מכרו דירה עם שתי חניות פיקטיביות - מה הפיצוי שישלמו לרוכשים?
רוכשי דירה שהופתעו לגלות כי בניגוד להתחייבות של המוכרים, היא לא כוללת שני מקומות חניה ואף סובלת מרטיבות, יפוצו ביותר מרבע מיליון שקל. כך נקבע באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. המוכרים טענו כי מכיוון שהרוכשת היא עורכת דין במקצועה, וביצעה את כלל הבדיקות הנדרשות ביחס לעסקה - אין להם אחריות על הליקויים שנמצאו. ואולם השופט עדי הדר קיבל את הגירסה של הרוכשים, שלפיה הדברים הוסתרו מהם במכוון.
בתביעה שהגישו לבית המשפט, סיפרו הרוכשים כי באפריל 2019 הם חתמו על הסכם מכר מול הנתבעים לרכישת דירתם שברחוב הנביאים בבת ים, תמורת 3.2 מיליון שקל. בהסכם צוין כי לדירה צמודים חצר בשטח של 176 מ"ר ושתי חניות בטאבו.
אלא שאחרי חתימת ההסכם התברר לרוכשים, כך לטענתם, כי המוכרים הפרו את התחייבותם בעניין החניות. כך לטענתם, מי ששכרה מהם את הדירה סיפרה להם שביומה הראשון בדירה היא ביקשה לחנות בחניה ה"פרטית" שלה, אלא שאז הגיעה יו"רית ועד הבית של הבניין וצעקה עליה שאסור להחנות שם. "מכרו לנו אוויר", סיפרה הרוכשת בעדותה בבית המשפט.
עוד סיפרו הרוכשים כי מצאו בדירה ליקויי רטיבות שהוסתרו מהם על ידי המוכרים לפני חתימת ההסכם. לדבריהם, בעקבות כך, בשיתוף עם היעדר החניה, הם נאלצו להפחית את שכר הדירה לשוכרת באופן דרסטי - מ-12 אלף שקל בחודש ל-5,000 בלבד. לדברי הרוכשים, בעקבות אי ההתאמה שבין התחייבות המוכרים בהסכם לבין המציאות בפועל, הם זכאים לפיצוי של 660,800 שקל.
- תושבי תל אביב חונים בחינם - עד ה-26 ביוני
- סלופארק צירפה לקוחות לשירות ללא הסכמה ותשלם 590 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתם, טענו המוכרים כי הרוכשים קיבלו את מלוא המידע לגבי הדירה עוד לפני החתימה על ההסכם. בפרט הם טענו כי הרוכשת – שהיא כאמור עורכת דין במקצועה – הצהירה כי הם ביצעו את כלל הבדיקות הנדרשות, ומשכך ידעו על מצב הנכס בפועל. כך שהתביעה צריכה להידחות על הסף.
ואולם השופט הדר בחר להאמין לגירסת הרוכשים כי הלכה למעשה לא ידעו על חוסר ההתאמות הנטענות. בשולי הדברים, הוא ציין כי הרוכשת אמנם עובדת כעורכת דין, אך אינה עוסקת בנדל"ן, כך שטענה זו לכשעצמה לא עוזרת למוכרים.
בסוגיית החניות, אימץ השופט את עדות הרוכשת, השוכרת ועורכת הדין שייצגה את הצדדים, שלפיה המוכרים לא יידעו את הרוכשים בדבר היעדר חניות צמודות לדירה, אף שבטאבו הן כן רשומות. הוא שוכנע כי הנתבעים למעשה מכרו לרוכשים חניות שאינן שלהם, מתוך תקווה שעד שהקבלן יבנה את החניות הצמודות לדירה, הבעיה תיעלם.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
אלא שעד עתה הקבלן עדיין לא בנה את החניות. "בעיות ופגמים אינם נעלמים מעצמם, הם צפים ועולים בסופו של יום. בית המשפט קובע שהנתבעים בחרו להסתיר מהתובעים עובדות מהותיות שהיו בידיעתם, מכיוון שהיה ברור להם כי הגילוי בדבר העדר חניות צמודות, כפי שהתחייבו בהסכם, יפחית באופן משמעותי את התמורה שסוכמה", נכתב בפסק הדין של השופט הדר.
בסוגיית הרטיבות חלק השופט אמנם על טענת הרוכשים שמדובר ב"זוועה", אך הגדיר את הליקוי כ"מצב רע מאוד". מכל מקום, הוא קבע שגם על הרטיבות מגיע להם פיצוי, כשביחד עם היעדר החניות והוצאות המשפט של הרוכשים - על המוכרים לשלם להם סכום כולל של 282,332 שקל.
כשרוכשים דירה בדרך כלל יש בחוזה סעיף שאומר שאתם רוכשים את הדירה כמו שהיא, וכי בדקתם את הבית והוא לשביעות רצונכם. בדרך כלל מדובר בסעיף שלא מתעכבים עליו יותר מדי, והוא חלק סטנדרטי מכל חוזה. מקרה שהוכרע בבית המשפט השלום ברמלה בספטמבר 2023, עסק בסעיף זה. רוכשת הדירה טענה כי היו ליקויים בדירה שהוסתרו ממנה. הדיון במשפט עסק בשאלה אם מוכרי הדירה הסתירו ליקויים בדירה, ושבעקבותיהם הרוכשת לא יכלה לדעת כי יש ליקויים, ולכן הסכמתה לרכוש את הדירה כמו שהיא בטעות יסודה - והיא זכאים לפיצויים. בתביעה עתרה הרכושת לפיצויים בהיקף של 100 אלף שקל. השופט דחה את התביעה וקבע כי התובעת תשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20 אלף שקל. וכן החזר שכר עדותם של העדים מטעמם של 1,000 שקל.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
