נחושת
צילום: Ra Dragon, Unsplash

מחיר הנחושת בעלייה; מה הסיבות ואיך אפשר "לרכב" על המגמה

למרות העליות של התקופה האחרונה, יש לא מעט אנליסטים המעריכים כי הנחושת צפויה להמשיך ולטפס בשנה הקרובה; מצד אחד יש למתכת ביקושים שהולכים וגדלים מצד תעשיות רבות וחברות תשתיות, ומהצד השני ההיצע מוגבל
קובי ישעיהו | (4)

בדומה לסחורות אחרות, גם הנחושת נמצאת בחודשים האחרונים במגמת עליות ברורה. ממחיר של כ-3.6 דולר לחוזה באוקטובר האחרון הוא טיפס לשיא של כ-5 דולר כיום. המחיר הוא עבור פאונד אבל כל חוזה הוא למעשה עבור 25 טון נחושת כך שלמעשה מחיר של 5 דולר לחוזה (כפי שהוא מצוטט באתרים השונים) משקף מחיר של 125,000 דולר ל-25 טון נחושת.   

למרות העליות של התקופה האחרונה, יש לא מעט אנליסטים המעריכים כי הנחושת צפויה להמשיך ולטפס בשנה הקרובה. זאת, על רקע ביקושים שהולכים וגדלים מצד תעשיות רבות ומגוונות, החל מתשתיות ובנייה ועד לאנרגיות מתחדשות ומכוניות חשמליות. 

הנחושת היא מרכיב חיוני בתעשיות הפועלות להפחתת פליטות הפחמן והמלחמה בהתחממות הגלובלית. אז אם התעשייה העולמית מתאוששת ובמגמת התרחבות (וזה המצב כיום) וחברות התשתיות בעולם נאלצות לבצע השקעות נרחבות, אז גם הביקושים לנחושת גדלים והמחיר עולה.

הביקוש לנחושת נחשב באופן נרחב כפרוקסי לבריאות כלכלית, מאחר שמדובר במתכת המשמעת ברכיב העיקרי של מעבר אנרגיה. היא חלק בלתי נפרד מייצור כלי רכב חשמליים, רשתות חשמל וטורבינות רוח, במיוחד כשהכלכלה העולמית עושה שימוש גובר יותר ויותר בחשמל. על פי תחזיות של בנק אוף אמריקה, הביקוש לנחושת מכלי רכב חשמליים ומגזר התחבורה בכללותו אמור לעלות בכ-5% השנה. הנחושת היא גם מרכיב קריטי עבור כבלים בהם עושים שימוש במרכזי נתונים (דאטה-סנטרס), שהתרחבותם תרמה רבות לביקוש לנחושת, על אחת כמה וכמה כאשר התפוצה הגוברת של בינה מלאכותית (AI) מייצרת יותר צורך במרכזי נתונים.

יש אנליסטים המעריכים כי הביקוש לנחושת צפוי להכפיל את עצמו בעשות הקרוב, בעיקר על רקע הרצון לצמצם את פליטות הפחמן. הערכות הרבה יותר שמרניות עומדות על עלייה של כשליש בביקושים. יש אמנם עלייה במיחזור של נחושת מכל מיני מקורות אבל בכדי לעמוד ביעדים האלה חברות הכרייה יאלצו לבצע השקעות בעשרות מיליארדי דולרים (יש מעריכים ביותר מ-100 מיליארד דולר) בשנים הקרובות.  

וכמו כל מוצר פיננסי, יש כמובן גם את הסוחרים והמשקיעים שתורמים לביקושים או להיצעים ומשפיעים על המחיר. קשה מאוד להעריך כמובן אם עיקר הביקושים או ההיצעים של הנחושת מגיעים מגורמי תעשייה או מהסוחרים (בעיקר קרנות גידור) בפרק זמן מסוים, אבל יש השפעה של שני השחקנים.

גם המדיניות של הבנקים המרכזיים משפיעה, בעיקר הפדרל ריזרב. הורדות ריבית עשויות להעניק רוח גבית נוספת למחירי הסחורות בכלל ולנחושת בפרט. אבל, כמו שצוין קודם, גם כשהפדרל ריזרב מאותת שתהליך הורדת הריבית מתרחק (כמו שקרה בחודשים האחרונים, לצד עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב), מחיר הנחושת טיפס.

קיראו עוד ב"גלובל"

גורם נוסף שדוחף את המחיר למעלה הוא צד ההיצע שנפגע בשנה האחרונה, שכן חברות כרייה גדולות צמצמו את השקעותיהן בפיתוח מכרות קיימים והקמת מכרות חדשים. בפנמה, למשל, הופסקה הכרייה במכרה Cobre Panama בעקבות פסיקת בית המשפט במדינה, מה שפגע משמעותית בהיצע העולמי של נחושת. חברות נוספות, ביניהן אנגלו אמריקן, הודיעו בשנה האחרונה כי הן יצמצמו את התפוקה השנה ובשנה הבאה. לכן, נוצר למעשה מחסור בנחושת, מה שדוחף את המחיר למעלה. 

אבל, צריך לזכור שככל שהמחיר עולה לחברות הכרייה כדאי יותר ויותר לחזור ולהשקיע בפיתוח מכרות. התהליך הזה יוביל להגדלת היצע ומתישהו הביקושים יתאזנו מול ההיצעים. מתי זה יקרה? קשה לדעת.

בכל אופן, אנליסטים בחברת BMI צופים מחיר של 8,800 דולר לטון נחושת השנה ובחברת ANZ צופים מחיר של 8,950 דולר לטון. כלומר, עלייה של קרוב ל-80% לעומת המחיר הנוכחי.

כמובן שהמגמה עלולה להשתנות. קפיצה בקצב האינפלציה שתוביל לעליית ריבית בארה"ב והחרפת המתחים הגיאו-פוליטיים בעולם הם רק שני גורמים שיכולים להביא לשינוי במגמה. ותמיד יש סיכונים שכרגע בלתי אפשרי לראות אותם ויכולים לצוץ בפתאומיות.

אז איך אפשר להשקיע בנחושת? 

משקיע פרטי שמעוניין לגוון את תיק ההשקעות שלו עם נחושת יכול לעשות את זה בקלות באמצעות שתי קרנות סל (ETF): הראשונה נסחרת תחת הסימול CPER בוול סטריט והשנייה תחת הסימול COPA בלונדון. הראשונה רשמה עלייה של 26% בחצי השנה האחרונה והשנייה עלתה כ-38% בשישה חודשים.

קרנות נוספות הן COPX המשקיעה בחברות כרייה גדולות ובינוניות בתחום הנחושת ו-COPJ המשקיעה בחברות כרייה קטנות בתחום הנחושת. COPX רשמה תשואה של כ-45% בשישה חודשים ו-COPJ עלתה ב-42% באותה תקופה. 

אפשר גם לרכוש מניות של חברות הפועלות בתחום כריית הנחושת, כגון אנגלו אמריקן (סימול AAL בלונדון), פריפורט מקמורן (סימול: FCX), BHP או ריו טינטו (RIO). אבל, צריך לזכור שהחברות האלה כורות לא רק נחושת אלא מינרלים ומתכות אחרות. בנוסף, לכל חברה יש את המאפיינים הייחודיים שלה והן יכולות להיות מושפעות מגורמים כמו איכות ההנהלה, תגלית או אכזבה ממכרה מסוים, עלויות הכרייה ועוד.

עוד אפשרות השקעה היא באמצעות אופציות וחוזים עתידיים על מחיר הנחושת, אם כי היא הרבה יותר מסוכנת ומשקיע עלול למחוק את כספו מהר מאוד אם הוא טועה. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המלחמות ומרוץ החימוש הגורם העיקרי לעליית המחיר (ל"ת)
    עושה חשבון 19/05/2024 01:01
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    סווינגר 17/05/2024 18:40
    הגב לתגובה זו
    מאוד. אולי כדאי לשקול דגיה בתיקון בסגירת ה"גאפ". עלייה של הר תלול מאוד, לא קורץ.
  • 2.
    עמי 17/05/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
    TGB Taseko Mines Ltd
  • 1.
    עמי 17/05/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    TGB
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.