בכמה צפוי לעלות מדד המחירים בפברואר ואיך זה ישפיע על הריבית?
מדד המחירים בפברואר יתפרסם מחר ואחרי שבחודשים האחרונים קצב האינפלציה ירד בהדרגה עד לקצב של 2.6% וגם התחזית קדימה היא באזור ה-2.7%, נראה שהמדד לא צפוי להפתיע, אם כי השטח מלמד על סיכויים להפתעה.
עדכון - מדד המחירים בפברואר עלה ב-0.4%
בחודשים האחרונים המשק חזר לשגרה, כשבפועל היקף השימוש בכרטיסי אשראי והיקף התנועה והפדיונות בקניונים עלה במעל 10% לעומת חודש מקביל. המשמעות היא חזרה של ביקושים, וביקושים במקרים רבים מעלים מחירים. אז למרות יוקר המחייה ולמרות המלחמה שבשלב ראשון דיכאה את הביקושים, האינפלציה עלולה להרים ראש.
הכלכלנים המובילים מעריכים כי המדד לפברואר יעלה ב-0.3%-0.4%, כשמדד חודש מרץ יעלה ב-0.5%, ולמרות שמדובר במדדים גבוהים יחסית, כולם כמעט תמימי דעים שהאינפלציה מרוסנת ובאזור 2.7%. הפתעה לרעה בחודש פברואר, עלולה להחזיר את החששות הגדולים מהאינפלציה, ועלולה גם להשפיע על ההחלטה הקרובה של בנק ישראל.
בנק ישראל לא הוריד את הריבית בהחלטה הקודמת בפברואר, בהמשך להפחתה ראשונה ב-1 בינואר בשיעור של 0.25% ל-4.5%. רוב ההערכות הן שהריבית תרד במועד ההחלטה הבא - תחילת אפריל ב-0.25% נוספים, אבל הנתונים האחרונים שמצביעים על עלייה בביקושים יכולים לגרום לפרופ' אמיר ירון לדחות את ההפחתה. זאת ועוד - בארה"ב הריבית עדיין לא ירדה והורדתה נדחית כשכעת מדברים על הפחתה ביוני. הנגיד שלנו לא רוצה להיות הראשון והבולט בהורדות משמעותיות של ריבית, וזה עלול לקלקל את ההערכות להורדת ריבית, למרות שהמשק משווא להפחתה כזו.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, סבור כי ריבית בנק ישראל בעוד 12 חודשים תעמוד על 3.5%-3.25%, כשמדד פברואר יעמוד על 0.4% ומדד מרץ על 0.5% (לגבי מדד אפריל התחזית עומדת על 0.4%, כלומר - עלייה עקבית בחודשים הקרובים). בלידר שוקי הון סבורים שהמדד הקרוב יעלה ב-0.3%.
הישראלים מרגישים היטב את עליית המחירים. לפי הסקירה של מיטב, שיעור משקי בית שמתכננים להגביר רכישות גדולות ב-12 החודשים הבאים ירד לאחת הרמות הנמוכות מתחילת הסקר למעט תקופת הקורונה, אך סך הרכישות באשראי עלה לעומת אוקטובר ואף טיפסו מעט מעל השיעור שהיה כאן לפני המלחמה. "בחודש ינואר, הרכישות המוגברות של המוצרים לא באו לידי ביטוי בעליות מחירים. יש כמה הבדלים בין התקופה הנוכחית לבין הקורונה שבה הביקושים העלו את המחירים. ראשית, הירידה ברכישות המצטברות מתחילת האירוע לעומת המגמה בקורונה הייתה בשיעור כפול מאשר בחרבות ברזל", נכתב בסקירת המאקרו. "לפיכך, החיסכון ההתחלתי גדול יותר שנוצר בגלל ירידה בצריכה הוביל ל'פיצוי' בקניות חזקות יותר אחר כך. כמו כן, התמריצים שהעבירה הממשלה לאזרחים בקורונה היו גדולים הרבה יותר. בנוסף, בקורונה היה מחסור חריף במוצרים והאינפלציה התפתחה לא רק בישראל".
- הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
- ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
לפי לידר שוקי הון, הצפי לאינפלציה שנה קדימה בקרב הסקטור העסקי עלה מעט ל- 2.74% מ-2.68% אך עדיין נמוך לעומת לפני המלחמה (סביב 3%). לפי יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, בעקבות העלאת המס על סיגריות השבוע, עולה תחזית מדד מרץ מ-0.4% ל-0.5%. "בתחזית הקודמת סברנו שהמס יעלה בחודש פברואר, כך שהורדנו את תחזית מדד פברואר מ-0.4% ל-0.3%. התייקרות ממוצעת של 6% במחיר הסיגריות/טבק שמשקלו במדד 2.54% כך שמדובר בתרומה של 0.15% לאינפלציה". לפי לידר, תחזית האינפלציה שנה קדימה נותרה על 2.7% (מזה 0.3% בשל הנחת העלאת המע"מ בינואר 2025).
- 10.איפה הבכיינים שרצו להוריד ריבית? צריך להעלות אותה ל10% (ל"ת)יוני 15/03/2024 17:17הגב לתגובה זו
- 9.אבנר 15/03/2024 17:15הגב לתגובה זובוזזים את קופת המדינה
- 8.הומלס 15/03/2024 16:43הגב לתגובה זוהאינפלציה זה מה שהלמ"ס קובע, לבנקים יש את החזאים שלהם ועל פי זה הם קובעים את הריביות שהם יעבדו איתם. כל שאר השחקנים מאמצים את המספרים של הלמ"ס כי זה מתאים להן למודלים.
- 7.נירו 15/03/2024 00:03הגב לתגובה זומה יהיה איתכם...
- 6.כלכלן 14/03/2024 14:14הגב לתגובה זוריבית
- העורב 14/03/2024 16:29הגב לתגובה זוהרי כל הגופים הללו יודעים לחזות את המדד בסטיה של עשירית לכאן או לכאן. שתי עשיריותטעות בתחזית זו כבר הפתעה שקורית פעם בכמה שנים. אתה באמת חושב שכולם מתכנסים ב-1 לכל חודש ומסכמים ביניהם את המדד שיפורסם ב-15 לחודש ורק אתה יודע שהאינפלציה משתוללת ? באתר הלמס מפורסמים כל מאות רכיבי המדד, משקלם, והשינוי במחירם. כנס לאתר ובדוק: יש נתון אחד לא נכון ? ספר לנו. כמובן שלא נשמע ממך כמו אחרי כל 14-15 לחודש.
- רון גל 14/03/2024 16:38מי שנכשל בחיים יאשים את כולם בכשלון מלבד את עצמו. קשה למסכן עם עוד שקל וחצי על המלקי או קולה שהוא קונה אז הוא מתבכיין שהכל עלה בטירוף. אני מתערב איתך שהוא לא בדק טמפונים, אולי המחיר שלהם דווקא ירד.
- 5.רון גל 14/03/2024 12:59הגב לתגובה זואני חי מהריבית, מה אני אעשה אם היא תתאפס. לא בא לי לעבוד, עבדתי מספיק.
- 4.מניות בנקים (ל"ת)זמן לקנות 14/03/2024 12:25הגב לתגובה זו
- 3.מיכה הכהן 14/03/2024 12:24הגב לתגובה זובכל דבר ממש גזל... אגרות ..טסטים ..מיסים...ארנונה... מע"מ...מס נסועה ...מדד תשומות הבניה...מדד המחירים...הצמדות ...ריבית ...משכנתא....גני ילדים...פעוטונים ...צהרונים ... ומה לא??? לוקחים לנו עוד מעט איברים מהגוף??
- 2.שוב ישקרו בנוגע למדד (ל"ת)דעה 14/03/2024 12:19הגב לתגובה זו
- העורב 14/03/2024 16:31הגב לתגובה זוהם חייבים אם ככה למלא לוטו דחוף.
- 1.הריבית צריכה לרדת ב1 אחוז מה הקשר לארהב עכשיו דולר 14/03/2024 11:53הגב לתגובה זוהריבית צריכה לרדת ב1 אחוז מה הקשר לארהב עכשיו דולר שקל נמוך הריבית בישראל מטורפת לצרכן 9 אחוז איפה הוא חי הכרות אונה הזה מסר אומץ ויכולת אוי איפה פישר
- עדי 14/03/2024 16:56הגב לתגובה זוחיים חסר לך
- אני מבין שאתה מתגעגע ללחם ב-5,000 ש"ח (ישנים) (ל"ת)העורב 14/03/2024 16:33הגב לתגובה זו
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

