חלל עבודה משותף תעסוקה
צילום: Istock

משרד העבודה: מגמת ההתאוששות בשוק העבודה נמשכה בחודש מרץ

על רקע המלחמה שעודנה נמשכת, נתוני משרד העבודה מצביעים על כך ששיעור התעסוקה המותאם עלה ב-0.4% בחודש מרץ
רוי שיינמן |

המלחמה בעזה ובצפון נמשכת כאשר עכשיו נוסף גם האיום האיראני שהתממש, אבל נתוני משרד העבודה לגבי חודש מרץ, לפני התקיפה של איראן, מצביעים על כך ששוק העבודה ממשיך במגמת ההתאוששות שלו.

 עפ״י ניתוח שמפרסם משרד העבודה שיעור התעסוקה המותאם ושיעור ההשתתפות עלו בכ-0.4% ו-0.5% בהתאמה בחודש מרץ, עם זאת שיעור התעסוקה עדיין נמוך בכ-1.3% מהשיעור שהיה לפני פרוץ המלחמה.

שיעור המחול״תים עמד במרץ על 1%, המשך של מגמת הירידה המתונה בשיעור המחול"תים, אך הוא גבוה בכ-0.7% מהממוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023.

שיעור המשרות הפנויות עלה בכ-0.2%. החוסר בעובדים בענף הבנייה מוביל את העליה במשרות הפנויות, שיעור המשרות הפנויות בענף זה עמד במרץ על 12.8% (עליה של 1.1% יחסית לפברואר). למעט בענפי החינוך והמידע ותקשורת, שיעור המשרות הפנויות עלה גם בשאר הענפים אך בשיעורים מתונים יותר.

שיעור הנעדרים בעקבות מילואים עמד במרץ על 2% מכוח העבודה, עליה של 0.5% מפברואר. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (מועסקים ומחפשי עבודה כשיעור מכלל האוכלוסייה), עמד על 62.9% - עליה של 0.4 נקודות אחוז לעומת חודש פברואר.

שיעור התעסוקה המותאם (מועסקים כשיעור מכלל האוכלוסייה, לא כולל מחולתים מסיבות כלכליות) עמד על 59.8% - עלייה של 0.5% לעומת חודש פברואר. שיעור האבטלה המותאם (בלתי מועסקים כשיעור מכוח העבודה, כולל מחולתים מסיבות כלכליות) עמד על 4.3% - ירידה של 0.2% מחודש פברואר, אך 0.8% יותר מחודש ספטמבר. שיעור הנעדרים מסיבות כלכליות (כשיעור מכוח העבודה) עמד על 1% - ירידה של 0.2% מחודש פברואר. שיעור המשרות הפנויות עמד על 4.3% - עליה של 0.2% לעומת חודש פברואר.

קיראו עוד ב"בארץ"

״משרד העבודה מבצע ניתוח הדוק לממצאים שוק וזאת כדי להתאים את פעילות המשרד ואת הקצאת המשאבים הנדרשים לשוק העבודה המשתנה", מסר שר העבודה יואב בן צור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.