וול-סטריט הגיעה לשיאים חדשים ושכחה מהפדרל ריזרב
שוק המניות אולי לא קיבל עדיין את מה שציפה לו מהפדרל ריזרב, אבל יתכן שהוא יקבל את מה שהוא צריך מכלכלת ארה"ב שפשוט מסרבת להיכנע.
הראלי שהסתיים ב-2023 היה מבוסס על ההנחה שבין אם הפד מוכן לזה או לא, הוא יתחיל להוריד את הריבית ב-2024. ההנחה הזו הפכה לעוד יותר סבירה לאחר פגישתו של הפד ב-13 בדצמבר, כאשר פאוול רמז כי הסייקל של העלאות הריבית הגיע לסופו. בחודשים האחרונים של השנה שעברה ה-S&P 500 עלה ב-14%, בעוד התשואה על אג"ח ארצות הברית ל-10 שנים ירדה ל-3.86%. מאז, נציגי הפד, כריסטופר וולר ורפאל בוסטיק ערערו את ביטחון המשקיעים בנוגע למועד הורדת הריבית ואת ההנחה שהמהלך באמת יתרחש.
בנוסף, הנתונים הכלכליים שפורסמו בשבוע האחרון תמכו עוד יותר בהצהרות האחרונות של פקידי הפד. המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.6% מנובמבר לדצמבר, העלייה הגדולה ביותר מאז ספטמבר 2023 והפעם הראשונה שנתון התביעות לדמי אבטלה ירד ב-18,000 אל 187,000, שפל של 16 חודשים. יתרה מכך, סקר סנטימנט הצרכנים של אוניברסיטת מישיגן, המסקר את מידת הביטחון והאופטימיות של הצרכנים בנוגע לכלכלה זינק ב-9.1 נקודות אל 78.8 לחודש ינואר, העלייה הגדולה ביותר מאז 2005, כאשר הציפיות לאינפלציה ירדו לרמה הנמוכה ביותר מזה שלוש שנים בעוד הציפיות לתנאים כלכליים טובים יותר התגברו.
הסבירות להורדת ריבית בחודש מרץ, ממנה המשקיעים התלהבו בהתחלה, ירדה ל-46.2% מ-79% לפני כן.
ההתחלה הייתה לא טובה
זה היה נראה רע בהתחלה עבור שוק המניות, שכן הנתונים הכלכליים הציגו כי הכלכלה עדיין חזקה, מה שהוריד את הסבירות להורדת ריבית קרובה. בתגובה ה-S&P 500 ירד ב-1.1% במהלך היומיים הראשונים של השבוע שעבר. עם זאת, עד יום שישי, המדד עלה כבר ב-1.2% וסגר בשיא כל הזמנים. אפילו הזינוק בתשואה על אג"ח ל-10 שנים ל-4.145%, הרמה הגבוהה ביותר מזה יותר מחודש, לא הצליח לגרום למשקיעים להוציא את הכסף משוק המניות.
כל זה לא הגיוני אם הגורמים המניעים את השוק כיום זהים לאלו שהניעו אותו בסוף השנה שעברה. העובדה שהשוק מחזיק מעמד באותה מידה מראה שמשהו מתחיל להשתנות, לפחות מתחת לפני השטח: השוק מתחיל לתמחר יותר צמיחה כלכלית ופחות הורדות ריבית. בעוד זה הכאיב לחלק מהמגזרים היותר הגנתיים של השוק: מגזר השירותים UTILITIES SELECT SECTOR SPDR FUND - שירד ב-3.7% בשבוע האחרון ומגזר הנדל"ן REAL ESTATE SELECT SECTOR SPDR FUND - שירד ב-2.1%, זה לא היה נורא עבור השוק הכולל.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פחות הורדות ריבית
בוולס פארגו ציינו כי ההפרש בין אג"ח בדירוג השקעה לבין תשואת האג"ח הממשלתי עמד על 0.99 נקודות אחוז בלבד בסוף 2023. זוהי הפעם השביעית מאז 1998 שהמרווח עמד על פחות מנקודת אחוז בתחילת שנה. באותן השנים, התוצר המקומי הגולמי עלה בממוצע ב-2.2%, כאשר השנה היחידה בה הוא ירד הייתה 2020 כאשר מגפת הקורונה כפתה עצירה על הכלכלה. שנים של מיתון התחילו עם מרווח של 1.98 נקודות אחוז ומעלה. לפי האנליסטים בוולס פארגו, הנתון הזה מרמז על צמיחה של 2% או יותר השנה והרבה פחות הפחתות ריבית ממה ששוק המניות צופה.
שינוי כזה עלול להיות קשה עבור שוק המניות. אפילו ציפייה לריביות נמוכות יותר יכולה הרבה פעמים לתמוך בהערכות שווי גבוהות יותר, כמו שהתרחש ב-2023, כאשר מכפיל הרווח העתידי ל-12 חודשים של ה-S&P 500 עלה מ-17.48 ל-19.62 בסוף השנה. ריביות גבוהות יותר לעומת זאת, או אפילו הציפייה כי הריבית לא תרד כמו שחשבו תחילה, עלולה להפיל את הערכות השווי.
גרוע מכך, האופטימיות לגבי הכלכלה עשויה להתגלות כמופרכת במידה והפד יעכב הורדות ריבית ויפיל את הכלכלה למיתון.
עם זאת, במידה וניקח את הצד האופטימי, אם הכלכלה תישאר חזקה כמו שהיא נראית, זה יכול לספק דחיפה לשוק המניות שימשיך להיסחר בעליות. אם צמיחה חזקה יותר תתורגם לרווחים חזקים יותר, זה יועיל גם למניות הקטנות ויכול לגרום למצב שהמשקיעים לא ראו תקופה ארוכה: השוק יגיב כמו שצריך לחדשות טובות.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
