האם ייתכן שהפד' לא יוריד ריבית השנה? מנהל הנכסים ואנגארד חושב שכן
בניגוד לדעה הרווחת בשווקים לפיה הפד' האמריקאי יוריד את הריבית במשק 3 פעמים בהמשך 2024, חברת ניהול ההשקעות ואנגארד מעריכה כי לא כך המצב והיא איננה צופה הורדות ריבית כלל במהלך השנה.
כזכור, הפד' הודיע ביום רביעי האחרון כי הוא מותיר לעת עתה את הריבית ברמה של 5.5%, זאת בעיקר לאור נתון אינפלציה גבוה מהצפוי והיעדר סימנים מספקים על התקררות השוק כפי שהבנק הפדרלי מתאמץ להביא לה כחלק מהמלחמה באינפלציה והבאתה לתחום היעד של 2%. במסיבת העיתונאים שקיים יו"ר הפד', ג'רום פאוול, מיד לאחר פרסום ההחלטה, הוא המשיך לציין כי הוא ובכירי הבנק צופים 3 הורדות ריבית במהלך השנה - אמירה שהשאירה את השווקים אופטימיים והשאירה את המדדים במגמת עלייה. ההערכות בשווקים מתמחרות סיכוי של כמעט 70% להורדת ריבית ראשונה בהחלטת הפד' בחודש יוני הקרוב.
חרף האופטימיות של בכירי הפד', מנהל הנכסים הבכיר ואנגארד כאמור אינו משוכנע שאכן כך המצב. הנחת העבודה של ואנגארד היא שהפד' לא יוריד את הריבית השנה ואחד הכלכלנים בחברת ניהול ההשקעות אף צינן את האווירה והזכיר כי "כפי שכולכם יודעים, תמחור הורדות הריבית כבר ירד מ-7 הורדות ריבית בתחילת השנה ל-3. אז זה תלוי בסיבה - אם זה בגלל הכלכלה החזקה, גידול בצמיחה לאור עלייה בהיצע, שהיא גם דיסאינפלציונית, אז אולי שוק המניות יכול להמשיך את העלייה הזו. אבל גם בואנגארד, מה שאנחנו גם מאמינים הוא ששוק המניות בארה"ב מוערך יתר על המידה בשלב זה".
מנהל הנכסים ואנגארד אינו לבד בהערכה לפיה הפד' לא יוריד את הריבית השנה. "אנחנו במקום גבוה ולאורך זמן רב מהרגיל", אמר מארק אוקאדה, מייסד שותף ומנכ"ל של Sycamore Tree Capital Partners. כלכלנים נוספים מסכימים עם ההערות של ואנגארד ואוקאדה אם כי חלקם מאמינים שכן תיתכנה הורדות ריבית בהמשך השנה, גם אם פחות מ-3 פעמים.
- שוק העבודה בארה"ב התאושש באוקטובר: 42 אלף משרות נוספו במגזר הפרטי
- חבר הפד שרוצה לחתוך את הריבית בחצי אחוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל מעריכים בואנגארד כי באופן טבעי צעדיו של הפד' יובילו גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם. נכון לעכשיו השווקים רואים באופן דומה את צעדיו של הפד' עם צעדיו של הבנק המרכזי האירופאי (ה-ECB) אם כי בואנגארד מבקשים להבדיל בין השניים. מנהל הנכסים מעלה את האפשרות שהפד' יותיר את הריבית על כנה ואילו ה-ECB יוריד אותה, דבר שעשוי להעלות שאלות בנוגע לאירו. מצב שכזה כנראה שיורד בשער האירו וככל שזה ישתווה לדולר, הרי שהאינפלציה עלולה להמשיך להיות דביקה ולהקשות על הפד' להוריד את האינפלציה. בואנגארד צופים שה-ECB יוריד את הריבית בין ארבע לשש פעמים השנה - מה שאכן עלול לחזק את החששות הללו.
- 2.אלון88 23/03/2024 08:46הגב לתגובה זוזו התובנה שלי מדברי יו"ר הפד. אני מניח שנראה את הריבית יורדת בפעימות קטנות, אם לא תהיה קטסטרופה אז הריבית תעמוד על 5% בסוף השנה. אבל אני חושב שגם נראה תיקון גדול בשוק המניות ואז תהיה ריצה לאגחים.
- 1.יוריד יוריד,הכתבה לא לכניין (ל"ת)מוטי 23/03/2024 08:25הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
