צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

מה יהיה ב-2024 והאם יורידו את הדירוג לישראל? בדיסקונט אופטימיים

ההערכה של הבנק להפחתת דירוג על ידי מודיס עומדת על כ-50%. בדיסקונט מציינים כי זה "לא וודאי ובפרט לאחר שכן בוצעו התאמות תקציביות ל-2024-2025". כמו כן מעריכים בבנק כי אחזקת אג"ח דולרי של ישראל כדאית בראיה של שנה קדימה
נחמן שפירא |
נושאים בכתבה דיסקונט תקציב

מדינת ישראל עוברת ימים קשים, יש ימים קשים מאוד כמו היום, ויש ימים קשים אחרים כמו שידענו ב-109 הימים האחרונים. אבל מעבר למלחמה ולניצחון בה, עסוקים לא מעט גם במצב הכלכלי של המדינה לאחר המלחמה. אתמול סקר נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון בפני ועדת הכספים בכנסת את תקציב המדינה, ואת הצעדים עליהם המליץ לממשלה בכדי לשמור על מצב הכלכלי האיתן של מדינת ישראל. בישראל שומעים כל הזמן אזהרות כי גופי הדירוג הבינלאומיים צפויים הוריד את הדירוג של ישראל. אבל האם יש להם סיבה לכך?

בבנק דיסקונט מצטרפים היום לדעת הנגיד, וטוענים כי רמת החוב-תוצר בסיכום 2023 הייתה סבירה יחסית לאור המלחמה והתחזיות בשוק. בשנת 2023 הגירעון של ישראל  עמד על 4.2% והחוב-תוצר עלה ב-1.6% והסתכם ברמה של 62.1%, לעומת 60.5% בשנת 2022.

דובר צהל

 ההשפעה של המלחמה. חיילים בעזה. צילום דובר צהל

 

אומדן ראשוני

בדיסקונט לא מוכנים להתחייב על הנתון וטוענים כי מדובר באומדנים ראשוניים שעשויים להתעדכן בעתיד ובכל זאת לדבריהם, תמונת המצב היא פחות גרועה מההערכות שהיו בשוק. יחס החוב הנוכחי של ישראל נמוך לעומת ממוצע של 112% במדינות המפותחות. כמו כן הוא נמוך אפילו בהשוואה לרמות שהיו עד 2015, וכמובן נמוך משמעותית מהרמות סביב משבר הקורונה.

שמואל קצביאן מדיסקונט מציין בסקירה גם כי "רק בנובמבר האחרון בנק ישראל עצמו צפה עלייה ביחס חוב-תוצר ל-63% בשנה החולפת (כלומר אפילו גבוה מהאומדן שפורסם כעת), לצד גירעון של 3.7% (דווקא נמוך מהאומדן כעת). נראה כי גם ההערכות בשווקים היו לרמת חוב-תוצר גבוהה מהפרסום בפועל".

מה יהיה עם דירוג החוב?

בבנק מציינים כי בינתיים למרות ההפחדות מה שקרה בנושא הדירוג הוא  הפחתת תחזית (outlook) מחיובי (=צפי להעלאת דירוג) ליציב ע"י מודיס, עניין שהיה הגיוני וצפוי יחסית ואף התרחש גם לפני כן בעבר.

 

לאחר פרוץ המלחמה הנוכחית S&P  הורידה את תחזית הדירוג של ישראל מיציב לשלילי. Fitch הכניסה את ישראל תחת "מעקב שלילי" (אך לא שינתה את הדירוג או תחזית הדירוג). ושבוע לאחר תחילת המלחמה מודיס הודיעה על דחיית המועד המתוכנן לפרסום הודעת הדירוג לעוד כחצי שנה וכן הודיעה כי ישראל נכנסה למעקב להורדת דירוג (Review for Downgrade).

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בימים האחרונים פורסם כי מודיס צפויה לפרסם הודעה לגבי הדירוג של ישראל בשבועות או בימים הקרובים. התמשכות אי הוודאות לגבי המלחמה לצד ההיסטוריה של מודיס בהפחתות תחזיות דירוג  גורמים לנו להעריך אפשרות של הפחתת דירוג בפועל כתרחיש אפשרי (כ-50% הסתברות), אך לא וודאי ובפרט לאחר שכן בוצעו התאמות תקציביות ל-2024-2025.

 

בדיסקונט מסבירים כי בנוגע לשוק האג"ח, הוא כבר נסחר בתשואות שמתאימות לדירוג נמוך יותר בישראל ובפרט בהשוואה למדינות אחרות ולהערכתנו אחזקת אג"ח דולרי של ממשלת ישראל כדאית בראיה חצי שנה-שנה קדימה.  התשואות על אג"ח דולרי בישראל ל-10 ו-5 שנים נסחרות בתשואות די גבוהות, גם בתרחיש בו הדירוג של ישראל ירד ע"י מודיס.

 

בדיסקונט בחנו את כל המדינות שיש להן אג"ח דולרי סחיר ל-5 ו-10 שנים, בהן יש דירוג של מודיס נמוך או דומה לדירוג של ישראל. מהממצאים עולה כי התשואה הדולרית על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 או 5 שנים נסחרת ברמה גבוהה משמעותית לא רק ביחס למדינות עם דירוג נמוך יותר בדרגה אחת (A2 כמו צ'ילה), אלא גם ביחס למדינה כמו פרו (דירוג מודיס= Baa1), או אפילו ביחס למקסיקו בעלת דירוג נמוך של Baa2  4 רמות מתחת לישראל, ושבה התשואה הדולרית ל-5 שנים (5%) נמוכה מאשר בישראל (5.29%).

 

בדיסקונט מעריכים כי גם אם תהיה הפחתת דירוג של ישראל וגם אם המצב בצפון יחמיר - האג"ח הדולרי של ישראל לא יפגע לאורך זמן והתשואה הנוכחית של ישראל אטרקטיבית מאוד בראיה של חצי שנה-שנה קדימה. בנוסף מציינים בדיסקונט כי "במידה והדירוג עצמו לא יופחת בסופו של דבר יתכן ואף תירשם תשואת אחזקה באופן מהיר יחסית".

 

ומה עם צפי לשנים קדימה, בבנק טוענים כי מה שחשוב הוא בעיקר מתווה החוב של ישראל בשנים הבאות ולא רק מה שצפוי בשנה- שנתיים הקרובות והיכולת של ישראל להתאושש כלכלית מהמשבר הנוכחי. בדיסקונט מעריכים כי לאור נקודת הפתיחה והרזרבות החזקות של ישראל ולאור הערכה כי המצב המלחמתי לא ימשך שנים – ישראל תצליח להתאושש כלכלית ובוודאי שלהחזיר תשלומי קרן וריבית על החוב הממשלתי.

 

מה צפוי להיות ב-2024 ובשנים הבאות?

 

אז מה צפוי במבט קדימה? בדיסקונט מסבירים כי "ההתאמה התקציבית ל-2024 ול-2025 עומדת בשלב זה על כ-1720 מיליארד שקל, די קרוב להצעה של בנק ישראל בעבר לגבי ההתאמה הפרמננטית הנדרשת. לפי התחזיות כעת הגירעון ב-2024 צפוי לעמוד על 6.6% ויחס החוב-תוצר צפוי לעלות".

גם לפי האומדן המעודכן של בנק ישראל מהחודש הנוכחי היחס צפוי לעמוד על 66% ב-2024-2025, כלומר לאחר העלייה הצפויה בעתיד – יחס החוב-תוצר יהיה נמוך מהרמות בשנים עד 2012 ונמוך כמובן מהרמות סביב משבר הקורונה. זו גם הערכת החשב הכלכלי באוצר.

 

מהי יכולת פירעון החוב של ישראל?

 

קצביאן מציין כי יכולת החזר החוב של ישראל היא טובה מאוד. לדבריו עודף הנכסים על פני ההתחייבויות של המשק גדול מאוד. לפי הנתונים של הרבעון השלישי של 2023, לישראל יש עודף של 181.6 מיליארד דולר נכסים על פני התחייבויות לחו"ל. כאשר מתייחסים רק למכשירי חוב יתרת הנכסים נטו (פחות ההתחייבויות) עומדת על 220.3 מיליארד דולר. מצב זה שונה וחיובי הרבה יותר מאשר במדינות שנמצאות במצב של חששות מחדלות פירעון, מסבירים בדיסקונט 

 

עוד סיבות לאופטימיות הם יתרות המט"ח של בנק ישראל שעדיין גבוהות מאוד גם בתרחיש של החמרת המלחמה והתמשכות ניכרת שלה. יתרות המט"ח של בנק ישראל עמדו על 204.6 מיליארד דולר בסוף 2023. מדובר ביתרות בשיעור של 39.5% מהתוצר.

בבנק מצינים כי במהלך 2016-2019 יחס היתרות לתוצר עמד על 30%-33%, כלומר בנק ישראל יכול תיאורטית למכור עוד כ-120-175 מיליארד שקל רק בכדי לחזור לשיעור היתרות (ביחס לתוצר) שהיה  ב-4 השנים שלפני משבר הקורונה.

לפי הודעת בנק ישראל, הוא  מכר מט"ח בהיקף של 8.5 מיליארד בלבד, כלומר כ-28% בלבד מסך התוכנית עליה הצהיר בתחילת המשבר כך שלמעשה לבנק ישראל יש עוד הרבה תחמושת במחסנית. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

עונת הדוחות צוברת תאוצה, ג'י סיטי בירידה ומה ישפיע לחיוב על הבורסה?

ג’י סיטי ממשיכה לרכז עניין עם ירידות במניה ובאג"ח בעקבות חשש מהשפעת רכישת סיטיקון על המינוף; טראמפ תומל בסנטימנט הסיכון עם הבטחת “דיבידנד מכסים” לאזרחים, עם אפשרות של סיום השבתת הממשל והחוזים בוול סטריט מגיבים בעליות ויתמכו גם בת"א
מערכת ביזפורטל |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  המשיכה לרכז עניין גם אתמול, לאחר ההודעה בשבוע שעבר על רכישת מניות נוספות בחברת הבת הפינית סיטיקון והתחייבותה להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט. מאז ההודעה של מעלות ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות, מניית החברה איבדה גובה והאג"ח של החברה רשמו ירידות,  סימן לכך שהמשקיעים מתחילים להפנים את ההשלכות האפשריות על המינוף והנזילות. למרות שהחברה הצהירה כי ההשפעה על רמת המינוף תהיה “זניחה”, חברת הדירוג הזהירה כי במקרה של היענות רחבה להצעת הרכש, יחס החוב להון העצמי עלול לטפס לטווח של 70%-75%, ובתרחישים שונים אף לעבור את רף ה־80%. זה אומר שיש עלייה ניכרת בסיכון הפיננסי של החברה, בדיוק בזמן שבו היא מנסה ליישם תוכנית ארוכת טווח לצמצום חוב ומינוף עד 2028.

ירידות השערים במניה ובאג"ח משקפות את החשש שהמהלך, שנועד לחזק שליטה ולנצל תמחור חסר לכאורה של סיטיקון, עשוי להפוך לעומס פיננסי שיחזיר את ג’י סיטי למסלול של לחץ באגרות החוב, הורדות דירוג ומכירת נכסים, תסריט שהמשקיעים כבר ראו בעבר. ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%


לקראת תקציב 2026, פורסמה טיוטת חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא חוק נלווה לתקציב המדינה שמרכז בתוכו עשרות רפורמות ושינויים רגולטוריים שמטרתם ליישם את מדיניות הממשלה לשנה הקרובה. בטיוטת חוק ההסדרים לשנת 2026 נכללים צעדים כמו החזרת מס היסף על רווחי נדל"ן, קיצוץ בהטבות לגמלאי מערכת הביטחון, מס חדש על סיגריות אלקטרוניות, חיוב משכירי דירות בדיווח הכנסות, קיצור זמני אישור תוכניות בנייה, פתיחת שוק החלב ליבוא, הקמת נמלי מסחר פרטיים בחדרה ובאשקלון וצעדי התייעלות ברשויות המקומיות. בסך הכול מדובר בשילוב של צעדי מיסוי, רפורמות מבניות וקיצוצים תקציביים שמטרתם לצמצם גירעון ולהגביר תחרות במשק. מדובר בטיוטא שאינה סופית, ועל פי ההחלטות שיתקבלו החוקים ישפיעו גם על שוק ההון.


בגזרה הגיאופוליטית, אתמול ישראל קיבלה גופת חטוף אחרי 4,118 ימים. נכון לבוקר זה, נותרו עוד 4 חללים בעזה, וכאשר האחרון יחזור זה אמור להיות האות להתקדם לשלב השני והמורכב לא פחות. הפסקת האש עדיין שברירית, ורואים את זה גם בדיווחים שמגיעים מאזור לבנון, כאשר צה"ל תוקף מדי פעם בהתאם להתפתחויות בגזרה הצפונית.


בעוד בוול סטריט אנחנו בשלהי עונת הדוחות, בתל אביב היא רק בתחילתה. בשבוע שעבר זכורים לנו דוחות טבע -1.91%  ו- נובה 1.23% שהתוצאות שלהן גרמו לתנודתיות גבוהה, טבע לכיוון מעלה עם עקיפה של הציפיות ועדכון תחזית, נובה עם ביצועים קצת מעל הציפיות ותחזית שמרנית שדרדרו את המניה. אתמול הצטרפה סקופ סקופ 4.19%  שפרסמה דוחות חיוביים, ואף רמזה על הנעשה בסקטור הביטחוני (סקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות). גם בהמשך השבוע מצפים לנו דוחות בעיקר מסקטורי האנרגיה מתחדשת, שבבים ו-IT. מהחברות שדיווחו על מועד הגשת התוצאות ניתן לצפות לדוחות של החברות הבאות: 

היום: משק אנרגיה, טאואר, קמטק, נקסטויז'ן, קופיוג'ן ולייבפרסון, 

בשלישי - אלעל, הבורסה, בזק, אמות, וברייסנוויי. 

ברביעי - אייסיאל, אנלייט, אנרג'יקס, תורפז, מבנה, פריון, מטריקס, גילת ולוינשטיין

בחמישי ידווחו נייס וספיינס.