אפל טים קוק
צילום: אתר החברה

מנכ"ל אפל טים קוק ובכירים נוספים מכרו מניות באפריל

המנהלים מכרו מניות בשווי של יותר מ-70 מיליון דולר, כאשר מנכ"ל אפל מכר את מניית החברה במחיר נמוך ב-12% מהמחיר בו נסחרה המניה בסוף 2023
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אפל טים קוק

נדמה כי ענקית הטכנולוגיה לא מפסיקה לספוג מכות בתקופה האחרונה. מנכ"ל אפל APPLE וארבעה בכירים נוספים מכרו בחודש האחרון מניות בשווי של יותר מ-70 מיליון דולר, במחירים נמוכים משמעותית מהמחיר בו הן נסחרו בסוף 2023, כאשר תוכניות הרכישה שנקבעו מראש החלו. 

טים קוק רכש 196,410 מניות ב-1 באפריל, כחלק מתכנית רכישה ומכר את אותו מספר המניות באותו היום ויום לאחר מכן עבור סך של 33.3 מיליון דולר ובמחיר ממוצע של 169.33 דולר למניה. מנכ"ל אפל מכר את מניית החברה במחיר נמוך ב-12% מהמחיר בו נסחרה המניה בסוף 2023 ונמוך גם מהעסקה הקודמת שלו באוקטובר, אז מכר 240,569 מניות תמורת 41.5 מיליון דולר ובמחיר ממוצע של 172.5 דולר למניה. 

תוכניות רכישה של מניות מבוצעות אוטומטית כאשר מתקיימים התנאים המתאימים שכוללים בין היתר: מחיר, נפח ותזמון. הרעיון של התכנית הזו הוא להסיר כל סיכוי כי קוק מבצע רכישה בעקבות מידע שברשותו ומקרובים אליו יכולים לנצל את המידע הזה ולהפיק ממנו תועלת. קרן הנאמנות של קוק מחזיקה כעת 3.3 מיליון מניות.

גם סמנכ"ל התפעול של אפל, ג'יף וויליאמס, מכר 59,162 מניות ב-11 באמצעות התכנית, תמורת 10.2 מיליון דולר ובמחיר ממוצע של 172.22 דולר למניה. וויליאמס מחזיק כעת ב489,944 מניות, כאשר העסקה האחרונה שלו התרחשה באוקטובר אז מכר 59,785 מניות תמורת 12.4 מיליון דולר ובמחיר ממוצע של 177 דולר למניה.

היועצת הכללית קתרין אדמס וסגנית הנשיא לקמעונאות דיידרה או'בריאן רכשו כל אחת 113,309 מניות אפל ב-1 באפריל וכל אחת מהן מכרה 54,732 מניות ב-2 באפריל תמורת 9.2 מיליון דולר ובמחיר ממוצע של 168.9 דולר. לכל מנהלת היו 58,577 מניות שהוחזקו על ידי אפל על מנת שיעמדו בדרישות ניכוי מס על סיום תקופת ההבשלה של המניות. אדמס מחזיקה כעת ב-293,393 מניות, בעוד או'בריאן מחזיקה ב-136,572 מניות.

העסקה האחרונה של אדמס התרחשה בנובמבר, אז קרן הנאמנות שבשליטתה מכרה 123,448 מניות תמורת 23.3 מיליון דולר, מחיר ממוצע של 188.79 דולר למניה. או'בריאן לעומת זאת מכרה 65,536 מניות באוקטובר תמורת 11.3 מיליון דולר, מחיר ממוצע של 172.11 דולר ליחידה.

הבכיר האחרון באפל שמכר עד כה מניות הוא סמנכ"ל הכספים לוקה מאסטרי, שמימש 53,194 מניות ב-11 באפריל תמורת 9.3 מיליון דולר ומחיר ממוצע של 174.12 דולר כל אחת. כעת מאסטרי מחזיק 107,788 מניות אפל. העסקה האחרונה שלו הייתה באוקטובר, אז מכר 63,695 מניות תמורת 11.4 מיליון דולר, מחיר ממוצע של 178.29 דולר לאחת.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

מה שקורה באפל

יצרנית האייפון נהנתה משנה חזקה ב-2023, כאשר מנייתה זינקה ב-48%, בעוד מדד ה-S&P 500 עלה ב-24%. הביצועים של אפל הכניסו אותה לרשימת שבע המופלאות, ענקיות הטכנולוגיה שהובילו את הראלי בשוק. מניית החברה עלתה בסוף ינואר, לאחר שהשיקה את משקפי המציאות הרבודה שלה, אבל מאז החדשות הרעות לא הפסיקו להגיע. 

החשש העיקרי היה הפיגור בבינה המלאכותית, כאשר חברות הטכנולוגיה לא מפסיקות להשיק יישומים חדשים שצפויים להגדיל להן באופן משמעותי את ההכנסות, בעוד אפל לא דיווחה כמעט על שום דבר הקשור ל-AI עד כה. גם בתחילת פברואר מניית אפל ירדה בעקבות הכנסות משירותים שפספסו את הציפיות והאפילו על דוחות די חזקים. 

באותו החודש גם נסגר פרויקט הרכב החשמלי של ענקית הטכנולוגיה ופגע באופטימיות המשקיעים להמשך. בנוסף, במרץ תבע משרד המשפטים את אפל בטענה כי הפרה חוקים על מנת לשמר את מעמדה בשוק הסמארטפונים. החברה לעומת זו מתנגדת לטענות הללו ומכחישה כי הפרה כל חוק. 

לא רק זאת, סיכון נוסף מגיע גם מהתביעה נגד המונופול בשוק החיפוש של גוגל. הדיונים האחרונים בתביעת ההגבלים העסקיים צפויים להיערך בין ה-1 ל-3 במאי, כאשר התביעה מתמקדת בתשלום בסך 18 מיליארד דולר מדי שנה שאפל מקבלת מגוגל על מנת לשים את מנוע החיפוש של החברה כמנוע החיפוש ברירת המחדל במכשיריה. "העונש הפוטנציאלי לו תהיה ההשפעה הגדולה ביותר על אפל הוא אם השופט יאסור על גוגל להמשיך ולשלם לאפל", כתבו אנליסטים מ-Evercore. לפי הערכות, מדובר במכה של 8 מיליארד דולר לפחות עבור יצרנית האייפון. 

אל נשכח את סוגיית השוק הסיני. מכירות נמוכות יותר של אייפונים בסין ותחרות גוברת מיצרניות סמארטפונים סיניות, הובילו אנליסטים ב-Needham לשנות את התחזיות עבור אפל והם צופים כעת מכירות של 90.8 מיליארד דולר עבור הרבעון השני של החברה, ירידה של 4% מהתחזית הקודמת. גם תחזית הרווחים ירידה ל-1.51 דולר למניה, ירידה של 1% מהתחזית קודם לכן.

העיניים נשואות לתוכניות החברה לבינה מלאכותית שצפויות להיחשף בוועידת המפתחים העולמית השנתית ביוני ומה המשמעות של התוכניות תהיה לגבי הסמארטפונים. חשיפות משמעותיות עשויות להפוך את המגמה באפל. הקונצנזוס בוול-סטריט לדוחות אפל עומד כעת על רווח למניה של 1.51 דולר על הכנסות של 90.7 מיליארד דולר, כאשר ענקית הטכנולוגיה נסחרת כעת לפי שווי של 2.5 טריליון דולר. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.