אלי לילי
צילום: טוויטר

בנק אוף אמריקה: אפסייד של 33% לאלי לילי - יותר מחברת תרופות הרזייה

"בעוד המשקיעים מזהים בבירור את ההזדמנות המסחרית עבור Monjaro (סוכרת) ו-Zepbound (השמנת יתר), אנו טוענים כי הזדמנויות נוספות קיימות עבור החברה גם במחלות לב, דום נשימה חסימתי בשינה ומחלות כבד"
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אלי לילי תרופות

מניית ענקית התרופות אלי לילי ELI LILLY & COMPANY נסחרת בעליות שערים לאחר שבבנק אוף אמריקה העלו את מחיר היעד שלהם ל-1,000 דולר מ-800 דולר וציינו כי קיימות תרופות עם פוטנציאל גדול בדרך.

"בעוד המשקיעים מזהים בבירור את ההזדמנות המסחרית עבור Monjaro (סוכרת) ו-Zepbound (השמנת יתר), אנו טוענים כי הזדמנויות נוספות קיימות עבור החברה גם במחלות לב, דום נשימה חסימתי בשינה ומחלות כבד", אמרו האנליסטים.

תרופת ההרזייה של אלי לילי, Zepbound, הפכה לזמינה בדצמבר ורשמה מכירות ברבעון הרביעי של 175.8 מיליון דולר, יותר כפול מהצפי של 75 מיליון דולר. ההכנסות מתרופת הסוכרת Monjaro עמדו על 2.2 מיליארד דולר, מעל הקונצנזוס של 1.73 מיליארד דולר. לשנת 2024 החברה צופה הכנסות בטווח של בין 40.4-41.6 מיליון דולר ורווח למניה בטווח של בין 12.2-12.7. צפי האנליסטים הוא להכנסות של 39.38  מיליארד דולר ורווח למנייה של 12.43 דולר.

אלי לילי הפכה לאחת מחברות התרופות הגדולות ביותר בעולם, כאשר ב-2023 המנייה שלה עלתה ב-59% לשווי של 597 מיליארד דולר, עלייה שמיוחסת בעיקר להצלחה של התרופה שלה לטיפול בסוכרת, Monjaro, תרופה שהתגלתה גם כמועילה נגד השמנה בכך שהיא מדכאת תיאבון למוצרים משמינים.

הצלחתה של התרופה כתרופה נגד השמנה הייתה כל כך גדולה עד שאלי לילי החליטה לשווק אותה מחדש למטרה זו תחת שם חדש, Zepbound, לה היא קיבלה אישור FDA בחודש נובמבר האחרון. 

הליקויים שנמצאו במפעל

בחודש שעבר עלתה לילי לכותרת דווקא שליליות כאשר בהמשך לבדיקה שביצע ה-FDA במפעל החברה בניו ג'רזי בחודש יולי, בה נמצאו פגמים מסוימים, ארגון הבריאות האמריקני החליט להעמיק את בדיקתו, והוא מצא ליקויים חמורים עוד יותר.

בין הליקויים שנמצאו הם היעדר מעקב על תהליך הייצור של התרופות, ליקויים בבדיקות איכות, חוסר תיאום בין המכונות השונות לאורך פס הייצור, וקושי של העובדים לתפעול המכונות עצמן. הדו"ח שפורסם לא כולל שמות של עובדים או תרופות ספציפיות להם הליקויים נוגעים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.