חניון חנייה רכב
צילום: Istock

מכרו דירה עם שתי חניות פיקטיביות - מה הפיצוי שישלמו לרוכשים?

רוכשי הדירה בבית ים טענו גם שיש בה נזקי רטיבות שהוסתרו מהם במכוון בזמן שבוצעה העסקה למכירת הכנס, ודרשו פיצויים גם על כך. השופט פסק כי המוכרים ישלמו פיצויים של יותר מ-282 אלף שקל
עוזי גרסטמן |

רוכשי דירה שהופתעו לגלות כי בניגוד להתחייבות של המוכרים, היא לא כוללת שני מקומות חניה ואף סובלת מרטיבות, יפוצו ביותר מרבע מיליון שקל. כך נקבע באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב. המוכרים טענו כי מכיוון שהרוכשת היא עורכת דין במקצועה, וביצעה את כלל הבדיקות הנדרשות ביחס לעסקה - אין להם אחריות על הליקויים שנמצאו. ואולם השופט עדי הדר קיבל את הגירסה של הרוכשים, שלפיה הדברים הוסתרו מהם במכוון.

בתביעה שהגישו לבית המשפט, סיפרו הרוכשים כי באפריל 2019 הם חתמו על הסכם מכר מול הנתבעים לרכישת דירתם שברחוב הנביאים בבת ים, תמורת 3.2 מיליון שקל. בהסכם צוין כי לדירה צמודים חצר בשטח של 176 מ"ר ושתי חניות בטאבו.

אלא שאחרי חתימת ההסכם התברר לרוכשים, כך לטענתם, כי המוכרים הפרו את התחייבותם בעניין החניות. כך לטענתם, מי ששכרה מהם את הדירה סיפרה להם שביומה הראשון בדירה היא ביקשה לחנות בחניה ה"פרטית" שלה, אלא שאז הגיעה יו"רית ועד הבית של הבניין וצעקה עליה שאסור להחנות שם. "מכרו לנו אוויר", סיפרה הרוכשת בעדותה בבית המשפט.

עוד סיפרו הרוכשים כי מצאו בדירה ליקויי רטיבות שהוסתרו מהם על ידי המוכרים לפני חתימת ההסכם. לדבריהם, בעקבות כך, בשיתוף עם היעדר החניה, הם נאלצו להפחית את שכר הדירה לשוכרת באופן דרסטי - מ-12 אלף שקל בחודש ל-5,000 בלבד. לדברי הרוכשים, בעקבות אי ההתאמה שבין התחייבות המוכרים בהסכם לבין המציאות בפועל, הם זכאים לפיצוי של 660,800 שקל.

לעומתם, טענו המוכרים כי הרוכשים קיבלו את מלוא המידע לגבי הדירה עוד לפני החתימה על ההסכם. בפרט הם טענו כי הרוכשת – שהיא כאמור עורכת דין במקצועה – הצהירה כי הם ביצעו את כלל הבדיקות הנדרשות, ומשכך ידעו על מצב הנכס בפועל. כך שהתביעה צריכה להידחות על הסף.

ואולם השופט הדר בחר להאמין לגירסת הרוכשים כי הלכה למעשה לא ידעו על חוסר ההתאמות הנטענות. בשולי הדברים, הוא ציין כי הרוכשת אמנם עובדת כעורכת דין, אך אינה עוסקת בנדל"ן, כך שטענה זו לכשעצמה לא עוזרת למוכרים.

בסוגיית החניות, אימץ השופט את עדות הרוכשת, השוכרת ועורכת הדין שייצגה את הצדדים, שלפיה המוכרים לא יידעו את הרוכשים בדבר היעדר חניות צמודות לדירה, אף שבטאבו הן כן רשומות. הוא שוכנע כי הנתבעים למעשה מכרו לרוכשים חניות שאינן שלהם, מתוך תקווה שעד שהקבלן יבנה את החניות הצמודות לדירה, הבעיה תיעלם.

קיראו עוד ב"משפט"

אלא שעד עתה הקבלן עדיין לא בנה את החניות. "בעיות ופגמים אינם נעלמים מעצמם, הם צפים ועולים בסופו של יום. בית המשפט קובע שהנתבעים בחרו להסתיר מהתובעים עובדות מהותיות שהיו בידיעתם, מכיוון שהיה ברור להם כי הגילוי בדבר העדר חניות צמודות, כפי שהתחייבו בהסכם, יפחית באופן משמעותי את התמורה שסוכמה", נכתב בפסק הדין של השופט הדר.

בסוגיית הרטיבות חלק השופט אמנם על טענת הרוכשים שמדובר ב"זוועה", אך הגדיר את הליקוי כ"מצב רע מאוד". מכל מקום, הוא קבע שגם על הרטיבות מגיע להם פיצוי, כשביחד עם היעדר החניות והוצאות המשפט של הרוכשים - על המוכרים לשלם להם סכום כולל של 282,332 שקל.

כשרוכשים דירה בדרך כלל יש בחוזה סעיף שאומר שאתם רוכשים את הדירה כמו שהיא, וכי בדקתם את הבית והוא לשביעות רצונכם. בדרך כלל מדובר בסעיף שלא מתעכבים עליו יותר מדי, והוא חלק סטנדרטי מכל חוזה. מקרה שהוכרע בבית המשפט השלום ברמלה בספטמבר 2023, עסק בסעיף זה. רוכשת הדירה טענה כי היו ליקויים בדירה שהוסתרו ממנה. הדיון במשפט עסק בשאלה אם מוכרי הדירה הסתירו ליקויים בדירה, ושבעקבותיהם הרוכשת לא יכלה לדעת כי יש ליקויים, ולכן הסכמתה לרכוש את הדירה כמו שהיא בטעות יסודה - והיא זכאים לפיצויים. בתביעה עתרה הרכושת לפיצויים בהיקף של 100 אלף שקל. השופט דחה את התביעה וקבע כי התובעת תשלם לנתבעים הוצאות ושכר טרחת עורך דין של 20 אלף שקל. וכן החזר שכר עדותם של העדים מטעמם של 1,000 שקל. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.