איתקה
צילום: איתקה
ניתוח

מה עומד מאחורי עסקת הענק של איתקה עם ENI

איתקה של קבוצת דלק נמצאת במשא ומתן מתקדם לביצוע עסקה לצירוף עסקים עם חברת האנרגיה הבינלאומית ENI; האם קבוצת דלק יכולה לצפות להגדלת היקף הדיבידנדים שיזרמו מאיתקה?
קובי ישעיהו | (4)

קבוצת דלק פרסמה אתמול (ד') דוחות מהם עולה כי היא סיימה את 2023 עם הכנסות של כ-12.3 מיליארד שקל, עלייה של 2.5% לעומת 2022. הרווח הנקי בשנת 2023 הסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל, לעומת רווח נקי בסך של כ-2 מיליארד שקל ב-2022, וזאת לאחר נטרול רווחים הזדמנותיים והתאמות בגין מיסים נדחים שנרשמו בשנת 2022. 

במקביל לפרסום הדוחות השנתיים של החברה, עדכנה החברה הבת איתקה כי היא נמצאת במשא ומתן מתקדם לביצוע עסקה לצירוף עסקים עם חברת האנרגיה הבינלאומית ENI. איתקה (Ithaca) הפועלת בים הצפוני (והמוחזקת נכון להיום בשיעור של 88.55% על ידי קבוצת דלק) מסרה כי העסקה, אם תושלם, תעשה בדרך של צירוף הנכסים המפיקים של ENI בים הצפוני לתוך איתקה בתמורה להקצאת מניות בהיקף של כ-39% מהחברה הממוזגת, כאשר קבוצת דלק תמשיך להיות בעלת השליטה עם החזקות שינועו ב-53% עד 55% מהחברה המשותפת. ENI נתנה לאיתקה 4 שבועות בלעדיות בכדי לגבש הסכם סופי. 

אם העסקה תושלם, כושר ההפקה היומי של איתקה יגדל באופן משמעותי למעל 100,000 חביות ביום וסך הרזרבות של איתקה יזנק אף הוא.

איתקה סיימה את שנת 2023 עם הכנסות בסך של כ-2.3 מיליארד דולר, לעומת הכנסות בסך של כ-2.6 מיליארד דולר בשנת 2022. ברבעון הרביעי של 2023 הסתכמו ההכנסות בכ-500 מיליון דולר, לעומת הכנסות בסך של כ-597 מיליון דולר ברבעון המקביל לשנת 2022, וזאת בעיקר על רקע ירידת מחירי הגז והנפט בתקופת הדוח לעומת התקופה המקבילה ועליה בעלויות הייצור. חלק מהשפעת הירידה במחירי האנרגיה על ההכנסות הופחתה הודות לעסקאות גידור על מחירי הגז והנפט, אשר הביאו לעלייה בהכנסות איתקה אשתקד בסך של כ-250 מיליון דולר.

הרווח הנקי של איתקה בשנת 2023 הסתכם בכ-287 מיליון דולר, לעומת רווח נקי, בנטרול רווחים הזדמנותיים והתאמות בגין מיסים נדחים, בסך של כ-421 מיליון דולר בשנת 2022 (ללא נטרול ההתאמות כאמור עמד הרווח בתקופה המקבילה על כמיליארד דולר).

צפויה ירידה בהפקה של איתקה השנה

התפוקה היומית הממוצעת של איתקה בשנת 2023 עמדה על כ-70.2 אלף שווה ערך חביות נפט לעומת 71.4 אלף שווה ערך חביות נפט בשנת 2022. בחברה הסבירו כי הירידה בתפוקה נבעה בעיקר מהפסקות יצור יזומות שהיו בחלק מהמאגרים, בשל עבודות תחזוקה מתוכננות שהיו בעיקר במהלך הרבעון השלישי של השנה, וכן מתקלות נקודתיות שארעו בעיקר ברבעון הרביעי, במאגרים שלא מופעלים על ידי איתקה.

העסקה, אם תצא לפועל, מייצרת יתרונות לשני הצדדים. ל-ENI יש יותר נכסי גז טבעי ואילו לאיתקה יש יותר נכסי המפיקים נפט (כ-70% מסך ההפקה) כך שייווצר גיוון נוסף המצמצם סיכונים לשתי החברות. בנוסף, איתקה מעריכה כי ב-2024 מעריכה שתפיק כ-60 אלף חביות בממוצע ליום ב-2024 (איתקה צפויה להקפיץ את כמויות ההפקה לכ-80 אלף חביות ליום רק החל מ-2027 ) כך שהחיבור עם ENI יקפיץ את כמויות ההפקה לכ-105 אלף חביות באופן מיידי.

בנוסף, החיבור ייצר לשני הצדדים הפלטפורמה חזקה ומשמעותית יותר שתייצר תזרים מזומנים משמעותי בטווח הזמן המיידי, מה שיאפשר ככל הנראה לאיתקה לחלק יותר דיבידנדים שיגיעו בין השאר לקבוצת דלק. במקביל, אפשרויות הצמיחה של החברה יתרחבו עקב החיבור לענקית אנרגיה בינלאומית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ENI מביאה לעסקה רזרבות מוכחות של כ-100 מיליון חביות נפט במאגרים שלה. לאיתקה יש רזרבות מוכחות של כ-270 מיליון חביות כך שהחיבור עם ENI ייצר רזרבות של כ-370 מיליון חביות. 

חיבור שעשוי לייצר כניסה של משקיעים נוספים

שווי הנכסים של ENI בים הצפוני מוערך בכ-1.6 עד 1.8 מיליארד דולר. השווי של איתקה עומד על כ-1.7 מיליארד דולר. מיזוג ייצר גוף משולב בשווי של יותר מ-3 מיליארד דולר בשווי נכסים ואם גם הסחירות במניות איתקה תגדל השלב הבא יכול להיות עוד מכירה של מניות או שילוב של גוף גדול נוסף.

גורמים בשוק מציינים כי המטרה בסוף היום היא שאיתקה תקבל שותף אסטרטגי משמעותי שמגדיל את כמות המזומנים שלה, מגדיל סחירות, ומייצר שווי חדש. זה למעשה מהלך מתבקש שכן בים הצפוני בכלל רואים קונסולידציה של שחקנים בתקופה האחרונה. המיזוג ייצר גוף שיהיה שווה יותר ממה שכל גוף שווה בנפרד. 

המיזוג גם יביא ככל הנראה להורדת עלויות ההפקה של נפט וגז עבור איתקה, שכן עלויות ההפקה של ENI בארבעת נכסיה בים הצפוני נמוכות מאלה של איתקה. במקביל, ההפקה תוכל לגדול עקב היכולות של ENI. 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מכונה להדפסת כסף והמניה יורדת ????? (ל"ת)
    משה ראשל"צ 03/04/2024 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין עניין 28/03/2024 16:31
    הגב לתגובה זו
    עם כל הרווחים, וכל התחזיות. ועוד כתבה ועוד כתבה. ודידדידנד ענק. אבל המניה לא זזה ככה כמה חודשים. למה.
  • מ. כהן 28/03/2024 17:26
    הגב לתגובה זו
    למה איתקה נופלת היום ב 8%
  • מתואם דיווידנד (ל"ת)
    ניר 28/03/2024 19:18
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 2.14%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”