הבעיות של בואינג לא נגמרות: למה להחליף את המנכ"ל לא יהיה קל
כל הבעיות האחרונות בבואינג BOEING שמו את המנכ"ל דייב קלהון תחת לחץ, כאשר כל האצבעות מופנות אליו. עם זאת, למרות הלחץ הגדול, לא בטוח שיהיה כל כך קל להחליף את קלהון.
מנהל התעופה הפדרלי (FAA) הגביל את ייצור דגם ה-Max 737 ל-38 מטוסים בחודש בעקבות דלת החירום שעפה בתחילת ינואר. ההאטה בייצור ובעיות האיכות הנלוות, צפויים להוביל לשנה נוספת של הפסדים בעסקי המטוסים המסחריים של בואינג.
לא קל לדרוש שינוי בהנהלת החברה, כאשר לא ברור לגמרי מי אחראי לכל הבעיות הנוכחיות בבואינג. רוב האנליסטים מציינים את המיזוג של בואינג-מקדונל-דאגלס בשנות ה-90 המאוחרות כסיבה לבלגן הנוכחי. בנוסף, הרבה זוכרים לטובה שקלהון החזיר את ה-Max 737 לשירות בנובמבר 2020 לאחר שנתיים בהן המטוס היה מקורקע בעקבות שתי תאונות קטלניות בתקופה של חמישה חודשים.
עם זאת, המנכ"ל הנוכחי כן אחראי לכך שלבואינג אין עדיין פתרון לאיבוד המתמשך של נתח שוק בפלח המטוסים החד מעבריים, כאשר איירבוס ממשיכה לצבור שם נתח שוק ובואינג לא ממש עובדת על דגם חדש שיכול לעצור את ההפסדים הללו. מטוס ה-Max 10 הגדול, שמסוגל להתחרות טוב יותר במטוסי סילון גדולים מדגם A321, לא קיבל עדיין את האישור לשירות מסחרי ונראה שיקח שנים עד שיתקבל האישור. דבר שמתסכל את לקוחות בואינג.
- הקנס המצחיק שהוטל על בואינג בגלל הפרות בטיחות
- מטוס יונייטד פינה 142 נוסעים במגלשות חירום באוסקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, אינדיקטור מרשיע הוא ביצועי מניית בואינג. המנייה עמדה על מחיר של 330 דולר כאשר קלהון נכנס לתפקיד בסוף 2019. המניה ירדה מאז ב-40%, בעוד ה-S&P 500 עלה ב-60% באותה התקופה. מניית איירבוס עלתה ב-25% באותה התקופה.
היורש הפוטנציאלי
במידה ואכן יתרחש שינוי בהנהלת החברה, שלושה שמות עיקריים עלו כיורשים אפשריים: לארי קאלפ, ביל בראון ופטריק שנהאן.
קאלפ מנהל את ג'נרל אלקטריק, המשמשת כספקית דומיננטית של מנועי סילון וספקית מפתח של בואינג. כאשר קאלפ נכנס לתפקידו ב-2018, בוול-סטריט עלו ספקות כי מדובר בבחירה מוצלחת. המצב כיום השתנה, כפי שמעיד מספר הפעמים שהאנליסטים עונים "קאלפ" כאשר הם נשאלים מי יכול להציל את בואינג.
עם זאת, הסבירות שזה יקרה נמוכה. המנכ"ל עסוק בפיצול עסקיה של ג'נרל אלקטריק ל-GE Aerospace ו-GE Vernova, כאשר הוא צפוי לשמש כמנכ"ל עסקי התעופה והחלל של החברה. בנוסף, גם בראון, אשר שימש בעבר כמנכ"ל ענקית ההגנה L3Harris Technologies, עסוק. בראון מונה לאחרונה למנכ"ל 3M, במקומו של המנכ"ל הנוכחי מייק רומן וצפוי להתחיל בתפקיד בחודש מאי.
- הפד הוריד ריבית והשווקים מזנקים – אילו אתגרים מחכים בהמשך
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
מבין השלושה הללו, נשאר רק שנהאן, המנכ"ל הנוכחי של הספקית של בואינג ספיריט אירוסיסטמס. ספיריט מחזיקה גם היא בבעיות איכות, אך שנהאן נכנס לתפקידו רק בחודש ספטמבר. יותר מזה, לפי הדיווחים האחרונים ספיריט עשויה להפוך להיות חלק מבואינג שוב. כזכור, ספיריט הייתה חלק מבואינג עד שנמכרה לחברת השקעות קנדית ב-2005.
ספיריט אירוסיסטמס מייצרת גופים למטוסים לבואינג ואיירבוס, כאשר החברה מייצרת גם חלק גדול מגוף המטוס 737 MAX של בואינג. כ-60% מהמכירות של ספיריט מגיעות מבואינג, כאשר איירבוס אחראית ל-20% מהמכירות.
שנהאן מחזיק בתואר שני בהנדסת מכונות ו-M.B.A מ-MIT, דבר שנחשב למרשים, אבל לא כולם יתלהבו מהבחירה בו. שנהאן נחשב למקורב לבואינג, היות והוא עבד כשלושה עשורים בחברה לפני שעזב. בוול-סטריט טוענים שבואינג צריכה מישהו מבחוץ, מישהו שלא יפחד לסדר את הבלגן, למרות שזה ייקח שנים. שמות נוספים שנזרקו על ידי האנליסטים לתפקיד המנכ"ל היו בכירים בענף התעופה והחלל, שחלקם לא קשורים לבואינג ונמצאים בין הגילאים 50 ל-70.
בבנצ'מרק הציעו את אלן מולאלי, בכיר לשעבר בבואינג ומנכ"ל פורד שנמצא בשנות ה-70 המאוחרות לחייו. האנליסטים ציינו כי גם שני המועמדים לנשיאות של ארה"ב מבוגרים מאוד.
השינוי צפוי בסופו של דבר להגיע. קלהון נמצא בתפקיד יותר מארבע שנים ויהיה בן 67 באפריל. עם זאת, זה צפוי לקחת זמן. סיום ההשתלטות על ספיריט או הודעה מה-FAA כי הוא יאפשר לבואינג לייצר ללא הגבלה צפויים להוביל להכרזה על שינוי בהנהגה.
הדוחות לרבעון הרביעי
בדוחותיה האחרונים, שלא כללו את השפעת התקרית שאירעה בתחילת חודש ינואר, ההכנסות של בואינג הסתכמו ב-22 מיליארד דולר בעוד ההפסד למנייה הסתכם ב-47 סנט, זאת בהשוואה לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.1 מיליארד דולר והפסד למנייה של 76 סנט. תזרים המזומנים החופשי עמד על 3 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-2.1 מיליארד דולר. ברבעון המקביל, בואינג דיווחה על הכנסות של 20 מיליארד דולר והפסד למנייה של 1.75 דולר.
תחום המטוסים המסחריים שהניב לחברה הפסדים של מיליארדים כתוצאה ממשבר הקורונה וקרקועים נוספים שהיו בשנים 2019-2020, הניב רווח תפעולי של 41 מיליון דולר. בואינג מסרה 157 מטוסים, מתוכם 107 מטוסי MAX, לעומת 152 מטוסים ברבעון המקביל. בשנת 2023 כולה מסרה בואינג 528 מטוסים לעומת 480 מטוסים ב-2022.
בואינג לא סיפקה תחזיות לשנת 2024, אבל בוול סטריט צופים לחברה מסירות של 530 מטוסים לצד הכנסות של 89.47 מיליארד דולר ורווח למנייה של 3.68 דולר. האנליסטים צופים גם תזרים מזומנים חופשי של 5.8 מיליארד דולר, לעומת 4.4 מיליארד דולר עליהם דיווחה החברה ב-2023.
- 5.יעקב 24/03/2024 13:33הגב לתגובה זואיך המניה לא תרד בערכה ?
- 4.לרון 22/03/2024 13:28הגב לתגובה זואני מושקע בAIR.PA הרבה זמן
- 3.לרון 22/03/2024 13:27הגב לתגובה זובזמנו שבואינג חייבת להיות בכל תיק השקעות,כתב ואני מכרתי כי אין FOLLOW UP וג"כ המלצותיו אינןמשהובהמעטה
- 2.ארנון 22/03/2024 11:47הגב לתגובה זוהאם זה מתאים וכדאי לייצור מטוסים כך?
- 1.YL 22/03/2024 11:29הגב לתגובה זולאומת איירבוס ש כנראה בכל פרמטר יותר מוצלחת אבל ....ישראל שבויה של החברה האמריקאית לא תעז לרכוש את ה350/1000 החדש שהוא אידיאלי ל טיסות ארוכות

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
אם רוצים ללמוד על השקעות מוצלחות, כנראה שכדאי לעקוב אחר הממשל האמריקני. ב־22 באוגוסט הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שהממשלה תרכוש 433 מיליון מניות של אינטל Intel Corp במחיר של 20.47 דולר למניה – עסקה בהיקף של כ־9 מיליארד דולר שהקנתה לה כ־10 אחוזים מהחברה. כעבור פחות מחודש שווי ההשקעה עלה לכמעט 14 מיליארד דולר, רווח של כ־5 מיליארד דולר.
הזינוק במניה הגיע בעקבות חדשות לא צפויות. אנבידיהNVIDIA Corp. 3.49% , שלה שווי שוק של כ־4.3 טריליון דולר, הודיעה על השקעה של 5 מיליארד דולר באינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, נמוך ממחיר הסגירה של יום רביעי. בתגובה מזנקת מניית אינטל ב־29% והגיעה ל־32 דולר, ומניית אנבידיה עולה ב־3.5% ל־176 דולר, כאשר ענקית השבבים הרוויחה כבר כמעט 2 מיליארד דולר על העסקה.
בראשית אוגוסט פרסם טראמפ ברשת החברתית שלו Truth Social קריאה להדחת מנכ״ל אינטל, ליפ־בו טאן, בעקבות דיווחים שלפיהם השקיע בחברות סיניות, בהן כאלה שיש להן קשרים עם הצבא הסיני. הפוסט עורר תגובות חריפות מצד פוליטיקאים רפובליקנים. טאן הבין את חומרת המצב ופנה לבית הלבן לפגישה דחופה שנערכה ב־11 באוגוסט. לפי הניו יורק טיימס, המפגש נועד להרגיע את הביקורת על ניהולו. הוא הגיע במטרה לשמור על תפקידו, אך סיים את הפגישה בהתחייבות לעסקה גדולה עם הממשל.
- טראמפ פנה לבית המשפט העליון כדי לפטר את ליסה קוק
- טראמפ רוצה לבטל דיווחים רבעוניים - איך זה יכול לפגוע במשקיעים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב המורכב של אינטל
החברה סיימה את 2024 עם הפסד של 18.7 מיליארד דולר, ולא נהנתה מתזרים מזומנים חיובי מאז 2021. אינטל פועלת בשני תחומים עיקריים: פיתוח שבבים וייצורם, ובשניהם נתקלה בקשיים. בייצור, שאליו פנתה כחלק ממדיניות החזרת הייצור לארצות הברית, היא אמנם נהנית מסובסידיות ממשלתיות אך טרם השיגה רווחיות.