מעל 196 מיליון שקל נגבו מחייבי מס במבצע מע"מ ארצי של רשות המסים
המבצע כלל פעילות גבייה כנגד חייבים, לצד פעילות ביקורת ממוקדת לאיתור מעלימי מס בענף הבנייה והשיפוצים
רשות המסים ערכה מבצע מע"מ נרחב, כחלק מהגברת הפעילות הגבייתית והעצמת ההרתעה במאבק בהון השחור ובסרבני המס. המבצע נערך על ידי כל משרדי המע"מ הפזורים ברחבי הארץ בשיתוף היחידה הארצית לאכיפת הגבייה, יחידות ניהול הספרים ומשטרת ישראל, ובמסגרתו טופלו כ-2,204 עוסקים שצברו חובות למע"מ, נגבו מעל 196 מיליון שקל, ועוקלו 25 רכבים.
לצד פעולות הגבייה נערכו גם ביקורות בקרב 161 עוסקים בכל ענפי המסחר. כך לדוגמא, במהלך ביקורת באזור ירושלים נמצא, כי עוסק הגיש דוחות מע"מ להחזר במשך תקופה ארוכה בסכום של כ-265,000 שקל, וזאת מבלי שהיו לו הוצאות כלל. בחקירתו במשרדי מע"מ ירושלים טען, כי הוא בנה מרכז לגמילה מהתמכרויות סמים ואלכוהול בשטח A (שטח בשליטה ביטחונית ואזרחית של הרשות הפלסטינית). כשהתבקש להציג את ספרי העסק, טען, כי הם אינם ברשותו וכי כל המסמכים נמצאים אצל רו"ח המתגורר בחברון וכי הוא מנותק קשר ולכן נמנע ממנו להציג את ספריו למבקרים. בעקבות ממצאי הביקורת והחקירה בתיק, חויב העוסק בכל סכום מס התשומות שדרש שלא כדין בשנים האחרונות. עוד נקבע, כי ספריו נוהלו בסטייה מהותית בכל שנות הביקורת (2019-2023), והתיק הועבר למחלקה המשפטית לבחינת המשך ההליך הפלילי והגשת כתב אישום כנגדו.
במהלך ביקורת אחרת שנערכה לקבלן שיפוצים באזור גוש דן, נמצא, כי הקבלן מוסיף את הספרה 0 לחשבוניות המס, אשר באמצעותן נדרשות הוצאות בעסק, כן נמצא כי הוא לא מדווח על כלל עסקאותיו. ממצאי הביקורת העלו, כי בדרך זו העלים מע"מ בסכום מצטבר של כ-243,000 שקל. בעקבות הביקורת הוצאה לקבלן שומה. בביקורת נוספת, אצל עוסקת בתחום הבנייה והשיפוצים בפתח תקווה, נמצא, כי בעלה הוא המנהל בפועל בעסק וכי הוא "שכח" לדווח על עסקאות בסכום של כ-3 מיליון שקל. לטענת העוסקת, העסקאות לא דווחו בשל עומס עבודה וחוסר ריכוז של בעלה. בעקבות ממצאי הביקורת התיק הועבר להמשך טיפול במישור האזרחי והוצאת שומה וכן להמשך טיפול במישור הפלילי.
מרשות המסים נמסר כי היא תמשיך בפעולות האכיפה כנגד חייבי המס בכל רחבי הארץ ובכלל זה פעולות חקירה, ביקורות בבתי עסק ועוד, וזאת במטרה להביא לגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל המס בקרב האזרחים ואת ההרתעה.
- 1.מריה 15/04/2024 14:04הגב לתגובה זולא הגיוני שכל עיסקה נרשמת רק בחציה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")