וורן באפט
צילום: דניאל בלום

ברקשייר עם בייבאק של 2.3 מיליארד דולר, כמה קיבל היורש של באפט?

ברקשייר ידועה כחברה הפועלת בצורה שונה משאר החברות הגדולות בכל הקשור לשכר המנהלים. בתור התחלה, באפט מקבל משכורת שנתית של 100,000 דולר בלבד ללא בונוס. שכר שהוא מקבל כבר 35 שנה
אדיר בן עמי | (3)

לפי הצהרת הפרוקסי שהגישה ברקשייר האת'ווי של וורן באפט, החברה ביצעה רכישה עצמית של מניות בגובה 2.3 מיליארד דולר ברבעון שהסתיים ב-6 במרץ, עלייה מ-2.2 מיליארד דולר ברבעון הרביעי. קצב הרכישות החוזרות מהווה אינדיקטור עבור המשקיעים להאם באפט רואה את מניית החברה כזולה. 

רוב הרכישות שברקשייר ביצעה התרחשו מה-13 בפברואר עד ה-6 במרץ, כאשר לפי הערכות החברה רכשה אז מניות בשווי 1.7 מיליארד דולר, עם 600 מיליון דולר שנרכשו בששת השבועות הראשונים של הרבעון. 

מניית ברקשייר הציגה ביצועים חזקים השנה, כאשר המניות מ-Class A ו-B עלו ב-14% מתחילת השנה, יותר מה-S&P500 שעלתה ב-7.5%. מניית ברקשייר מ-Class A סיימה את יום המסחר האחרון במחיר של 618,133 דולר, עלייה ב-0.9%, בעוד מניות Class B עלו ב-0.3% למחיר של 408.13 דולר.

כמה הרוויחו המנהלים הבכירים וכמה הרוויח באפט?

נתון מעניין נוסף שנחשף בהצהרת הפרוקסי הוא כמה הרוויח גרג אייבל, העומד בראש הפעילות הלא ביטוחית העצומה של ברקשייר וסומן כיורש הפוטנציאלי של המשקיע האגדי. אייבל הרוויח בשנת 2023 שכר והטבות נוספות בגובה 20 מיליון דולר, לעומת 19 מיליון דולר בשנת 2022. אג׳יט ג׳אין המפקח על עסקי הביטוח של החברה הרוויח גם הוא קצת יותר מ-20 מיליון דולר בשנה שעברה. באפט, הקובע את השכר של שני המנהלים הבכירים, דואג לתגמל אותם באופן שווה מאז נכנסו לתפקידיהם ב-2018.

ברקשייר ידועה כחברה הפועלת בצורה שונה משאר החברות הגדולות בכל הקשור לשכר המנהלים. בתור התחלה, באפט מקבל משכורת שנתית של 100,000 דולר בלבד ללא בונוס. שכר שהוא מקבל כבר 35 שנה. למי שעוקב אחר פעילותו של באפט, זה בטח לא מפתיע שהמיליארדר הוא המנכ"ל היחידי של חברה גדולה שדואג לשלם בחזרה לחברה על הוצאות קטנות שהוא עושה כמו שיחות טלפון ושירותי דואר. המשקיע החזיר לברקשייר 50,000 דולר עבור ההוצאות הללו ב-2023, כמו שעשה בהתמדה בשנים האחרונות.

יותר מזה, באפט כמעט ונמנע מלתת לחברה שלו לשלם על פעילויות שבחברות אחרות נחשבות כחלק מחבילת השכר וההטבות. המשקיע משלם בעצמו עבור טיסות, מכוניות ועל מנויים למועדונים שונים. גם כשהוא נותן לברקשייר לשלם כבר על משהו, זה הוצאה מזערית לעומת חברות אחרות. החברה הוציאה יותר מ-300,000 דולר על האבטחה האישית של באפט ב-2023, הוצאה שנחשבת כחלק מחבילת השכר והיא מזערית לעומת הוצאות האבטחה של לדוגמה מנכ"ל מטא מארק צוקרברג.

 

עבור באפט, כל מניית ברקשייר היא יקרת ערך ואין דבר שהוא שונא יותר מלאבד מניות. מייסד ברקשייר לא מעניק תגמול מנייתי למנהלים או לעובדי החברה וברקשייר דואגת להצהיר על כך בהצהרת הפרוקסי שלה: "ברקשייר לעולם לא מתכוונת לתגמל עובדים במניות ברקשייר". 

קיראו עוד ב"גלובל"

בקביעת השכר וההטבות של אייבל וג׳אין, באפט נוקט בגישה סובייקטיבית ולא כמו בחברות ציבוריות אחרות המתבססות על נוסחאות שונות. בנוסף, ברקשייר נמנעת מלהעסיק יועצים בכל הקשור לתגמול מנהלים. באפט וגם צ'רלי מאנגר, סגן יו"ר ברקשייר שנפטר בגיל 99 בסוף 2023, ידועים ככאלה הנמנעים מיועצים מכל הסוגים. מאנגר אף אמר בעבר שהוא מעדיף להכניס "נחש ארסי לחולצה" מאשר לשכור יועץ.

באפט לקח את זה צעד קדימה ואמר שאם ברקשייר תעז להעסיק יועץ לאחר מותו, הוא יקום מקברו בכעס. ההשקפה של שני המשקיעים הוותיקים היא שחברות נעזרות ביועצי שכר על מנת לנפח את שכר המנהלים. 

 

המכתב השנתי למשקיעים

"ברקשייר בנויה להחזיק מעמד לתמיד", כתב באפט במכתב השנתי שלו. המנכ"ל של ברקשייר , בן 93, הדגיש אז את העסקים וההשקעות של ברקשייר, ואת האתגרים של עולם ההשקעות ונפרד משותפו צ'רלי מאנגר שנפטר לפני שלושה חודשים.

באפט התחיל את המכתב השנתי לבעלי המניות עם שליחת ברכה לשותפו העסקי וידידו הוותיק מאנגר, שמת בגיל 99. הוא הגדיר את מאנגר כ"אדריכל" של גישתה של ברקשייר לרכישת עסקים מוערכים בחסר, תוך שהוא מכנה את עצמו רק "הקבלן הכללי" המיישם את החזון של מאנגר.

"בעולם הפיזי, בניינים גדולים מקושרים לאדריכל שלהם בעוד שמי שייצקו את הבטון או התקינו את החלונות נשכחים במהרה", כתב באפט. "ברקשייר הפכה לחברה נהדרת. למרות שכבר זמן רב הייתי אחראי על צוות הבנייה; לצ'רלי מגיעה תהילה לנצח על היותו האדריכל".

באפט הדגיש שוב על עקרונות ההשקעה והתכונות הנדרשות: הדגשת הערך של סבלנות בהשקעה, הדגשת תכונות של צוות ניהול טוב, והבנה של ההבדל בין רווח הנקי לרווח התפעולי.

עוד הסביר באפט כי ברקשייר המחזיקה בשווי של 900 מיליארד דולר מתקשה למצוא השקעות אטרקטיביות וגדולות מספיק כדי לעשות את ההבדל. כלומר, כדי לייצר תשואה עודפת משמעותית. הגודל של ברקשייר מהווה עבורה אתגר משמעותי ביצירת תשואות המנצחות את המדדים.

"ישנן רק קומץ חברות במדינה הזו המסוגלות באמת להזיז את המחט בברקשייר, והן נאספו ללא סוף על ידינו ועל ידי אחרים", כתב באפט. "חלקם אנחנו יכולים להעריך, חלקם אנחנו לא יכולים. ואם אנחנו יכולים, הן צריכות להיות במחיר אטרקטיבי. למעשה, מחוץ לארה"ב אין חברות המסוגלות להוות אופציות השקעה משמעותיות. בסך הכל, אין לנו כבר את האפשרות לביצועים מנקרי עיניים".

ברקשייר נסחרת כיום לפי שווי של 885 מיליארד דולר, זאת לאחר שמניית החברה קפצה ב-14% מתחילת השנה ו-39% בשנה האחרונה כולה. באפט בן ה-93 ממשיך להנהיג את החברה ביד רמה ונשאלת השאלה שרק הזמן יכול לענות עליה - האם המשקיע האגדי יצליח להביא את החברה לשווי של טריליון דולר לפני לכתו. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דגימי 18/03/2024 05:53
    הגב לתגובה זו
    רק בגלל זה שווה להחזיק את הנייר שלהם איש צנוע ,חכם , מפרגן כל מה שאין בשאר בעלי החברות הגדולות...
  • 2.
    חיים 18/03/2024 05:52
    הגב לתגובה זו
    להציע לו להיות ראש ממשלתנו במקום הנחשים הארסיים שיש לנו.
  • 1.
    מרתק! (ל"ת)
    תודה 17/03/2024 20:10
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.