עליבאבא רוצה לחזור לשלוט: מה עומד מאחורי ביטול הנפקת קאיניאו?
ביום שלישי האחרון הפתיעה ענקית הטכנולוגיה עליבאבא ALIBABA GROUP את המשקיעים, כשהודיעה כי החליטה לבטל את ההנפקה הראשונית (IPO) המתוכננת עבור חברת הבת שלה, קאיניאו (Cainiao), ובמקום זאת לרכוש שליטה המלאה בה תמורת סכום של עד 3.75 מיליארד דולר.
על פי הודעת החברה, הנהלתה החליטה למשוך את בקשת ההנפקה והרישום של חברת קאיניאו, ובמקום זאת לרכוש את יתרת המניות של החברה הבת שעדיין לא בבעלותה. עליבאבא המחזיקה כיום ב-64% ממניות חברת הבת מבקשת כעת לרכוש את 36% הנותרים מבעלי מניות המיעוט ועובדים בחברה, בהשקעה של עד 3.75 מיליארד דולר. ג'ו טסאי, יו"ר עליבאבא, אמר בהצהרה לעיתונות, כי החברה קיבלה את ההחלטה לבטל את ההנפקה, מכיוון ש"אנחנו מאמינים שזה הזמן המתאים להכפיל את ההשקעה בעסקי הלוגיסטיקה".
קאיניאו אשר הייתה אמורה להירשם למסחר לפי שווי של 10.3 מיליארד דולר, הוקמה במאי 2013, ומספקת שירותי אחסנה ולוגיסטיקה עבור לקוחות אתרי המסחר האלקטרוני Taobao ו-Tmall שבבעלות עליבאבא. כיום מפעילה החברה מחסנים בשורה של מדינות החל מאינדונזיה וכלה בבלגיה, ומספקת פתרונות ניהול אספקה לחברות לוגיסטיקה אחרות.
שוק מדוכא וניסיון להחזיר עטרה ליושנה
המהלך של החברה מגיעה בראש ובראשונה לאור החולשה היחסית בשוק המניות בהונג קונג בו הייתה אמורה להיסחר קאיניאו. הבורסה האסייתית שבה גם רשומות ענקיות הטכנולוגיה הסיניות, עליבאבא, טנסנט TENCENT HOLDINGS, באידו BAIDU.COM ו-JD.com JD.COM התקשתה להציג עליות דומות לאלו שרשמו מקבילותיה בארה"ב ובאירופה. ב-12 החודשים האחרונים, ירד מדד ההאנג סנג ההונג קונגי בכ-15%, בזמן שמדד הדאו ג'ונס האמריקאי ומדדי Euro Stoxx 600, עלו ב-21% ו-15% בהתאמה, באותה תקופה. בלטו לרעה במיוחד מניות הטכנולוגיה הסיניות, כשמניית עליבאבא ירדה בכמעט 18% ב-12 החודשים האחרונים, בזמן שבאיידו טנסנט ו-JD.com ירדו ב-20%-30%.
עם זאת, האנליסטים סבורים שזו ממש לא הסיבה היחידה וגם ייתכן שלא המרכזית להחלטה של עליבאבא לבטל את הנפקת קאיניאו. לדבריהם, המהלך עשוי להעיד על כך שהחברה הסינית לוקחת ברצינות רבה את התחרות בשווקים מעבר לים, אל מול היריבות בסקטור המסחר האלקטרוני, שיין (Shein) וטמו (Temu). לצורך כך, הודיעה החברה על השקעה נוספת בקאיניאו, במטרה לצמצם את זמני האספקה בשורה של שווקים נבחרים כולל בארה"ב, מחמישה ימים לשלושה. מה שעשוי ללמד על הסטת המיקוד שלה מסין, המצויה בסביבה מאקרו-כלכלית מורכבת אל עבר השווקים המשגשגים מחוץ למדינה, בהן היא רחוקה מלהיות דומיננטית.
- למרות תחזית פושרת - מניית שופיפיי עולה
- ממשיכה בתוכנית: עליבאבא מוכרת רשת כלבו בהפסד של 1.3 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אנחנו רואים הרבה שחקנים אגרסיביים מאד בשוק, אבל בעתיד זה הולך להיות שוק גדול עוד יותר ואנחנו רוצים לקחת בכך חלק", אמר יו"ר החברה ג'ו צאי לאנליסטים במהלך שיחת ועידה שערכה החברה ביום שלישי האחרון. זאת לאחר שעמדת הפתיחה החזקה של החברה הלכה והתפוגגה בשנים האחרונות, בזמן שהמכירות והצמיחה ננגסו על ידי חברות סיניות מתחרות כמו טמו שבבעלות פינדואודואו PINDUODUO INC ADR ושיין. כאשר השקעה בתשתית הגלובלית של קאיניאו, עשויה בהחלט להוות מרכיב חשוב בחיזוק מעמדה של החברה בשוק התחרותי.
המפתח להחזרת הדומיננטיות
קאיניאו היא למעשה עמוד השדרה הלוגיסטי של עליבאבא, והנפקה שלה משמעותה ירידה באחוז השליטה של הענקית הסינית, לאחזקה של קצת מעל ל-50% (בהשוואה ל-63% לפני רכישת השליטה המלאה). העובדה שהמתחרות כמו שיין וטמו לא מחזיקות בתשתית לוגיסטית משלהם מבדלת במידה מסויימת את עליבאבא, ומהווה יתרון עבורה בכל הקשור לשוק התחרותי בחו"ל. אלו מאפשרים לחברה לספק ללקוחות זמני אספקה משופרים לצד תהליכי תהליכי החזרה נוחים יותר. נכון להיום, זמני האספקה הסטנדרטיים של טמו בארה"ב הם 6 עד 22 ימים, ואילו בשיין מתחייבים ש-75% מההזמנות בארה"ב מגיעות תוך פחות מ-10 ימים.
יחידת המסחר האלקטרוני הבינלאומית של עליבאבא, אמנם קטנה בהרבה מהשווקים המקומיים, אך היא מהווה אחד ממנועי הצמיחה החשובים של החברה הסינית. ברבעון האחרון של 2023 הציגה הפעילות צמיחה של 44% בשורת הרווחים. מה שהביא את יו"ר החברה להבנה שהדרך לחזק את נתח השוק שלה בשווקים הבינלאומיים, עוברת בהשקעה מאסיבית בפעילות של קאיניאו, גם אם במחיר של וויתור על ההנפקה, שהייתה אמורה לספק לחברה לא מעט מזומנים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
