הכסף מטפס בעקבות הזהב אבל עדיין רחוק מהשיא; מה אפשרויות ההשקעה
בדומה לסחורות אחרות, גם מתכת הכסף נמצאת במגמה חיובית לאחרונה. המתכת רשמה עלייה של 32% ממחיר של כ-22 דולר לאונקיה באמצע פברואר השנה לכ-29 דולר כיום. הכסף, חשוב לדעת, נע כמעט במקביל לזהב, שגם הוא נמצא בחודשים האחרונים במגמת עליות ברורה. ממחיר של כ-1,900 דולר לאונקיה באוקטובר האחרון הוא טיפס לשיא חדש של מעל 2,400 דולר בחודש שעבר ולאחר מכן נחלש עד למחיר נוכחי של כ-2,370 דולר.
עם זאת, כמובן שאין קורלציה של 100% בין שתי המתכות. הכסף, למשל, עדיין רחוק משיא כל הזמנים שלו (50 דולר לפני כ-15 שנים) ואילו, הזהב, כאמור, טיפס לאחרונה לשיא חדש.
בדומה לזהב, גם הביקושים לכסף מגיעים ממקורות רבים ומגוונים, החל משימושים שונים בתעשיה הכבדה, בהייטק, תעשיות ביטחוניות, תכשיטים ועוד.. ויש כמובן גם את השחקנים הפיננסיים כמו קרנות גידור ואחרים, ולאלה יש שיקולים שונים ומגוונים.
לכן, קשה מאוד לנסות להעריך לאן מחיר הכסף ינוע בטווח הקצר או הבינוני. אם הזהב ימשיך לטפס אז גם הכסף יעלה ככל הנראה. יכול להיות מצב שהכסף ירשום עלייה חדה הרבה יותר מהזהב, או פחות, אבל הסיכוי שהזהב יטפס והכסף לא הוא מאוד נמוך.
- הכסף עלה מעל 70% בשנה; זאת הסיבה שמומחים מעריכים כי המגמה תימשך
- מתכות יקרות: מחיר מתכת הכסף מזנק כמעט 4%, הזהב מטפס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כל משקיע צריך לעשות את השיקולים שלו ולהחליט אם ובאיזה שיעור הוא רוצה לגוון את תיק ההשקעות שלו ולהזרים כספים להשקעה בכסף. בדרך כלל השקעה מסוג זה יכולה למתן את התנודתיות בתיק, שכן הכסף יכול לעלות בתקופה שהשווקים יורדים, ולהיפך.
אפשרויות השקעה בכסף
אז איך אפשר להשקיע במתכת הכסף? אפשר כמובן פשוט לקנות פשוט כסף ולשמור אותו בכספת בבית או במקום אחר - למשל בצורה של מטבעות, תכשיטים או מטילי כסף.
אפשרות השקעה נוספת היא באמצעות קרנות סל (ETF): קרנות סל על מחיר הכסף נסחרות בוול סטריט ועוקבות אחר מחיר המתכת. שתי הגדולות והפעילות נסחרות תחת הסימבולים SLV ו-SIVR. אבל, בדומה לקרנות סל הנסחרות בבורסה ועוקבות אחרי מדדי מניות או אג"ח שונים, יש בדרך כלל הבדלים קלים בתשואות בין הכסף לקרן הסל. למשל, הכסף יכול לרשום עלייה של 30% בשנה וקרן הסל 25% או 33%.
אפשר גם לרכוש מניות של חברות הפועלות בתחום כריית כסף: השקעה בחברות שכורות, מעבדות ומוכרות כסף כמו למשל. החברות הגדולות והמוכרות יותר הן פאן אמריקן סילבר (סימול PAAS), סאות'רן קופר (סימול: SCCO), הקלה מיינינג (סימול: HL), פירסט מג'סטיק סילבר (AG) ו-BHP. כולן מפיקות מלבד כסף גם מתכות נוספות כמו זהב או נחושת כך שהן מושפעות גם מהתנודות במחיריהן.
- ג’יי.פי מורגן: בועת ה-AI היא סיכון גדול יותר לשווקים מהמתיחות הגיאופוליטית
- לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
מניות אלה מתואמות לעיתים קרובות עם מחיר המתכת, אבל לא תמיד. הן גם יותר מסוכנות אבל בתקופה של עלייה הן יכולות להניב תשואות של מאות אחוזים בפרק זמן קצר יחסית שכן עלייה של 20%-50% במחיר הכסף או במחיר של המתכות האחרות יכולה להקפיץ את הרווח של חלקן במאות אחוזים.
כמובן שגם ההיפך נכון - אם הכסף יורד ב-20% אז מניה של חברה מסויימת עלולה לצנוח ב-50% או יותר. לכל חברה יש את המאפיינים הייחודיים שלה והן יכולות להיות מושפעות מגורמים כמו איכות ההנהלה, תגלית או אכזבה ממכרה מסוים, עלויות הכרייה ועוד.
בדומה לסחורות אחרות, אפשר גם להשקיע בכסף באמצעות אופציות וחוזים עתידיים על הכסף. אבל פה התנודתיות הרבה יותר גבוהה ומשקיע או סוחר עלול למחוק את כספו מהר מאוד אם הוא טועה.
כמו בכל השקעה גם בכסף יש לא מעט סיכונים וקשה מאוד לנסות לתמחר אותו, בעיקר בגלל שהוא לא מספק תזרים הכנסות עתידי כלשהו כמו אג"ח וגם אין לו "מכפיל" הכנסות, רווח או תזרים מזומנים כמו מניות של חברת מסוימת. הכסף, בדומה לזהב, נתון לתנודתיות גבוהה יחסית: מחירו עשוי לזנק או לרדת במהירות בטווח הקצר.
- 2.הכסף בדרך למספר תלת ספרתי - לגזור ולשמור !!!! (ל"ת)דן 18/05/2024 22:57הגב לתגובה זו
- 1.YL 18/05/2024 16:15הגב לתגובה זולפוטין אן העיה של מחסור ב מזומנים ו חיי אדם ממש לא מעניינים אותו
הואנג וליפ בו טאןאנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אינטל נזכיר פועלת בשני תחומים - הראשון פיתוח שבבים והשני ייצור שבבים. ככל שהממשל דחף יותר לייצור עצמאי של שבבים כך החברה הפכה למוטה יותר להשקעות בייצור שבבים. היא קיבלה ועדיין מקבלת סובסידיות מאוד גדולות, ולמרות זאת היא לא מגיעה לרווחיות. ההיפך - ההפסדים לא ירדו ברבעונים האחרונים והיא לא מגיעה ללקוחות חדשים.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
המצב בייצור מעורר דאגה כשבמקביל החברה מפטרת בהיקף המוני (סבב שני גדול של פיטורים - גם בארץ). המנכ"ל החדש, בו טאן הכריז כי הייצור יתקדם לפי קצב השגת הלקוחות. כלומר, לא עוד בזבוזים והשקעות לפני שיש קונים למוצרים. וכך בעצם התחום שהיה אמור להוביל את החברה, נמצא בסוג של "הולד". מתקדמים, אבל לאט. בתחום השני - הפיתוח ששם אינטל היתה מובילה עולמית עד לפני כעשור, נעשו צמצומים ורה ארגון ובעיקר נסיונות של ההנהלה הבכירה לשטח את הפעילות, כך שלא יהיו דרגי ביניים ומנהלים רבים שבעצם הופכים את החברה לשמנה, לא יעילה ולא גמישה. המטרה של בו טאן שהפיתוח יהיה ויראה כמו בחברות סטארט אפ - מהיר, גמיש, בלי מעמדות ובירוקרטיות.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
