ההשקעה הוותיקה של העיר באגרות חוב ישראליות. ממדאני לא קרא במפורש לחרם כלכלי על ישראל, אבל הבהיר: "רכישת אג"ח של מדינת ישראל מכספי הפנסיה של עובדי העיר מהווה ביטוי לערכים שלנו. איני רואה מקום לחדש את ההשקעה, גם אם קיימים שיקולים פיננסיים לכך."

הרחבה - בגלל מחירי הדירות - הפרו פלסטיני שצפוי להיות ראש עיריית ניו יורק

ההחלטה להפסיק את ההשקעה באג"ח ישראליות התקבלה כאשר לנדר, אחד ממובילי האגף הפרוגרסיבי בעיר, ביטל את החרגת ישראל ממדיניות של הימנעות מהלוואת כספים לממשלות זרות. אומנם מדובר בסכום שאינו מהותי בקנה מידה של שוק החוב האמריקאי, אך המשמעות הסמלית והמדינית עצומה, בעיקר בעיתוי הנוכחי.

במקביל, מארק לוין, המועמד הדמוקרטי למשרת מבקר העיר, הצהיר כי אם ייבחר, יחזיר מיידית את ההשקעה באגרות החוב הישראליות. "ישראל צריכה להישאר חלק מתיק ההשקעות של העיר", הבהיר לוין, "במיוחד לאור התשואה היציבה של כ-5% לשנה עם סיכון אשראי נמוך."

גואל גרינבלט
צילום: טוויטר
דבר הגורו

ג'ואל גרינבלט - הקוסם עם הנוסחה

אחרי שבמשך 20 שנה הקרן שלו רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 40%, בעזרת נוסחת הקסם שפיתח, החזיר גרינבלט את הכסף לכל המשקיעים, ועבר לנהל רק את הכסף שלו ושל קרוביו. היה אחד המשקיעים הראשונים שזיהו את הפוטנציאל בספין-אופים: "קנה חברות טובות במחירים זולים, זה כל הסיפור". לדבריו, פחד וחמדנות הורסים תשואות: "רגשות הם האויב הגדול ביותר של המשקיע"

מנדי הניג |

ג'ואל גרינבלט נולד ב-13 בדצמבר 1957 בניו יורק, וגדל במשפחה יהודית בלונג איילנד. הוא למד בוורטון ואחר כך עשה MBA (תואר שני במינהל עסקים) באוניברסיטת קולומביה, שם היה תלמיד של ברוס גרינוואלד, ממשיך דרכו של בנג'מין גרהאם. עוד בזמן הלימודים הוא הצטיין בניתוח חברות וזיהוי הזדמנויות השקעה.

ב-1985, בגיל 27, גרינבלט הקים את Gotham Capital עם 7 מיליון דולר. במשך 20 השנים הבאות הקרן השיגה תשואה שנתית ממוצעת של 40% - אחת התשואות הגבוהות ביותר בהיסטוריה. ב-2006 הוא החזיר את הכסף לכל משקיעים והמשיך לנהל רק את כספו ואת הכסף של קרוביו.

גרינבלט מפורסם בזכות "נוסחת הקסם" שפיתח - שיטה פשוטה לבחירת מניות המבוססת על שני פרמטרים: תשואה על הון ויחס רווח למחיר. הוא פרסם את הנוסחה בספרו "The Little Book That Beats the Market", שנהפך לרב מכר. "רציתי לתת לאנשים רגילים דרך להכות את השוק," הוא הסביר.

סיפור מעניין: גרינבלט היה אחד המשקיעים הראשונים שזיהו את הפוטנציאל בספין-אופים. ב-1994 הוא השקיע ב-Host Marriott שהופרד מ-Marriott International והרוויח 300% בשנתיים. "ספין-אופים הם כמו מתנות חינם," הוא אומר. "החברות נותנות לך נכסים בחינם ואף אחד לא שם לב."

גרינבלט מלמד באוניברסיטת קולומביה מ-1996 ונחשב מרצה מעולה. תלמידיו מספרים שהוא מסביר רעיונות מורכבים בפשטות מדהימה. "אם אתה לא יכול להסביר את ההשקעה לילד בן 10, אתה לא מבין אותה מספיק טוב," הוא אומר.