מטוס בואינג דרימליינר
צילום: טוויטר
דוחות

בואינג עקפה את צפי האנליסטים - המנייה קופצת ב-4%

החברה שספגה פגיעה קשה לאחרונה עם קרקוע חלק מהמטוסים שלה דיווחה על הפסד נמוך משמעותית מהצפי בוול סטריט; החברה לא סיפקה תחזית ל-2024
רוי שיינמן |

בואינג  BOEING תופסת כותרות בתקופה האחרונה, ולא מסיבות חיוביות - התקרית בה דלת המטוס שלה ניתקה במהלך טיסה של אלסקה אירליינס הביאה לקרקוע של מטוסים מאותו דגם ברבחי העולם, מה שהביא לפגיעה בתוצאות שלה וגם לפגיעה קשה במוניטין.

היום דיווחה החברה על תוצאותיה לרבעון הרביעי של 2024, שלא כוללים את השפעת התקרית שאירעה בתחילת חודש ינואר. ההכנסות של בואינג הסתכמו ב-22 מיליארד דולר בעוד ההפסד למנייה הסתכם ב-47 סנט, זאת בהשוואה לצפי האנליסטים שהיה להכנסות של 21.1 מיליארד דולר והפסד למנייה של 76 סנט. תזרים המזומנים החופשי עמד על 3 מיליארד דולר, לעומת צפי האנליסטים שהיה ל-2.1 מיליארד דולר. ברבעון המקביל, בואינג דיווחה על הכנסות של 20 מיליארד דולר והפסד למנייה של 1.75 דולר.

תחום המטוסים המסחריים שהניב לחברה הפסדים של מיליארדים כתוצאה ממשבר הקורונה וקרקועים נוספים שהיו בשנים 2019-2020, הניב רווח תפעולי של 41 מיליון דולר. בואינג מסרה 157 מטוסים, מתוכם 107 מטוסי MAX, לעומת 152 מטוסים ברבעון המקביל. בשנת 2023 כולה מסרה בואינג 528 מטוסים לעומת 480 מטוסים ב-2022.

בואינג לא סיפקה תחזיות לשנת 2024, אבל בוול סטריט צופים לחברה מסירות של 530 מטוסים לצד הכנסות של 89.47 מיליארד דולר ורווח למנייה של 3.68 דולר. האנליסטים צופים גם תזרים מזומנים חופשי של 5.8 מיליארד דולר, לעומת 4.4 מיליארד דולר עליהם דיווחה החברה ב-2023.

בואינג, לצד איירבאס , היא יצרנית המטוסים הגדולה בעולם. בשנת 2023 כאמור מסרה בואינג 528 מטוסים בעוד איירבאס מסרה 735. התקרית האחרונה פגעה אנושות במוניטין של בואינג, והיא עוד יצאה ממנו בזול - מה היה קורה אם דלת המטוס הייתה ניתקת בגובה שיוט של 30 אלף רגל? סביר להניח שהנוסעים היו נשאבים החוצה והתקרית הייתה נגמרת במספר מקרי מוות ומספר גדול יותר של פציעות. עניין הבטיחות בתחום התעופה הוא קריטי, וכל אירוע שפוגע בתדמית של החברות מהבחינה הזו עולה להן ביוקר.

מניית בואינג נסחרת במחיר של 210 דולר ושווי שוק של 127 מיליארד דולר. מתחילת השנה ירדה המנייה ב-17%.

מניית בואינג מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.