מדד האינפלציה המועדף על הפד ירד מתחת ל-3% - לראשונה מזה כמעט 3 שנים
נתוני שוק העבודה, ההוצאות בכרטיסי אשראי וכמובן מדד המחירים לצרכן והתוצר - כל אלה העידו על עוצמתה של הכלכלה האמריקנית בחודשים האחרונים של שנת 2023 והורידו את הציפיות בשוק להורדת ריבית מצד הפד בזמן הקרוב - אלא שהיום מתפרסם מדד ה-PCE, שנחשב למדד המועדף על הפד כאשר זה נוגע לאינפלציה, וטורף את הקלפים.
מדד ה-PCE בדצמבר
המדד הראשי העיד על עלייה שנתית של 2.6% בחודש דצמבר, בדומה לחודש נובמבר אבל מתחת לצפי שהיה ל-3%. המדד ללא מחירי המזון והאנרגיה העיד על קצב עלייה שנתי של 2.9%, לעומת 3.2% בחודש נובמבר.
מדד PCE
הנתונים העולים מהמדד מעידים על כך שלמרות שאר נתוני המאקרו, האינפלציה בארה"ב אולי בכל זאת מאטה, מה שמעלה מחדש את הציפיות להורדות ריבית במהלך המחצית הראשונה אחרי כמעט שנתיים של העלאות. פאוול כבר אמר בעבר שהפד ירצה לשחרר את המדיניות המוניטרית עוד לפני שהאינפלציה תגיע ליעד הפד שעומד על 2%.
הוצאות הצרכנים
מהנתונים שפורסמו עולה גם כי ההוצאות הצרכניות עלו בדצמבר ב-133.9 מיליארד דולר, או 0.7% לעומת חודש נובמבר. 56% מתוך הסכום היה בתחום השירותים, בעוד 43.5% היו בתחום ההוצאות על מוצרים.
בתוך תחום השירותים, העליות הגדולות ביותר נרשמו במגזר הפיננסים והביטוח, מגזר הבריאות, ומגזר פעילויות הפנאי. מתוך ההוצאות על מוצרים, העליות הגדולות נרשמו בתחום הרכב וחלקים לרכב, כאשר עליות גדולות יחסית נרשמו גם בתחום הדלק ותרופות מרשם.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני ה-PCE גם העידו על כך שמחירי המוצרים המשיכו לרדת, ובכך משלימים 3 חודשים של ירידות רצופות. מחירי המוצרים ירדו ב-0.2% בדצמבר, וזאת בהמשך לירידה של 0.7% בנובמבר. עם זאת, בחלק מהמגזרים גם נרשמו עליות - מחירי המזון והאנרגיה רשמו עליות של 0.1% ו-0.3% בהתאמה.
אפשר לצפות להורדת ריבית?
למרות הנתונים המעודדים מהמדד, השוק עדיין לא מצפה לראות הורדות ריבית בזמן הקרוב, כאשר כיום רק 50% מהסוחרים חושבים שתהיה הורדת ריבית בחודש מרץ, לעומת 67% מהסוחרים שחשבו בכך בתחילת השנה.
שאר נתוני המאקרו עדיין מעידים על כלכלה אמריקאית חזקה - מספר הדרישות החדשות לדמי אבטלה נמצא בשפל, שיעור האבטלה עומד על 3.7%, התוצר המשיך לצמוח ברבעון הרביעי, ומדד המחירים לצרכן, המדד העיקרי לאינפלציה, הפתיע בחודש דצמבר וקפץ ל-3.4%.
כל הנתונים האלה הם גורמים שמרחיקים את הפד מהורדת ריבית, אבל כאמור, מדד ה-PCE הוא עדיין המדד האהוב עליו, לכן אם נראה בחודשים האחרונים נתונים בכל שאר המדדים המעידים על כך שהאינפלציה אכן ממשיכה לרדת, בהתאם למדד ה-PCE, בהחלט לא מן הנמנע שנראה הורדות ריבית מצד הפד אפילו במחצית הראשונה של השנה.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
