נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

מחיר הנחושת בעלייה; מה הסיבות ואיך אפשר "לרכב" על המגמה

למרות העליות של התקופה האחרונה, יש לא מעט אנליסטים המעריכים כי הנחושת צפויה להמשיך ולטפס בשנה הקרובה; מצד אחד יש למתכת ביקושים שהולכים וגדלים מצד תעשיות רבות וחברות תשתיות, ומהצד השני ההיצע מוגבל
קובי ישעיהו | (4)

בדומה לסחורות אחרות, גם הנחושת נמצאת בחודשים האחרונים במגמת עליות ברורה. ממחיר של כ-3.6 דולר לחוזה באוקטובר האחרון הוא טיפס לשיא של כ-5 דולר כיום. המחיר הוא עבור פאונד אבל כל חוזה הוא למעשה עבור 25 טון נחושת כך שלמעשה מחיר של 5 דולר לחוזה (כפי שהוא מצוטט באתרים השונים) משקף מחיר של 125,000 דולר ל-25 טון נחושת.   

למרות העליות של התקופה האחרונה, יש לא מעט אנליסטים המעריכים כי הנחושת צפויה להמשיך ולטפס בשנה הקרובה. זאת, על רקע ביקושים שהולכים וגדלים מצד תעשיות רבות ומגוונות, החל מתשתיות ובנייה ועד לאנרגיות מתחדשות ומכוניות חשמליות. 

הנחושת היא מרכיב חיוני בתעשיות הפועלות להפחתת פליטות הפחמן והמלחמה בהתחממות הגלובלית. אז אם התעשייה העולמית מתאוששת ובמגמת התרחבות (וזה המצב כיום) וחברות התשתיות בעולם נאלצות לבצע השקעות נרחבות, אז גם הביקושים לנחושת גדלים והמחיר עולה.

הביקוש לנחושת נחשב באופן נרחב כפרוקסי לבריאות כלכלית, מאחר שמדובר במתכת המשמעת ברכיב העיקרי של מעבר אנרגיה. היא חלק בלתי נפרד מייצור כלי רכב חשמליים, רשתות חשמל וטורבינות רוח, במיוחד כשהכלכלה העולמית עושה שימוש גובר יותר ויותר בחשמל. על פי תחזיות של בנק אוף אמריקה, הביקוש לנחושת מכלי רכב חשמליים ומגזר התחבורה בכללותו אמור לעלות בכ-5% השנה. הנחושת היא גם מרכיב קריטי עבור כבלים בהם עושים שימוש במרכזי נתונים (דאטה-סנטרס), שהתרחבותם תרמה רבות לביקוש לנחושת, על אחת כמה וכמה כאשר התפוצה הגוברת של בינה מלאכותית (AI) מייצרת יותר צורך במרכזי נתונים.

יש אנליסטים המעריכים כי הביקוש לנחושת צפוי להכפיל את עצמו בעשות הקרוב, בעיקר על רקע הרצון לצמצם את פליטות הפחמן. הערכות הרבה יותר שמרניות עומדות על עלייה של כשליש בביקושים. יש אמנם עלייה במיחזור של נחושת מכל מיני מקורות אבל בכדי לעמוד ביעדים האלה חברות הכרייה יאלצו לבצע השקעות בעשרות מיליארדי דולרים (יש מעריכים ביותר מ-100 מיליארד דולר) בשנים הקרובות.  

וכמו כל מוצר פיננסי, יש כמובן גם את הסוחרים והמשקיעים שתורמים לביקושים או להיצעים ומשפיעים על המחיר. קשה מאוד להעריך כמובן אם עיקר הביקושים או ההיצעים של הנחושת מגיעים מגורמי תעשייה או מהסוחרים (בעיקר קרנות גידור) בפרק זמן מסוים, אבל יש השפעה של שני השחקנים.

גם המדיניות של הבנקים המרכזיים משפיעה, בעיקר הפדרל ריזרב. הורדות ריבית עשויות להעניק רוח גבית נוספת למחירי הסחורות בכלל ולנחושת בפרט. אבל, כמו שצוין קודם, גם כשהפדרל ריזרב מאותת שתהליך הורדת הריבית מתרחק (כמו שקרה בחודשים האחרונים, לצד עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב), מחיר הנחושת טיפס.

קיראו עוד ב"גלובל"

גורם נוסף שדוחף את המחיר למעלה הוא צד ההיצע שנפגע בשנה האחרונה, שכן חברות כרייה גדולות צמצמו את השקעותיהן בפיתוח מכרות קיימים והקמת מכרות חדשים. בפנמה, למשל, הופסקה הכרייה במכרה Cobre Panama בעקבות פסיקת בית המשפט במדינה, מה שפגע משמעותית בהיצע העולמי של נחושת. חברות נוספות, ביניהן אנגלו אמריקן, הודיעו בשנה האחרונה כי הן יצמצמו את התפוקה השנה ובשנה הבאה. לכן, נוצר למעשה מחסור בנחושת, מה שדוחף את המחיר למעלה. 

אבל, צריך לזכור שככל שהמחיר עולה לחברות הכרייה כדאי יותר ויותר לחזור ולהשקיע בפיתוח מכרות. התהליך הזה יוביל להגדלת היצע ומתישהו הביקושים יתאזנו מול ההיצעים. מתי זה יקרה? קשה לדעת.

בכל אופן, אנליסטים בחברת BMI צופים מחיר של 8,800 דולר לטון נחושת השנה ובחברת ANZ צופים מחיר של 8,950 דולר לטון. כלומר, עלייה של קרוב ל-80% לעומת המחיר הנוכחי.

כמובן שהמגמה עלולה להשתנות. קפיצה בקצב האינפלציה שתוביל לעליית ריבית בארה"ב והחרפת המתחים הגיאו-פוליטיים בעולם הם רק שני גורמים שיכולים להביא לשינוי במגמה. ותמיד יש סיכונים שכרגע בלתי אפשרי לראות אותם ויכולים לצוץ בפתאומיות.

אז איך אפשר להשקיע בנחושת? 

משקיע פרטי שמעוניין לגוון את תיק ההשקעות שלו עם נחושת יכול לעשות את זה בקלות באמצעות שתי קרנות סל (ETF): הראשונה נסחרת תחת הסימול CPER בוול סטריט והשנייה תחת הסימול COPA בלונדון. הראשונה רשמה עלייה של 26% בחצי השנה האחרונה והשנייה עלתה כ-38% בשישה חודשים.

קרנות נוספות הן COPX המשקיעה בחברות כרייה גדולות ובינוניות בתחום הנחושת ו-COPJ המשקיעה בחברות כרייה קטנות בתחום הנחושת. COPX רשמה תשואה של כ-45% בשישה חודשים ו-COPJ עלתה ב-42% באותה תקופה. 

אפשר גם לרכוש מניות של חברות הפועלות בתחום כריית הנחושת, כגון אנגלו אמריקן (סימול AAL בלונדון), פריפורט מקמורן (סימול: FCX), BHP או ריו טינטו (RIO). אבל, צריך לזכור שהחברות האלה כורות לא רק נחושת אלא מינרלים ומתכות אחרות. בנוסף, לכל חברה יש את המאפיינים הייחודיים שלה והן יכולות להיות מושפעות מגורמים כמו איכות ההנהלה, תגלית או אכזבה ממכרה מסוים, עלויות הכרייה ועוד.

עוד אפשרות השקעה היא באמצעות אופציות וחוזים עתידיים על מחיר הנחושת, אם כי היא הרבה יותר מסוכנת ומשקיע עלול למחוק את כספו מהר מאוד אם הוא טועה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המלחמות ומרוץ החימוש הגורם העיקרי לעליית המחיר (ל"ת)
    עושה חשבון 19/05/2024 01:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סווינגר 17/05/2024 18:40
    הגב לתגובה זו
    מאוד. אולי כדאי לשקול דגיה בתיקון בסגירת ה"גאפ". עלייה של הר תלול מאוד, לא קורץ.
  • 2.
    עמי 17/05/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
    TGB Taseko Mines Ltd
  • 1.
    עמי 17/05/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    TGB
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.