בית הדין לעבודה בירושלים חייב באחרונה את מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים לשלם כ-1.5 שקל פיצויי פיטורים לשישה שחקנים שלה לשעבר: תומר בן יוסף, אריאל הרוש, אוהד סיידוף, שי חדד, רועי זיקרי וברק משה. המועדון טען להגנתו כי מדובר במקרים של סיום חוזה, שבהם לפי הנוהג בעולם הכדורגל לא נהוג תשלום פיצויים, אבל השופט אייל אברהמי קבע כי נוהג כלשהו, שכלל לא הוכח, לא גובר על הזכות היסודית והבסיסית, שאף מעוגנת בחוק.

כל התובעים שיחקו בשלב כזה או אחר בקריירה שלהם בשורות בית"ר ירושלים. ששת השחקנים חתמו על הסכם העסקה מול מועדון הכדורגל, שהסדיר את תנאי עבודתם ושכרם, והמשותף לכולם הוא שהחוזה של כל אחד הגיע לסיום מבלי שנעשתה פעולה של ממש לפיטוריהם. למעט בעניינו של הרוש, ששימש השוער הראשון של הקבוצה בשנים 2014-2008, בית"ר נימקה את החלטתה שלא לחדש את החוזה עם חמשת התובעים האחרים בכך שלא הותירו חותמם על המגרש, והם לא הראו כישורים ספורטיביים כמצופה מהם.

בתביעות שהוגשו לבית הדין באוגוסט 2018, טענו ששת השחקנים כי אי חידוש החוזה עמם מול המועדון היא הלכה למעשה פיטורים, המזכים אותם בפיצויי פיטורים. לעומתם, טען מועדון הכדורגל שהוא לא חייב לשלם להם פיצויים. לטענת נציגיו, בהתאם לנוהג הרווח בענף הכדורגל, אי חידוש של הסכם ההעסקה – בין אם ביוזמתו של השחקן ובין אם בשל החלטת הקבוצה – לא מביא למצב של פיטורים. יתרה מכך, לדברי המועדון בהסכמי ההעסקה של התובעים נקבע כי שכרם כולל הכל - גם תנאים סוציאליים וגם פיצויי פיטורים.

השופט אברהמי הסביר כי לפי סעיף 9(א) לחוק פיצויי פיטורים, עובד שחוזה העבודה שלו לתקופה קצובה הסתיים, זכאי לפיצויי פיטורים במידה שמעסיקו לא הציע לו חידוש חוזה לפחות שלושה חודשים לפני סיומו. בתוך כך, הוא הדגיש כי הזכאות לקבלת פיצויי פיטורים היא זכות קוגנטית, כזו שאי אפשר לוותר עליה לא במסגרת חוזה אישי ולא במסגרת חוזה קיבוצי.

• לקה באירוע מוחי אחרי עימות עם אוהדי בית"ר -האם הביטוח מכסה את האירוע?
• ההזדמנות האחרונה של דור מיכה: כמה הוא מרוויח והאם זאת עונת השיקום
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בעקבות כך, דחה השופט את הטענה של בית"ר ירושלים לגבי הנוהג שעוקף את הוראות החוק. הוא כתב בפסק דינו כי, "טענת המועדון בדבר קיומו של 'נוהג' בעולם הכדורגל, שלפיו אי-חידוש הסכם לשחקני כדורגל אינו עולה כדי פיטורים בדין מפוטר, נוגדת את ההוראה הקוגנטית שבחוק פיצויי פיטורים ואין רלבנטיות לקיומו של 'נוהג' זה (שאף לא הוכח)".

השופט הוסיף ודחה גם את הטענה השנייה שהעלתה בית"ר ירושלים, שלפיה השכר של התובעים כבר כלל פיצויי פיטורים. לדבריו, כדי שטענתה תוכל לעמוד, היה על בית"ר לפעול בהתאם לחוק ולקבל את אישור שר העבודה או ממונה כלשהו מטעמו, לכך שהשכר המעוגן בהסכמים יכלול אף פיצויי פיטורים. משלא עשתה זאת, קבע השופט כי עליה לשלם לשחקנים לשעבר פיצויים.

לפיכך פסק השופט לטובת ששת שחקני העבר של בית"ר ירושלים פיצויי פיטורים בסכום כולל של 1,441,710 שקל. עבור רועי זיקרי נפסקו בנוסף הפרשות פנסיוניות בסך 6,513 שקל. עוד חויבה בית"ר לשאת בהוצאות המשפט ושכר הטרחה של עורכי דינם של השחקנים, בהיקף של 42 אלף שקל.

• ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
• השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה

פיצויי פיטורים הם תשלום שעל המעסיק לשלם לעובד כשהוא מפוטר, ובמקרים מסוימים גם כשהוא מתפטר. עבור רוב העובדים השכירים בישראל, חלק מפיצויי פיטורים מופרשים מדי חודש במסגרת הביטוח הפנסיוני. כשהעובד מפוטר או מתפטר, עולה השאלה מה לעשות עם הכסף - האם למשוך את כולו, את חלקו, או לא למשוך כלל. והאם המעסיק צריך לשלם לעובד תשלום נוסף - מעבר לסכומים שהופרשו ביטוח הפנסיוני.

החל מ-2008 חייבים מעסיקים להפריש מדי חודש חלק מפיצויי הפיטורים לביטוח הפנסיוני של העובדים. מעסיקים מסוימים בוחרים - בהסכמה של העובדים - להפריש מדי חודש את מלוא פיצויי הפיטורים, או את חלקם, לביטוח הפנסיוני או לקופת גמל מיוחדת. הפרשות אלה מגיעות במקום תשלום פיצויי הפיטורים בעת סיום ההעסקה. הסדר זה מבוסס על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. עובדים שהמעסיק שלהם הפריש עבורם את מלוא הפיצויים לקופת הגמל או לביטוח הפנסיוני, אינם זכאים לתשלום פיצויים נוסף מהמעסיק בעת סיום עבודתם. אם המעסיק הפריש רק חלק מהפיצויים לקופת הגמל או לביטוח הפנסיוני, אז במקרה של פיטורים או התפטרות בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים - זכאים העובדים לקבל מהמעסיק חלק יחסי מהפיצויים שלא הופרשו להם.