לאן הולכת כלכלת יפן והאם כדאי להשקיע בין היפני?
האינפלציה ביפן אומנם יורדת, אבל בקצב איטי מהצפוי. האינפלציה ירדה לקצב של 2.2%. אבל בניכוי מוצרי המזון והאנרגיה (אינפלציית הליבה) האינפלציה נותרה מאוד גבוהה והסתכמה ב-3.5%.
מדובר באינפלציה גבוהה מדי ביחס לריבית השלילית ביפן. הבנק המרכזי ביפן מחזיק אותה בשיעור כזה כבר תקופה ארוכה, אבל בהינתן החזרה לצמיחה שהיתה מטרה עיקרית של הבנק (ולכן הריבית השלילית) צפוי שהבנק לא יוכל להשאיר את הריבית על כנה ויצטרך להעלותה.
עלייה בריבית ביפן תשפיע על המטבע המקומי שיתחזק בהמשך לצפי להזרמת כספים מזרים, כשבמקביל אגרות החוב צפויות לספק תשואה גבוה יותר מהקיימת, משמע - גיוסי החוב של הבנק המרכזי יהיו בריבית גבוהה יותר, אבל אגרות החוב הנסחרות בשוק צפויות לרדת כדי לשקף את הריבית שתעלה. הניקיי, מדד המניות היפני נמצא בשיא ניקיי 225 0.51% . הוא עבר את השיא הקודם שנקבע בשנת 1989. השיאים במניות הן לאור האופטימיות לגבי כלכלת יפן, התאוששותה מעשרות שנים של דפלציה וסימנים לכך שהבנק המרכזי יספק שפע של תמריצים לכלכלה, המניות צפויות להמשיך במגמה החיובית.
> "אנחנו אוהבים מניות יפניות" - וורן באפט השקיע ואחריו הגיעו ההמלצות
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת שנות ה-90, יפן ספגה התרסקות של שוק הנדל"ן שהלחיצה את הכלכלה הרחבה יותר ולקחה אותה לתקופה ממושכת של ירידות מחירים לצרכן. האוכלוסייה המזדקנת החמירה עוד את המצב. הדברים השתנו לבסוף לאחר שמגפת הקורונה הסתיימה והכניסה אינפלציה למערכת ואילצה חברות יפניות להיות פרודוקטיביות ורווחיות יותר.
למרות האופטימיות בנוגע לצמיחה, המדינה נמצאת בהאטה במחצית השנייה של 2023 כחלק מהמשבר העולמי. הבנק המרכזי היפני שמר על מדיניות מוניטרית רופפת במיוחד גם כאשר האינפלציה עלתה, אלא שלאור האינפלציה, נראה שהוא לא יוכל להשמיך לעשות זאת.
בינתיים הין היפני מאבד גובה -הין כבר איבד שליש מערכו מול הדולר מאז שנת 2021, ובעוד הריבית ביפן בין מינוס לאפס והופכת את ההשקעה באג"ח ללא משתלמת (משקיעים סולידים יכולים לקבל תשואה של 4%-6% בהשקעות באירופה או בארה"ב), הין החלש הופך את ההשקעות בשוק המניות ליותר אטרקטיביות, כאשר כוח הקניה של המשקיעים הזרים גדל. אבל, בדיוק מאותה סיבה, עליית הריבית הצפויה תחזק את הין, תשפיע על זרימת הכספים ליפן, תהפוך את האג"ח ליותר אטרקטיביות גם על חשבון שוק המניות.
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
אלא שבאופן יחסי המניות היפניות עדיין נסחרות במכפילי רווח נמוכים, מדובר על דיסקאונט של כ-40% ביחס לשוק האמריקאי. מעבר כספים מהמניות לאג"ח, גם אם יהיה, רק יוסיף לאטרקטיביות שלהם כשבנוסף - עליית הין הצפויה במקביל לעליית הרייבת ייצרו למשקיעים במניות היםניות רווחי מטבע. רוב הכלכלנים והאנליסטים עדיין ממליצים על שוק המניות היפני.
- 2.יחס חוב תוצר ביפן - 250% מהגבוהים בעולם. לא להתקרב (ל"ת)בדיחה 27/02/2024 15:33הגב לתגובה זו
- 1.אז להשקיע ביפן או לא? (ל"ת)ביאליק 27/02/2024 11:20הגב לתגובה זו
- או שכן או שלא (ל"ת)או שאולי למה לא וכן 27/02/2024 12:48הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.

למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
בעוד בייג׳ין מגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, ובראשם מגנטים קבועים, הגישה לחומרי הגלם עצמם נותרה מוגבלת, מה שמעכב את מאמצי ארה״ב לבנות שרשרת אספקה עצמאית ומעמיק את חוסר הוודאות בשוק
למרות ההצהרות על רגיעה ביחסי הסחר בין ארה״ב לסין, בשטח נמשכים החיכוכים סביב אחד מחומרי הגלם הרגישים ביותר לכלכלה המודרנית: יסודות נדירים. גורמים בתעשייה ובממשל האמריקאי מעריכים כי בייג׳ין ממשיכה להגביל בפועל את אספקת חומרי הגלם שוושינגטון זקוקה להם כדי לייצר מגנטים קבועים ומוצרים מתקדמים נוספים.
ההגבלות נמשכות למרות ההבנות שהושגו באוקטובר האחרון בין נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לנשיא סין שי ג׳ינפינג, שבמסגרתן התחייבה סין להסיר מגבלות על יצוא יסודות נדירים. אז הציג טראמפ את ההסכם כהסרה מעשית של חסמים, אך לפי הדיווחים, המציאות מורכבת בהרבה. סין הגדילה את משלוחי המוצרים המוגמרים, בעיקר מגנטים קבועים, אך במקביל ממשיכה לצמצם או לעכב יצוא של חומרי הגלם עצמם. המשמעות היא שהתעשייה האמריקאית יכולה לרכוש תוצרים סופיים, אך מתקשה לפתח יכולת ייצור עצמאית לאורך שרשרת האספקה.
המגנטים הקבועים הללו הם רכיב קריטי במגוון רחב של מוצרים, החל ממכשור אלקטרוני וציוד תעשייתי ועד מערכות נשק מתקדמות וטכנולוגיות ניווט. בעיני הממשל האמריקאי, היכולת לייצר אותם מקומית נתפסת כחלק מתפיסת ביטחון לאומי רחבה יותר.
ירידה של 11% בייצוא מגנטים לארה״ב
נתוני סחר רשמיים מסין משקפים תמונה מעורבת. יצוא מגנטים לארה״ב ירד בנובמבר בכ־11% לעומת החודש הקודם, אם כי נותר גבוה מהשפל שנרשם באביב, אז הוחמרו המגבלות. במקביל, היצוא הכולל של יסודות נדירים ומוצריהם דווקא עלה בחודש זה. במשרד המסחר הסיני טוענים כי תנודות חודשיות הן תופעה רגילה וכי סין מחויבת ליציבות שרשראות האספקה העולמיות. עם זאת, בייג׳ין מבהירה כי היא ממשיכה לפקח בקפדנות על יצוא חומרים שעשויים להגיע לשימושים צבאיים.
- "השתטחות שורית": תשואות האג"ח הקצרות יורדות על רקע ציפיות להורדות ריבית
- לקראת 2026: שוק המניות האמריקאי בין התלהבות מה־AI לחשש מתנודתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בקרב חברות אמריקאיות התחושה שונה. מנהלים בתעשייה מדווחים כי בפועל כמעט בלתי אפשרי להשיג חומרים מסוימים, כמו דיספרוזיום בצורת מתכת או תחמוצת, כאשר הלקוח הוא גוף אמריקאי. גם חברות שאינן תלויות ישירות ביבוא מסין מושפעות דרך שרשרת הלקוחות והספקים שלהן. מחוץ לסין קיימת יכולת ייצור מוגבלת מאוד של יסודות נדירים, שאינה מספיקה לתמוך בהיקפי ייצור מגנטים משמעותיים. סין, שבנתה לאורך שנים שליטה כמעט מוחלטת בתחום, ממשיכה לשמר את היתרון הזה באמצעות שליטה בחומרי הגלם.
