ביל אקמן
צילום: טוויטר

תשואה של 600%: המניה הכי בולטת בתיק ההשקעות של ביל אקמן

צי'פוטלה רשת המסעדות המקסיקנית דיווחה על פיצול המניה של 1 ל-50, הראשון בהיסטוריה של החברה ואחד הפיצולים הגדולים בהיסטוריה של הבורסה בניו יורק; המניה זינקה בכ-5% 
אדיר בן עמי | (4)

המיליארדר היהודי, ביל אקמן, השקיע ברשת המסעדות המקסיקנית צי'פוטלה CHIPOTLE MEXICAN GRILL עוד בשנת 2016 במחיר ממוצע של 411 דולר למניה. מניית החברה זינקה מאז ביותר מ-600%.  אקמן מכר מימש במשך השנים וכיום הוא מחזיק ב-824,998 מניות, כאשר בעת הרכישה ההחזקה עמדה על 2,882,463 מניות. בחישוב גס, ההשקעה עד כה הניבה לו באיזור המיליארד דולר. 

בראיון שערך לא מזמן, סיפר אקמן מדוע בחר להשקיע בצ'יפוטלה וציין בין היתר את טריות המוצרים - העובדה שהרשת עובדת עם רכיבים טריים מדי יום ודואגת לשקף ללקוחות בדיוק מה הם אוכלים, בנוסף למחיר המשתלם שגורם לאמריקאים שידועים בכושר האכילה שלהם להעדיף לאכול במסעדות הרשת על פני רכישה בסופר והכנה בבית.

 

רשת המסעדות המקסיקנית דיווחה היום על פיצול המניה של 1 ל-50, הראשון בהיסטוריה של החברה ואחד הפיצולים הגדולים בהיסטוריה של הבורסה בניו יורק. הפיצול עדיין דורש את אישור בעלי המניות בפגישת המשקיעים השנתית של החברה שתתרחש ב-6 ביוני. במידה והמהלך יאושר, המניה תפוצל החל מה-25 ביוני. המהלך דוחף את מניית החברה מעלה אל שיא כל הזמנים.

פיצולי מניות נחשבים לפופולריים בקרב המשקיעים היות והם מנגישים את המניה למשקיעים חדשים. יותר אנשים יהיו מסוגלים לרכוש את המניה כשהיא עולה פחות מ-100 דולר לעומת אלפי דולרים. חברות שרואות זינוק מהיר במחיר המניה שלהן לרוב הולכות לכיוון של פיצול וגודל הפיצול בצ'יפוטלה משקף את הראלי במניה שעלתה ב-81% בשנה האחרונה כולה.

המלחמה בראשי האוניברסיטאות 

חזרה לאקמן: המיליארדר נחשב לאחת הדמויות הבולטות בעולם ההשקעות ובזמן האחרון שמו קפץ די הרבה לכותרות העיתונים, במיוחד לאחר פתיחת מלחמת "חרבות ברזל", שגרמה למשקיע להיות הרבה יותר פעיל לטובת ישראל ברשתות ובין היתר לצאת נגד ראשי האוניברסיטאות בארה"ב, שנמנעו מלהילחם באנטישמיות בקמפוסים. המלחמה שלו בנשיאות הרווארד, MIT ופנסילבניה היא זו שתרמה לכך שחלקן בסופו של דבר בחרו להתפטר. 

עם זאת, המלחמה הזו עלתה לו במחיר אישי. אחד האתרים המובילים בארה"ב פרסם שורה של האשמות נגד אשתו של אקמן, הישראלית נרי אוקסמן, בטענה כי העתיקה חלקים מהדוקטורט שלה. אקמן מיהר להכריז מלחמה על אוניברסיטת MIT והודיע כי הוא יבדוק את עבודות הדוקטורט של כל חברי הסגל כולל של הנשיאה סאלי קורנבלות, היחידה שלא התפטרה מבין ראשי האוניברסיטאות. בראיון שערך אקמן גם הסביר שניסה ליצור קשר עם העיתון ולספק לו הוכחות כי הטענות שלו שקריות, אך העיתון נמנע מלשתף פעולה. 

לבסוף, אקמן החליט לפעול משפטית נגד הפרסומים, כאשר מבדיקות שנערכו עד כה התגלה שכל מה שאוקסמן עשתה הוא לא לסמן ציטוטים מדויקים של מקורות עליהם הסתמכה בכתיבת עבודתה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

 

חיזוק הקשרים עם ישראל

המיליארדר המשיך מאז תחילת המלחמה לחזק את קשריו עם ישראל ורק בחודש ינואר האחרון רכש 5% ממניות הבורסה יחד עם אשתו. אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה שבמחוז ווסטצ'סטר, ניו יורק ועד ה-7.10 נמנע מלדבר יותר מדי על ישראל. את לימודי התואר הראשון שלו השלים בהרווארד, ונשאר בבית הספר עד קבלת תואר MBA. אשתו, נרי אוקסמן, היא מעצבת שנולדה בחיפה והמון מהשכלתה רכשה באוניברסיטאות בישראל.

קצת היסטוריה: ב-1992 השיק אקמן את קרן הגידור הראשונה שלו, Gotham Partners, יחד עם המייסד השותף דיוויד ברקוביץ', עם הון להשקעה של 3 מיליון דולר. במהרה הפכו השותפים לכוכבים צעירים בוול סטריט והניבו תשואות דו-ספרתיות בארבע מתוך חמש השנים הראשונות שלהם בעסקים. עד סוף העשור הנכסים המנוהלים של Gotham צמחו ל-568 מיליארד דולר.

לאורך הקריירה שלו אקמן חווה הצלחות רבות אך גם כישלונות גדולים. מתשואות יוצאות דופן של עשרות ומאות אחוזים שסימנו למשקיעים כי אקמן אכן יודע מה הוא עושה, לעסקאות מסוכנות כמו הרבלייף, שהציגו את הסיכונים בסגנון ההשקעה של המיליארדר. בשנת 2020, אקמן הציג שוב למה הוא אחד המשקיעים הטובים בעולם כשהפך 27 מיליון דולר ל-2.6 מיליארד דולר תוך חודש, כשצפה את הירידה בשווקים על רקע מגיפת הקורונה ורכש חוזים להגנה מפני חדלות פירעון של אג"ח קונצרניות בדרגות השקעה וזבל. מחירי החוזים הללו טיפסו ככל שגדל הסיכון לחדלות הפירעון של האג"ח.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    תבנית מפחידה לפי דעתי הסיכוי לירידה של 50/70% לא דמיוני (ל"ת)
    קשקש 21/03/2024 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אנג'לה 21/03/2024 10:38
    הגב לתגובה זו
    גם טעים, גם זול וגם לא כשר.
  • 2.
    לרון 21/03/2024 07:41
    הגב לתגובה זו
    שהספליט לא משנה כלום בערך המנייה ביום הספליט,כ"כ המנייה מאוד יקרה
  • 1.
    קרמר מריץ אותה שנים 21/03/2024 04:52
    הגב לתגובה זו
    עוד ספרת דולרים בודדים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.