חולה בית חולים
צילום: halfpoint

סרטן, קורונה ומחלות לב: הנתונים שחושפים למה אנשים מתים בישראל

הקורונה הייתה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בין 2020-2022 בישראל, מה היו הסיבות המרכזיות, מה ההבדל בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים ואיפה אנחנו עומדים מול העולם?
איציק יצחקי | (2)

סיבת המוות השכיחה ביותר בישראל בשנת 2022 היא מחלות ממאירות (סרטן) ואחריה - מחלות לב. מנתוני הלמ"ס עולה כי נגיף קורונה (COVID-19) היה סיבת המוות השלישית בשכיחותה בשנים 2022-2020. ההתפרצות הגיעה לשיא בשנת 2021, וגרמה ל-4,800 נפטרים שהם 9.5% מכלל הפטירות באותה שנה. הקורונה הייתה סיבת המוות החמישית בשכיחותה בקבוצות הגיל: 17-5, 24-18, 44-25, 64-45. שיעורי התמותה מנגיף קורונה המתוקננים לגיל היו גבוהים אצל גברים פי 1.6 לעומת נשים, ובקרב ערבים – פי 1.8 לעומת יהודים.

סיבות מוות לפי גיל (למ

פערים גדולים בין צעירים למבוגרים. סיבות מוות לפי גיל (למ"ס)

שיעורי התמותה ממחלות זיהומיות עלו בעיקר בעשור האחרון, והן הפכו לסיבת המוות השלישית בשכיחותה בשנים 2019-2015, מעט לפני הסוכרת. בשנים 2022-2020 הן היו סיבת המוות הרביעית אחרי מחלת נגיף קורונה. הסיבה השכיחה בקבוצה זו הייתה אלח דם (Sepsis) – 83% מהנפטרים.

עוד עולה, כי שיעורי התמותה ממחלתת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח ירדו ביותר מ-80% מתחילת שנות השמונים. שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. הסיבות שבהן ההבדלים גדולים במיוחד הן: סוכרת (פי 2.2 אצל ערבים לעומת יהודים), מחלות כרוניות של דרכי הנשימה העליונות (פי 2.0), תאונות דרכים (פי 2.5) ורצח (פי 8.2). לעומת זאת, השיעורים המתוקננים בהתאבדויות ובדמנצייה (קיהיון) בקרב היהודים גבוהים לעומת ערבים פי 2.1 ופי 1.3, בהתאמה.

 

הסמפונות והריאה הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בישראל (20.1% מכלל הפטירות מסרטן), ונמוך לעומת מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא סוג הסרטן השכיח ביותר בקרב נשים בישראל (18.4% מכלל הפטירות מסרטן), וגבוה מאוד לעומת מדינות ה-OECD (במקום ה-21 מתוך 26 המדינות החברות ב-OECD).למטא דאטה (הגדרות והסברים).

בשנת 2022 נפטרו בישראל 51,753 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל באותה שנה. 51% מהנפטרים היו זכרים, ו-49% – נשים. 84% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (67% מהנפטרים היו מעל גיל 75 ו-40% – מעל גיל 85). 5% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1% מהנפטרים (515) היו תינוקות עד גיל שנה. שיעור התמותה הגולמי באותה שנה עמד על 5.4 ל-1,000 תושבים (5.4 ב-2021, 5.3 ב-2020) – גבוה יותר מהשיעור ב-2019, לפני מגפת הקורונה שעמד על 5.1 ל-1,000.

ומה לגבי נתוני הקורונה? בשנים 2022-2020 נפטרו בישראל 12,304 איש בסך הכל מנגיף קורונה. 3,160 נפטרו בשנת 2020, 4,800 בשנת 2021 ו-4,344 בשנת 2022. מספר הנפטרים מנגיף קורונה הגבוה ביותר היה בינואר 2021 ואחריו בפברואר 2022, ואחוז הנפטרים מנגיף קורונה מכלל הנפטרים באותם חודשים הגיע ל-26.3% ול-25.1%, בהתאמה. בשנת 2022 נפטרו 4,344 מהנגיף (8.4% מכלל הנפטרים).

קיראו עוד ב"בארץ"

בשנת 2022 שאתות ממאירות ומחלות לב היו שתי סיבות המוות השכיחות בשני המינים. שאתות ממאירות גרמו ל-22.9% מהפטירות בקרב הגברים ול-22.1% מהפטירות בקרב הנשים. מחלות לב גרמו ל-12.7% מהפטירות בקרב גברים ול-12.2% מהפטירות בקרב נשים. סיבת המוות השלישית בשכיחותה בשני המינים הייתה מחלת נגיף קורונה – 8.7% מהפטירות בקרב גברים ו-8.0% מהפטירות בקרב נשים.

סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו: סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (20.1% מכל הפטירות מסרטן), סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (9.7%), וסרטן הלבלב (8.6%). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד (18.4% מכלל הפטירות מסרטן), סרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה (11.6%) וסרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת (9.4%).

בקרב הגברים, הסיבה הרביעית בשכיחותה הייתה מחלות זיהומיות (4.9% מהפטירות) ואחריה כל הסיבות החיצוניות (4.8% מהפטירות). בקרב הנשים, סיבת המוות הרביעית בשכיחותה הייתה דמנצייה (5.5% מהפטירות) ואחריה סוכרת (5%). כאמור, סיבות מוות חיצוניות היו במקום החמישי בקרב הגברים ובמקום האחד-עשר בקרב הנשים; דמנצייה הייתה במקום הרביעי בקרב הנשים ובמקום האחד-עשר בקרב הגברים.

סיבות המוות השכיחות ביותר בקרב תינוקות (עד גיל שנה) היו סיבות סב-לידתיות (41.7% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (32.4%). בקרב פעוטות (בני 4-1 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר היו סיבות חיצוניות (20% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (15.4%). בגילי הילדות (17-5 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות (32.4%) וסרטן (18.6%). בקרב צעירים בני 24-18 מרבית הפטירות נגרמו מסיבות חיצוניות (52.6%). בקבוצת הגיל 44-25 סיבות המוות השכיחות ביותר היו סיבות חיצוניות (25.2%) וסרטן (24.4%). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (36.9% ו-28.5%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85 ומעלה סיבות המוות השכיחות ביותר היו מחלות לב (16.1%) וסרטן (12.9%).

ממה אנשים מתים בישראל? (למ

ממה אנשים מתים בישראל? פערים בין יהודים לערבים (למ"ס)

ואיך אנחנו מול העולם? בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה ישראל מדורגת במקום השמיני בתמותה מכל הסיבות. שיעורי התמותה מסיבות המוות המובילות בישראל - סרטן, מחלת לב איסכמית ומחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית ממרבית מדינות ה-OECD.

ישראל מדורגת במקום השמיני בתמותה מכל הסיבות. שיעורי התמותה מסיבות המוות המובילות בישראל - סרטן, מחלת לב איסכמית ומחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית ממרבית מדינות ה-OECD. גם שיעור התמותה ממחלת נגיף קורונה נמוך מממוצע מדינות ה-OECD וממרבית המדינות. שיעור התמותה ממחלות זיהומיות, מסוכרת וממחלות כליה גבוהים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. במחלות זיהומיות שיעורי התמותה בישראל הם הגבוהים ביותר במדינות ה-OECD, ומסוכרת רק במדינות קולומביה, צ'כיה, קוסטה ריקה ומקסיקו השיעורים גבוהים יותר.

שיעורי התמותה ממרבית סיבות המוות גבוהים יותר בקרב ערבים לעומת יהודים. הסיבות שבהן ההבדלים גדולים במיוחד הן: סוכרת (פי 2.2 אצל ערבים לעומת יהודים), מחלות כרוניות של דרכי הנשימה העליונות (פי 2), תאונות דרכים (פי 2.5) ורצח (פי 8.2). לעומת זאת, השיעורים המתוקננים בהתאבדויות ובדמנצייה (קיהיון) בקרב היהודים גבוהים לעומת ערבים פי 2.1 ופי 1.3, בהתאמה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריאל 17/04/2024 22:13
    הגב לתגובה זו
    החיסונים שדחפו לכם במסווה של להגן עליכם
  • אסור לדבר על זה (ל"ת)
    גל 18/04/2024 10:43
    הגב לתגובה זו
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

תיירות במרוקו קרדיט: גרוקתיירות במרוקו קרדיט: גרוק

בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות

התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב


הדס ברטל |

ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.

אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.

במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air),  אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.

מטוס
 וויזאייר קרדיט: מתוך אתר החברה
מטוס וויזאייר - קרדיט: מתוך אתר החברה


אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.