בואינג
צילום: טוויטר

הבעיות של בואינג לא נגמרות: למה להחליף את המנכ"ל לא יהיה קל

אינדיקטור מרשיע הוא ביצועי מניית בואינג. המנייה עמדה על מחיר של 330 דולר כאשר קלהון נכנס לתפקיד בסוף 2019. המניה ירדה מאז ב-40%, בעוד ה-S&P 500 עלה ב-60% באותה התקופה. מניית איירבוס עלתה ב-25% באותו הזמן
אדיר בן עמי | (5)

כל הבעיות האחרונות בבואינג BOEING שמו את המנכ"ל דייב קלהון תחת לחץ, כאשר כל האצבעות מופנות אליו. עם זאת, למרות הלחץ הגדול, לא בטוח שיהיה כל כך קל להחליף את קלהון. 

מנהל התעופה הפדרלי (FAA) הגביל את ייצור דגם ה-Max 737 ל-38 מטוסים בחודש בעקבות דלת החירום שעפה בתחילת ינואר. ההאטה בייצור ובעיות האיכות הנלוות, צפויים להוביל לשנה נוספת של הפסדים בעסקי המטוסים המסחריים של בואינג. 

לא קל לדרוש שינוי בהנהלת החברה, כאשר לא ברור לגמרי מי אחראי לכל הבעיות הנוכחיות בבואינג. רוב האנליסטים מציינים את המיזוג של בואינג-מקדונל-דאגלס בשנות ה-90 המאוחרות כסיבה לבלגן הנוכחי. בנוסף, הרבה זוכרים לטובה שקלהון החזיר את ה-Max 737 לשירות בנובמבר 2020 לאחר שנתיים בהן המטוס היה מקורקע בעקבות שתי תאונות קטלניות בתקופה של חמישה חודשים. 

עם זאת, המנכ"ל הנוכחי כן אחראי לכך שלבואינג אין עדיין פתרון לאיבוד המתמשך של נתח שוק בפלח המטוסים החד מעבריים, כאשר איירבוס ממשיכה לצבור שם נתח שוק ובואינג לא ממש עובדת על דגם חדש שיכול לעצור את ההפסדים הללו. מטוס ה-Max 10 הגדול, שמסוגל להתחרות טוב יותר במטוסי סילון גדולים מדגם A321, לא קיבל עדיין את האישור לשירות מסחרי ונראה שיקח שנים עד שיתקבל האישור. דבר שמתסכל את לקוחות בואינג.

בנוסף, אינדיקטור מרשיע הוא ביצועי מניית בואינג. המנייה עמדה על מחיר של 330 דולר כאשר קלהון נכנס לתפקיד בסוף 2019. המניה ירדה מאז ב-40%, בעוד ה-S&P 500 עלה ב-60% באותה התקופה. מניית איירבוס עלתה ב-25% באותה התקופה.

היורש הפוטנציאלי

במידה ואכן יתרחש שינוי בהנהלת החברה, שלושה שמות עיקריים עלו כיורשים אפשריים: לארי קאלפ, ביל בראון ופטריק שנהאן.

קאלפ מנהל את ג'נרל אלקטריק, המשמשת כספקית דומיננטית של מנועי סילון וספקית מפתח של בואינג. כאשר קאלפ נכנס לתפקידו ב-2018, בוול-סטריט עלו ספקות כי מדובר בבחירה מוצלחת. המצב כיום השתנה, כפי שמעיד מספר הפעמים שהאנליסטים עונים "קאלפ" כאשר הם נשאלים מי יכול להציל את בואינג.

עם זאת, הסבירות שזה יקרה נמוכה. המנכ"ל עסוק בפיצול עסקיה של ג'נרל אלקטריק ל-GE Aerospace ו-GE Vernova, כאשר הוא צפוי לשמש כמנכ"ל עסקי התעופה והחלל של החברה. בנוסף, גם בראון, אשר שימש בעבר כמנכ"ל ענקית ההגנה L3Harris Technologies, עסוק. בראון מונה לאחרונה למנכ"ל 3M, במקומו של המנכ"ל הנוכחי מייק רומן וצפוי להתחיל בתפקיד בחודש מאי.

קיראו עוד ב"גלובל"

מבין השלושה הללו, נשאר רק שנהאן, המנכ"ל הנוכחי של הספקית של בואינג ספיריט אירוסיסטמס. ספיריט מחזיקה גם היא בבעיות איכות, אך שנהאן נכנס לתפקידו רק בחודש ספטמבר. יותר מזה, לפי הדיווחים האחרונים ספיריט עשויה להפוך להיות חלק מבואינג שוב. כזכור, ספיריט הייתה חלק מבואינג עד שנמכרה לחברת השקעות קנדית ב-2005.

ספיריט אירוסיסטמס מייצרת גופים למטוסים לבואינג ואיירבוס, כאשר החברה מייצרת גם חלק גדול מגוף המטוס 737 MAX של בואינג. כ-60% מהמכירות של ספיריט מגיעות מבואינג, כאשר איירבוס אחראית ל-20% מהמכירות. 

שנהאן מחזיק בתואר שני בהנדסת מכונות ו-M.B.A מ-MIT, דבר שנחשב למרשים, אבל לא כולם יתלהבו מהבחירה בו. שנהאן נחשב למקורב לבואינג, היות והוא עבד כשלושה עשורים בחברה לפני שעזב. בוול-סטריט טוענים שבואינג צריכה מישהו מבחוץ, מישהו שלא יפחד לסדר את הבלגן, למרות שזה ייקח שנים. שמות נוספים שנזרקו על ידי האנליסטים לתפקיד המנכ"ל היו בכירים בענף התעופה והחלל, שחלקם לא קשורים לבואינג ונמצאים בין הגילאים 50 ל-70.

בבנצ'מרק הציעו את אלן מולאלי, בכיר לשעבר בבואינג ומנכ"ל פורד שנמצא בשנות ה-70 המאוחרות לחייו. האנליסטים ציינו כי גם שני המועמדים לנשיאות של ארה"ב מבוגרים מאוד.

השינוי צפוי בסופו של דבר להגיע. קלהון נמצא בתפקיד יותר מארבע שנים ויהיה בן 67 באפריל. עם זאת, זה צפוי לקחת זמן. סיום ההשתלטות על ספיריט או הודעה מה-FAA כי הוא יאפשר לבואינג לייצר ללא הגבלה צפויים להוביל להכרזה על שינוי בהנהגה. 

 

הדוחות לרבעון הרביעי

בדוחותיה האחרונים, שלא כללו את השפעת התקרית שאירעה בתחילת חודש ינואר, ההכנסות של בואינג הסתכמו ב-22 מיליארד דולר בעוד ההפסד למנייה הסתכם ב-47 סנט, זאת בהשוואה לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.1 מיליארד דולר והפסד למנייה של 76 סנט. תזרים המזומנים החופשי עמד על 3 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-2.1 מיליארד דולר. ברבעון המקביל, בואינג דיווחה על הכנסות של 20 מיליארד דולר והפסד למנייה של 1.75 דולר.

תחום המטוסים המסחריים שהניב לחברה הפסדים של מיליארדים כתוצאה ממשבר הקורונה וקרקועים נוספים שהיו בשנים 2019-2020, הניב רווח תפעולי של 41 מיליון דולר. בואינג מסרה 157 מטוסים, מתוכם 107 מטוסי MAX, לעומת 152 מטוסים ברבעון המקביל. בשנת 2023 כולה מסרה בואינג 528 מטוסים לעומת 480 מטוסים ב-2022.

בואינג לא סיפקה תחזיות לשנת 2024, אבל בוול סטריט צופים לחברה מסירות של 530 מטוסים לצד הכנסות של 89.47 מיליארד דולר ורווח למנייה של 3.68 דולר. האנליסטים צופים גם תזרים מזומנים חופשי של 5.8 מיליארד דולר, לעומת 4.4 מיליארד דולר עליהם דיווחה החברה ב-2023.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יעקב 24/03/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    איך המניה לא תרד בערכה ?
  • 4.
    לרון 22/03/2024 13:28
    הגב לתגובה זו
    אני מושקע בAIR.PA הרבה זמן
  • 3.
    לרון 22/03/2024 13:27
    הגב לתגובה זו
    בזמנו שבואינג חייבת להיות בכל תיק השקעות,כתב ואני מכרתי כי אין FOLLOW UP וג"כ המלצותיו אינןמשהובהמעטה
  • 2.
    ארנון 22/03/2024 11:47
    הגב לתגובה זו
    האם זה מתאים וכדאי לייצור מטוסים כך?
  • 1.
    YL 22/03/2024 11:29
    הגב לתגובה זו
    לאומת איירבוס ש כנראה בכל פרמטר יותר מוצלחת אבל ....ישראל שבויה של החברה האמריקאית לא תעז לרכוש את ה350/1000 החדש שהוא אידיאלי ל טיסות ארוכות
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.