בינה מלאכותית
צילום: טוויטר
מדריך

מדריך - AI לכולם: ככה תחפשו מידע, תקצרו ותסכמו טקסטים, תתרגמו תכנים ותייצרו תמונות; וזו רק ההתחלה

העוזר האישי של מיקרוסופט קופיילוט (Copilot) מציע גישה למודל הבינה המלאכותית המתקדם ביותר - GPT-4 Turbo; ריכזנו עבורכם חלק מאינספור האפשרויות שמציע צ'ט הבינה המלאכותית הפופולארי
איתן גרסטנפלד | (2)

צ'ט הבינה המלאכותית ChatGPT פרץ לחיינו לפני יותר משנה, במהלכה הוא הספיק לייצר עניין אדיר בטכנולוגיה של בינה מלאכותית ולהביא לחשיבה מחודשת על האופן שבו העולם יתאים את עצמו אל הטכנולוגיה המתפתחת. אך מעבר למהפכות הגדולות שהוא הביא עמו, ישנם גם לא מעט פתרונות "קטנים" שהוא מציע ויכולים להקל על כל אחד ואחד.

מי שיפתח את הגרסא החינמית של ChatGPT מבית היוצר של OpenAI יעשה שימוש במודל ChatGPT 3.5, אשר מסתמך על מידע עד שנת 2021. עם זאת, הודות לשיתוף הפעולה בין מיקרוסופט ל-OpenAI, המשתמשים יכולים ליהנות משירותי GPT 4 באמצעות העוזר האישי של מיקרוסופט - קופיילוט (Copilot). יתרה מזאת, בחודש שעבר הכריזה החברה החברה כי קופיילוט החל לעשות שימוש ב-GPT-4 Turbo, המודל עליו הכריזה OpenAI במסגרת כנס המפתחים שערכה בנובמבר האחרון.

בכדי ללמוד על האופן שבו הכלי יוכל לסייע לנו, שאלנו את הכלי עצמו מהם השימושים הפופולאריים ביותר שלו וכיצד נוכל להיעזר. על אף שהכלי מתנהל בצורה לא רעה בעברית בחרנו לשאול את השאלות באנגלית כדי לקבל את המענה האולטימטיבי מצדו. לפניכם כמה שימושים פרקטיים לקופיילוט, שמדגימים את היתרונות והחסרונות שבשימוש בכלים מסוג זה.

שאלות פשוטות

אולי השימוש הנפוץ ביותר של כלי הבינה המלאכותית דוגמת ChatGPT, נוגע ליכולת שלהם לספק תשובות על שאלות מגוונות. בניגוד לגרסא החינמית של ChatGPT, קופיילוט נגיש לנתונים עדכניים ולכן הוא יכול לספק מידע חדש ולא רק לענות על שאלות כלליות. לכן, בחרנו לשאול אותו מה הוא שווי השוק הנוכחי של אנבידיה?

בתשובה שלו ציין קופיילוט שנכון ל-15 באפריל השווי של אנבידיה עמד על 2.2 טריליון דולר. אך מתחת לתשובה ציין את השווי הנוכחי של החברה בעת כתיבת השאלה (18 לאפריל). הפערים הללו נובעים מהמקורות השונים מהם הוא שואב את המידע ומדגישים את הצורך להיות ערניים לנתונים שהוא מספק. אך מלבד זאת, הכלי ציין כי אנבידיה היא "אחת החברות החשובות ביותר בעולם", ונמצאת במקום השלישי במונחי שווי שוק. כמו כן, הוא בחר להדגיש את ההתפתחות שעברה החברה מייצור שבבים עבור מחשבים ניידים לכאלה עבור יישומי בינה מלאכותית.

לאחר מכן שאלנו אותו כמה אנליסטים ממליצים למכור את מניית אנבידיה, והוא סיפק את הנתון הבא: 45 אנליסטים ממליצים לקנות מניית אנבידיה. מתוכם 8 אנליסטים העניקו למנייה המלצת "תשואת יתר", 7 אנליסטים החזיקו בהמלצת "החזק" אך אף אנליסט לא ממליץ למכור את המניה. בנוסף, הוא ציין כי מחיר היעד גבוה ביותר עבור המנייה עומד על 1,400, בזמן שמחיר היעד נמוך ביותר עומד על 600 דולר למניה. כך שהמחיר החציוני של האנליסטים הוא 1,000 דולר ואילו המחיר הממוצע הוא 981.7 דולר.

קיראו עוד ב"BizTech"

סיכום מאמרים וכתבות

שימוש נוסף שהפך לרווח בכלים מעין אלו הוא סיכום של כתבות ומאמרים. כך למשל ביקשנו ממנו לתרגם את הכתבה שפורסמה באתר CNBC על הדוחות השנתיים של אנבידיה. כפי שניתן לראות בפסקה אחת הצליח הקופיילוט להביא את עיקרי הדוחות, תוך שהוא מתייחס לנתונים בשורה העליונה והתחתונה ביחס לרבעון המקביל אשתקד ובהשוואה לצפי המוקדם של האנליסטים. לצד זאת הוא מציין את התחזית של החברה לרבעון הקרוב, ומציין את האופטימיות של מנהלי החברה בנוגע לעתיד. 

תוצאה דומה (ודי טובה) מתקבלת כאשר אנחנו מבקשים מקופיילוט לסכם כתבה שעסקה בכנס המפתחים שערכה החברה בחודש שעבר. הקופיילוט לא פספס את הנקודות המרכזיות בכנס, אשר תפסו את מרכז תשומת הלב התקשורתית וביניהם: המאיץ החדש אותו הם השיקו והתחזיות של המנכ"ל והמייסד ג'נסן הואנג בנודע לתחום הבינה המלאכותית.

בהמשך ביקשנו ממנו להרחיב את היריעה במעט ולספק לנו מעט ציטוטים מהכנס. כך למשל הוא הביא את הציטוט בנוגע לשבב החדש, אשר "משלב את הכוח של שני שבבים, ודוחף את גבולות האפשר". או בנוגע "לעידן התעשייתי החדש" אליו אנחנו נכנסים "אשר יונע על ידי בינה מלאכותית". לבסוף שאלנו את הכלי האם ישראל הוזכרה בדבריו של הואנג, אך נעננו שלא היה אזכור לישראל בדבריו של הואנג שהתמקדו בעיקר בטכנולוגיה מתקדמת, התקדמות בבינה מלאכותית ועתיד המחשוב. 

יצירת תמונות

עוד לפני ש-ChatGPT הצית את הדמיון של רבים, הספיקה OpenAI לשחרר את DALL-E, תוכנה לייצור תמונות על בסיס בינה מלאכותית. קופיילוט מאפשר ליצור תמונות באמצעות DALL-E ללא צורך בכניסה לאתר או מערכת נפרדת. גם בייצור התמונות דבקנו לדוגמה של אנבידיה, מי שהפכה יחד עם OpenAI לשם נרדף לבינה מלאכותית. בהתחלה ביקשנו מקופילוט שייצר תמונות של שבבי אנבידיה, להלן מקבץ מהתוצאות:

לאחר מכן ביקשנו ממנו לייצר תמונות של שבבי בינה מלאכותית של החברה וקיבלנו תוצאות די דומות:

לבסוף ביקשנו ממנו לייצר לנו תמונות של מפעלי החברה בישראל

תרגום

פיצ'ר נוסף שיכול לסייע לרבים הוא יכולות התרגום שמציעות הפלטפורמות השונות. בכדי לבדוק את הכלי לקחנו פסקה מתוך ההודעה לעיתונות של אנבידיה באנגלית וביקשנו מקופיילוט לתרגם אותה בעבורנו. התוצואות לפניכם:

 

המקור

“For three decades we’ve pursued accelerated computing, with the goal of enabling transformative breakthroughs like deep learning and AI,” said Jensen Huang, founder and CEO of NVIDIA. “Generative AI is the defining technology of our time. Blackwell is the engine to power this new industrial revolution. Working with the most dynamic companies in the world, we will realize the promise of AI for every industry.” Among the many organizations expected to adopt Blackwell are Amazon Web Services, Dell Technologies, Google, Meta, Microsoft, OpenAI, Oracle, Tesla and xAI.

התרגום

“למשך שלושה עשורים, אנחנו רודפים אחרי חישוב מואץ, עם המטרה לאפשר פריצות מהפכניות כמו למידת עמוקה ובינה מלאכותית,” אמר ג’נסן הואנג, מייסד ומנכ"ל של NVIDIA. “הבינה המלאכותית היא הטכנולוגיה המוגדרת של זמננו. בלאקוול היא המנוע שיש לה להפעיל את המהפכה התעשייתית החדשה הזו. בשיתוף פעולה עם החברות הדינמיות ביותר בעולם, נצליח לממש את ההבטחה של הבינה המלאכותית לכל תעשייה.” בין הארגונים הרבים שצפויים לאמץ את בלאקוול נמנים Amazon Web Services, Dell Technologies, Google, Meta, Microsoft, OpenAI, Oracle, Tesla ו-xAI.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    NVidia to the moon! (ל"ת)
    investing 02/05/2024 16:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יובי 20/04/2024 16:00
    הגב לתגובה זו
    תאומים של גוגל , או מיקרוסופט אופן GPT איי איי
יואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטייואב שפרינגר וגלעד עזרא, מייסדים Apptor.ai צילום פרטי
סטארטאפ להכיר

אין לנו מתחרים- הדרך להתחרות זה אם הלקוחות יתחילו לפתח את המוצר בעצמם

שיחה עם יואב  שפרינגר- המנכ"ל ושותף מייסד של  Apptor.ai



הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

אני במקור מבית חנן בצפון. בצבא שירתי ב-8200, שם גם פגשתי את השותף שלי, גלעד עזרא, ובזמן השירות, עבדנו על פיתוח מודלים של פרדיקציה לצבא כדי לזהות התנהגויות, אבל הרעיון זה להתעסק ב-predictable AI. אחרי הצבא הייתי בפלייטיקה בעולמות ה-AI retention. את הסטארטאפ הקמנו במהלך המלחמה, והתחלנו לרוץ איתו ממש תוך כדי המילואים.

ספר על החברה ומניין בא הרעיון?

אלו דברים דומים שעשינו בצבא. חיפשנו איפה אפשר למקסם את מה שעשינו בצבא ולהשליך על שוק, שהוא ממש בלו אושן עבורנו ואין חברה שעושה משהו דומה. תעשיית ה- direct sales, שהיא מאוד אמריקאית ואנחנו בנינו כמה מודלים של פרדיקציה שעוזרים לחברות direct sales לייצר תקשורת טובה יותר עם הלקוחות שלהן. המודלים מזהים טוב יותר מה הלקוח רוצה לקנות, מה המוצר שכדאי להציע לו ומתי יספיק לקנות, כאשר המטרה היא לטרגט בצורה טובה יותר את הלקוחות דרך המודלים שאנחנו מריצים. זה דומה לאי קומרס אבל יש הבדלים כי דרך המכירה בחברות direct sales היא שונה מעט, ואותן חברות רואות את עצמן כתעשייה נפרדת. למשל הרבהלייף היא לקוחה שלנו, ואם ספורה מבחינים שאני עובד איתם, הם יחשבו "מעולה, חברה דומה לנו." לעומת זאת, אם הרבהלייף היו רואים שאני עובד עם ספורה הם היו חושבים שזה אי קומרס. בשנה אחת הגענו ללקוחות וחברות כמו הרבהלייף, שופ דוט קום, It works! Global ו-Immunotec.

אופן המכירה ב-direct sales זה דרך מפיצים שהם המשווקים את המוצרים של החברה. עד שאנחנו הופענו, כל החברות הללו היו בונות על המפיצים לעשות את עבודת השיווק והמכירות והכל היה קורה דרכם בלי ערוצים נוספים. המפיצים מביאים לקוחות והם מדברים עם לקוחות וכדומה. מה שקורה בפועל זה שמאחר וכיום יש עוד הרבה אלטרנטיבות לעשות הכנסה מ-gig economy ובגלל התחרות הרבה בשוק, אז המודל לפיו הם בונים רק על המפיצים כבר לא עובד. מה שאנחנו מביאים לשולחן זה שאנחנו מייצרים מודלים של פרדיקציה שעושים את הכל באופן אוטומטי, את ה-retention, ההמלצות על מוצרים כאשר אנחנו יודעים לזהות מה כל לקוח יקנה ומתי והחברות כבר לא צריכות לבנות על המפיצים אלא אנחנו עושים את זה בשבילם, הכל כבר הופך לאוטומטי.

מתי הוקמה וכמה עובדים?

קמנו ביולי 2024, אנחנו 10 עובדים, הרוב בישראל ואחת ביוטה.

מי המשקיעים?

זוהר גילון, יובל בר-גיל, ניר גרינברג, רן שריג, אפי כהן ועוד

הונאה ברשת (AI)הונאה ברשת (AI)

המלחמה בהונאות: TrueScontrol סטארט-אפ ישראלי יקבע אם האתר אמין; למה זה חשוב?

על רקע ההונאות והאכזבה משירותים ומוצרים שמקבלים ברשת האינטרנט, פותח מנגנון שיספק קוד אימון לאתרים ולאנשי מקצוע; המטרה: לצמצם את ההונאות בתחום הזה ולייצר לעסקים אמינים גושפנקא אובייקטיבית שתוכר על ידי הציבור

רן קידר |
נושאים בכתבה הונאה

בעשור האחרון הכלכלה הדיגיטלית צמחה בקצב מואץ, אך במקביל צמחה גם תופעה שפוגעת ישירות בשורה התחתונה של עסקים שמשתמשים בדיגיטל: הונאות שגורמות לשחיקת האמון ברשת. 

צרכנים נחשפים לאינספור אתרים, בעלי מקצוע ושירותים מקוונים אך מתקשים לדעת מי מהם אמין, מוסמך ובעל זהות ברורה. התוצאה היא לרוב היסוס, נטישת עסקאות ופגיעה בהכנסות של העסקים האלו. על הרקע הזה הוקם  הסטארט־אפ הישראלי TrueScontrol שמבקש להתמודד עם הבעיה דרך מתן ביטחון לגולשים. 

מנהלי החברה, גל חזיזה ושחר ישראל בוטבול מסבירים כי התופעה של בריחת לקוחות מעסקים בגל חוסר אמון הובילה אותם להבין שהציבור רוצה קוד אימון ולא להסתמך על הבטחות וה"יהיה בסדר" המוכר. הם רוצים לדעת שהעורך דין, יועץ מס, מכונאי, טכנאי מחשבים הוא אמין ואת זה הם מתכוונים לספק להם דרך  TrueScontrol. 

הם יצרו שכבה אוטומטית עם תוספת של אימות אנושי מול בעלי האתר ונותני השירותים וכך הם מעבדים והופכים את המידע שהתגבש אצלם למדד אמון. 


אובדן אמון = אובדן הכנסות


מחקרים רבים מצביעים על קשר ישיר בין רמת אמון לבין החלטות רכישה. אתרים שאינם נתפסים כאמינים סובלים משיעורי נטישה גבוהים, יחס המרה נמוך ופגיעה במוניטין לטווח ארוך. זה נכון לכל סוגי האתרים, גם אתרי תוכן וגם אתרים של אנשי מקצוע. בעולמות שבהם השירות ניתן מרחוק כמו: מסחר מקוון, ייעוץ, רפואה, משפטים והנדסה, חוסר הוודאות הופך לחסם כלכלי של ממשעסקים לגיטימיים נאלצים כיום "להוכיח את עצמם" שוב ושוב רק משום שהצרכן אינו יודע להבדיל בינם לבין גורמים מתחזים וכאן הפתרון של  TrueScontrol יכול לספק להם מענה טוב.