"האמירות של ראש הממשלה, שלא צריך לעשות עניין אם הפינוי יימשך אחרי ה-1 בספטמבר, מראות על ניתוק וחוסר הבנה". כך אומר ראש עיריית קריית שמונה, אביחי שטרן, בהתייחס לאמירותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בשבוע שעבר, לפיהם אין מקום לקבע את ה-1 בפסטמבר כתאריך יעד להחזרת מפוני הצפון.

בהמשך לכך, בסוף השבוע האחרון, הזדעזעה המדינה מהתמונות של קריית שמונה בוערת, כתוצאה ממטח כטב"מים שנשלח לעבורה, ואולם לדברי שטרן, אין זה אירוע חריג בnvkl חצי השנה האחרונה. "זה לא המטח הראשון וכנראה גם לא האחרון, התמונות הן  יומיומיות, בכל פעם לעבר ישוב אחר בצפון. נתנו גיבוי חצי שנה ולפחות היה מצופה שזה יסתיים בהכרעה, או לפחות עד ה-1 בספטמבר, אבל אז אנחנו שומעים את ראש הממשלה, שאומר: אל תעשו מזה כזה עניין".

התאכזבת?

"אני מתאכזב יומיום. אני מאוכזב ממשך הפינוי. בתחילה שמחתי על כך שהמדינה לא לוקחת סיכון ומפנה אותנו, משקיעה מיליארדים בפינוי שלנו לבתי מלון, אבל חצי שנה אחרי, לא מדברים על מועד החזרה, ולאמדברים על היום שאחרי".  

המדינה ויתרה על הצפון?

"גם אם היא ויתרה, אנחנו לא ויתרנו. כלפי חוץ, האמירה של הממשלה היא שיטפלו בצפון אחרי שיסיימו עם החזית הראשית בדרום, אבל דה פקטו נראה באמת  שוויתרו עלינו. נראה שכל עוד הבורסה בתל אביב עובדת, לא יקרה שום דבר. הצפון כנראה לא מספיק מעניין."

שק תפוחי אדמה

שטרן, עורך דין במקצועו, בן 38, מכהן כראש העיר של קריית שמונה מאז 2018. בשנים האחרונות הוא פיתח את העיר ואף הוביל הקמת מרכז פודטק, שאף הצליח למשוך אליו  26 סטרטאפים. כעת הכל ירד  לטימיון.  מפוני העיר מפוזרים ב=230 בתי מלון ובכ=460 ישובים, מיסוד המעלה ועד אילת, ומלבד כ=3000 תושבים שנשארו, הכל שומם. שטרן:  " אין רכבים בכבישים, הכל סגור ורואים עזובה גם בשטחים הציבוריים וגם בשטחים הפרטיים. מצפים מאיתנו שנשקם את העיר, אבל אין הכנסות, לא מארנונה ולא מחנייה, וההוצאות רק גדלו, כי אני מחזיק חברת אבטחה. לא ברור מאיפה מצפים שאביא את המשאבים.  התושבים שלי מפונים ב=230 בתי מלון ואפילו אם בכל יום אבקר במלון אחר, לא אספיק להגיע לכולם. "

.

איך המורל של המפונים?

"הוא עדיין גבוה, אבל הולך ונשחק. רואים אצלם עלייה בתמותה, עלייה בצריכת אלכוהול וסמים, זוגות נפרדים.  זה נותן את אותותיו. בעיקר אנחנו מרגישים שמתייחסים אלינו כמו אל עדר כבשים, בטח כשאנו שומעים אמירות כמו אלה שהושמעו. רואים בנו שק תפוחי אדמה, שאפשר להזיז ממקום למקום".

כתוצאה מהימשכות הפינוי והמשך הסכנה, כ=40% מהתושבים, אומר שטרן, אמרו כי אין בכוונתם לחזור לקריית שמונה. תוצאות אלה עלו מסקרים של מכללת תל חי וסקרים נוספים. "ככל שהמצב יימשך, ההיקף של אלה שלא יחזרו, יגדל. הביאו אותנו כמה שנים אחורה. יש נטישה שקטה של מפעלים ותעסוקה, והראשונים לעזוב הן האוכלוסיות החזקות".

מה צריך לעשות? מלחמה? 

 "אני לא רואה דרך אחרת. שום הסכמים לא עבדו עד כה, ואם כבר עושים הסכמים, אז לעשות אותם מול מדינה ולא מול ארגון. לבנון היא מדינה דמוקרטית לפחות כלפי חוץ, חיזבאללה הוא חלק מהפרלמנט שלה. צריך לשנות את המשוואה, וכמו שיש טילים על קריית שמונה, צריכים להיות טילים בביירות. אני לא רואה איך אנחנו יכולים לוותר על מבצע צבאי שיחזיר את ההרתעה, ויהרוס להם תשתיות.

בנובמבר יש לכם בחירות (הבחירות ביישובים שפונו, נדחו לנובמבר). תישאר לך עיר להתמודד בה?

"כל עוד אף אחד לא אומר מתי חוזרים, קשה לראות  את הבחירות מתקיימות בנובמבר. מעבר לזה, את השאלה הזו צריך לשאול את מקבלי ההחלטות. ככל שעובר הזמן, יותר ויותר קשה לי לענות על זה. מכל המלחמות בעבר יצאנו מחוזקים. בטווח המיידי היתה הגירה שלילית, אבל בטווח הארוך האזור הלך ופרח. זה עם ישראל, אלה  התושבים הציוניים, ואם רוצים קצת יותר מהם, צריך לעשות הרבה יותר.תחנת רכבת ומרכז פודק הם עוגנים משמעותיים אבל זה לא מספיק. צריך לבנות הכל מההתחלה וכנראה שצריך לתת תמריצים גדולים יותר. ואני לא מדבר על הסטרטאפים שלהם קל ללכת ולעזוב ,אלא על התעשיות הוותיקות שאנחנו מאבדים אותן כי הן מעתיקות את קווי הייצור שלהן, כמו אלביט.

"קריית שמונה היתה בעיניי יהלום לא מלוטש. זה חבל הארץ הכי טוב במדינה. אפשר עדיין להפוך אותה ליהלום, רק צריך להחזיר את הבטחון".