סיסקו חושפת מערכת אבטחת מידע חדשה מבוססת AI
ענקית ציוד התקשורת סיסקו חושפת מערכת אבטחת מידע חדשה מבוססת AI. לפי סיסקו, המערכת, Hypershield, נבנתה כדי להגן על חוות שרתים ומידע בענן. זה המוצר הראשון שסיסקו מציגה לאחר שהשלימה בחודש שעבר את רכישת ספלאנק, חברת אבטחת סייבר המסייעת לארגונים למזער את הסיכון לפריצות ולפתור בעיות טכניות.
הרכישה של ספלאנק, בהיקף של 28 מיליארד דולר, צפויה לאפשר לסיסקו להרחיב את פעילותה בסייבר ולהיכנס בין היתר גם לפלח ה-SIEM, או אבטחת מידע וניהול אירועים. נישה בה ספלאנק שולטת ב-63%. מדובר בעצם בתוכנה היודעת לקבל נתונים ממערכות, לנתח אותם, לזהות ולהגיב לאיומי אבטחה עוד לפני שהם פוגעים בחברות.
מדובר באחד התחומים מהירי הצמיחה בתעשיית אבטחת המידע שספלאנק הצליחה להתבסס בראשו. המומחיות של ספלאנק בניתוח ביג דאטה ו-SIEM, יכולה לשדרג משמעותית את פעילותה של סיסקו בסייבר ולאפשר לחברה להציע ללקוחותיה יכולות של זיהוי איומים, ניתוח ועיבוד מידע וכך לחזק את מעמדה כספקית פתרונות אבטחת סייבר. בנוסף, ספלאנק מחזיקה בכלי ניתוח נתונים חזקים שיכולים לספק לסיסקו תובנות מעמיקות לגבי ביצועי רשתות, התנהגות משתמשים ואיומי אבטחה וכך להגביר את יעילות החברה ולהפחית את העלויות התפעוליות.
סיסקו צופה כי הרכישה תגביר את שיעור הרווח הגולמי בשנת 2025 ותתחיל להשפיע לטובה על הרווח למניה ב-2026. העסקה צפויה גם להאיץ את צמיחת ההכנסות של סיסקו ולהוסיף 4 מיליארד דולר בהכנסות חוזרות שנתיות.
- האם הטיסה שלכם בטוחה? לא ממש לפי מומחי אבטחת מידע
- Zenity מגייסת 38 מיליון דולר בסבב ב׳ כדי לשפר את האבטחה עבור עזרי AI ארגוניים ופיתוח באמצעות Low-Code
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סיסקו פועלת בתחום תשתיות הרשת ומגדירה עצמה כ"חברת תשתיות רשת מבוססת פרוטוקול אינטרנט ומוצרים אחרים הקשורים לתקשורת וטכנולוגיית המידע" היא פרושה לאורכה ולרוחבה של תעשיית הטכנולוגיה (ולא רק). בתקופת התפתחות הבועה הטכנולוגית, 1996-2000, הפכה החברה, בעקבות אימוץ פרוטוקול האינטרנט וההבנה בחשיבות התשתיות שלהן תזדקק תעשיית ה-IT, לחביבת המשקיעים ובמיוחד האנליסטים, "כל תעשיין טכנולוגיה יהיה תלוי בסיסקו" אמרו האנליסטים והמומחים ובשיא הבועה, ב-2000, הפכה החברה למוערכת ביותר בעולם, כ-600 מיליארד (83 דולר למניה), עוד לפני ג'נרל אלקטריק ומיקרוסופט. עם זאת, ככל שמהפכת הטכנולוגיה התקדמה, הסתבר שההנחה ש"כל תעשיין טכנולוגיה יהיה תלוי בסיסקו" אינה מדויקת, בלשון המעטה.
ברבעון השני הפיסקאלי של החברה, סיסקו דיווחה על הכנסות של 12.8 מיליארד דולר, ירידה של 6% לעומת השנה שעברה, אך מעט מעל הקונצנזוס בוול סטריט של 12.7 מיליארד דולר. הרווח למניה עמד על 87 סנט, מעל צפי האנליסטים של 84 סנט למניה. בעוד החברה הציגה צמיחה במגזרי האבטחה ושיתופי הפעולה ברבעון, עסקי הליבה שלה - רשתות - ראו ירידה של 12% ל-7.08 מיליארד דולר. ההכנסות ממוצרים ירדו ב-9%, בעוד ההכנסות משירותים עלו ב-3.5%.
ההכנסות ירדו ב-4% ביבשת אמריקה, ב-7% ב-EMEA (אירופה, המזרח התיכון ואפריקה) וב-12% ב-APJC (אסיה, יפן וסין).
סיסקו ראתה ירידה של 12% בהזמנות מוצרים לעומת השנה שעברה. ברבעון הקודם החברה ציינה כי היא רואה באופק הזמנות בשווי של מיליארד דולר כתוצאה מעומס העבודה של הבינה המלאכותית . החברה הודיעה גם כי תגדיל את הדיבידנד ב-3% ל-40 סנט, לעומת 39 סנט קודם לכן. ברבעון האחרון החברה רכשה מניות של עצמה בשווי של 1.3 מיליארד דולר.
- הפד הוריד ריבית והשווקים מזנקים – אילו אתגרים מחכים בהמשך
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.
הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49% , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.
בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב המורכב של אינטל
החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.