מבין 11 הסקטורים ב-GICS – שיטת החלוקה לסקטורים המקובלת בעולם ההשקעות – הסקטור הבולט ביותר בשנים האחרונות הוא ללא ספק סקטור הטכנולוגיה, או בשמו הרשמי – טכנולוגיית מידע (Information Technology – IT). הוא גם הסקטור שתרם הכי הרבה לעליות במדד ה-SP500, וכמובן גם למדדי בורסת הנאסד"ק שכוללים הרבה ממניות הטכנולוגיה המובילות (אבל לא רק).   לקריאה נוספת: >>> מהם 11 הסקטורים ב-S&P ואיך להשתמש בהם בבניית אסטרטגיית השקעה? >>> סקטור האנרגיה - הסולידי שמזנק בשנים האחרונות; המניות העיקריות, הביצועים ואיך משקיעים?  

מבנה הסקטור

סקטור הטכנולוגיה מתחלק בצורה מפורטת בהרבה מסקטור האנרגיה שסקרנו בשבוע שעבר. ראשית הוא מתפצל לשלוש "קבוצות תעשייה". הראשונה תוכנה ושירותים, השניה חומרה וציוד, והשלישית שבבים וציוד שבבים. "תוכנה ושירותים" מתחלק לשתי תעשיות: שירותי IT ותוכנה. אלו מתחלקים ל-4 תתי תעשיות שונות. קבוצת התעשיות "חומרה וציוד" מתחלק. לשלוש תעשיות: ציוד תקשורת, "חומרה, איחסון ופריפריאלי", ו"ציוד אלקטרוני, כלים ורכיבים". מתחתם ישנם 6 תתי תעשיות שונות. מתחת קבוצת התעשייה "שבבים וציוד שבבים" ישנה רק תעשיה אחת בעלת שם זהה שמתפלצת לשתי תתי תעשיות. הנה תרשים של מבנה הסקטור:  

מאפייני הסקטור

IT הוא שם כולל לתחומים רבים. ניתן לחלק את הסקטור באופן מאד כללי לחומרה תוכנה ושבבים, אך מתחת לאלו כלולים טווח רחב של חברות בתעשיות שונות, כשכל הזמן נוספים תחומים נוספים, בין השאר גיימינג, סייבר, בינה מלאכותית, שירותי ענן קריפטו ובלוקצ'יין ועוד ועוד. עם התקדמות האנושות לעולם טכנולוגי יותר, הסקטור הפך להיות הגדול והחשוב ביותר כיום בשוק המניות בכלל ובמדד ה-SP500 בפרט, וגם הצומח, המתפתח והמגוון ביותר.   מצד שני, ישנן הרבה חברות שמשויכות בטעות לסקטור הזה אך לא נכללות בו, כיון שהקטלוג נעשה לפי הפעילות ומקור הרווח העיקרי. לא כלולות בסקטור חברות המשויכות לסקטור "שירותי תקשורת" למרות שיש להן פעילות טכנולוגית משמעותית, בין השאר מטא, דיסני או נטפליקס. גם חברה כמו אמזון, למרות שהיא נחשבת לחברה מאד טכנולוגית (ויש לה גם שירותי ענן גדולים מאד), שייכת דווקא לסקטור הצריכה מחזורית, כמו טסלה, שגם לה יש נגיעות רבות בתחום החומרה והתוכנה. חברות פיננסים עם מרכיב טכנולוגי משמעותי כמו פייפל לא יכללו בסקטור הזה אלא דווקא בפיננסים. אם כן, לא כל חברה שמתקשרת אצלנו לטכנולוגיה שייכת אוטומטית לסקטור הזה על פי החלוקה של GICS.    

תעודת הסל וחברות מובילות

תעודת הסל של מותג SPDR שעוקבת אחר סקטור הטכנולוגיה ב-SP500 מוכרת בסימול XLK.  השם המלא: הוא Technology Select Sector SPDR Fund (XLK). היא מנהלת 65 מיליארד דולר וגובה 0.09% דמי ניהול. התעודה מאד מרוכזת בשתי מניות בלבד שמהוות כמעט 50% מנכסיה: מיקרוסופט (22.9%) ואפל (19.3%). בפער ניכר ניתן למצוא את חברות השבבים ברודקום ואנבידיה (4.5% כל אחת), אליהן מצטרפת AMD עם 3%. משלימות את העשיריה הראשונה חברות התוכנה סיילספורס (3%), ואדוב (2.4%), ענקית שירותי ה-IT אקסנטיור (2.3%), חברת ציוד התקשורת סיסקו (2%) וחברת התוכנה והתשתיות אורקל (2%). ברשימה הזו ישנו יצוג נרחב למדי של תתי התעשיות שהזכרנו קודם לכן, אבל, כאמור, התעודה מושפעת בצורה מוגזמת משתי מניות בלבד.    Vanguard Information Technology ETF (VGT) היא התעודה המתחרה של וונגרד, שמנהלת 77 מיליארד דולר וגובה דמי ניהול של 0.1%. האחזקות שלה מעט יותר מאוזנות אבל עדיין מאד ריכוזיות עם 3 מניות שמהוות כמעט 50% מהתעודה: מיקרוסופט (18%), אפל (16%) ואנבידיה (10%). לאחריהן כמעט אותם שמות שהזכרנו בתעודה הקודמת עם פחות מ-4.5% כל אחת.   ישנו עוד מגוון רחב מאד של תעודות המשקיעות בתעשיות ותתי התעשיות השונות המרכיבות את הסקטור, ברמת פירוט משתנה. הלהיט הגדול ביותר בשנה האחרונה היא תעשיית השבבים, ולא מעט תעודות סל עוקבות אחר המניות בתחום, לדוגמה SOXX של בלקרוק או XSD של SPDR. אפשר לרדת לרזולוציות גבוהות יותר כמו מחשוב ענן (SKYY), סייבר (HACK), בינה מלאכותית ורובוטיקה (ROBT), מטאוורס (METV), תוכנה ושירותים (XSW), בלוקצ'יין (BKCH) ועוד ועוד. יש גם תעודת סל העוקבת אחר חברות טכנולוגיה ישראליות (ITEQ), אם כי לאו דווקא בחברות השייכות רשמית לסקטור הזה.   בישראל ישנם אין סוף אפיקי השקעה בענף הטכנולוגיה, אולם גם במקרה זה על פי רוב לאו דווקא בסיווג של GICS שכן בקרנות או תעודות הסל הללו תוכלו למצוא הרבה חברות כמו אמזון, טסלה או מטא שכאמור שייכות לסקטורים אחרים. מלבד התעודות והקרנות המשקיעות בענף הטכנולוגיה באופן כללי, ניתן למצוא גם קרנות נאמנות המשקיעות בסייבר, בלוקצ'יין, רובוטיקה ועוד, ותעודות סל שעוקבות אחר יצרני שבבים או מחשוב ענן בין השאר. הרשימה ארוכה מדי מכדי להביא אותה בטור זה.  

ביצועים

אין מתחרים לביצועים של סקטור הטכנולוגיה בשנים האחרונות. עיקר העליות ב-SP500 מיוחסות אליו, והוא עקף את המדד הכללי ביותר מפי 2 בחמש השנים האחרונות, וכך גם כמעט בכל תקופת זמן שנבחר בשנים האחרונות, למרות שמתחילת השנה הוא מציג תשואה מעט נמוכה יותר מה-SP500. הנה טבלה שלא מצריכה כל הסבר נוסף:  

• היפו: ההכנסות צמחו ל-28.7 מיליון ד' וההפסד הצטמצם ל-73.5 מ' ד'
• IBM: מכה את התחזיות בשורה העליונה והתחתונה - רווח של 2.31 ד' למנ'
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7