וול סטריט
צילום: רוי שיינמן

לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

נתוני מאקרו חזקים כמו הצריכה הפרטית או נתוני האבטלה גורמים לשוק להפנים שכנראה לא יהיו הורדות ריבית מהירות, וגם - לקראת שבוע עמוס בעונת הדוחות, למה אפשר לצפות?
רוי שיינמן | (1)

השוק אומנם הופתע ממדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר, שהעיד על עלייה באינפלציה ל-3.4% לעומת 3.1% בחודש נובמבר, אבל נראה שהשווקים די התאוששו ואת השבוע שעבר הם סגרו בעליות. לצד זאת, מספר מדדים שפורסמו ממשיכים לתת סיבות לאופטימיות לגבי השוק האמריקאי.

הצריכה הפרטית ממשיכה להפתיע לטובה

יונתן כץ מלידר מצביע על המדד כמנוע הצמיחה העיקרי של ארה"ב שממשיך להפגין איתנות. בחודש דצמבר המכירות הקמעונאיות עלו ב-0.6% (הצפי היה ל- 0.4%) והחתך הבסיסי (group control, ללא דלקים ועוד מספר רכיבים) עלה ב-0.8% לאחר 0.5% בנובמבר. ברבעון השלישי הצריכה הפרטית עלתה ב-3.1% (ריאלי בחישוב שנתי), וכנראה עלתה ב-2.4% ברבעון הרביעי (נדע ביום חמישי).

"נתונים אחרים מצביעים אף הם על חוזקו של הצרכן האמריקאי. מספר דורשי העבודה החדשים ירד ב-16 אלף איש ל-187 אלף, הרמה הנמוכה ביותר מאז ספטמבר 2022", מוסיף כץ. "מסקנה: הצריכה הפרטית (אשר מהווה 68% מהתוצר) ממשיכה להיות קטר מוביל לצמיחה. סביבה ריאלית חיובית זו לא תומכת בהורדת ריבית מהירה על ידי הפד כפי שמתמחרים השווקים".

מדד אמון הצרכנים

יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות, מצביע על מדד אמון הצרכנים כהמחשה לסנטימנט החיובי בארה"ב: העלייה החודשית הנוכחית במדד היא הגדולה כרגע מאז דצמבר 2005, ורמת המדד הנוכחית היא הגבוהה מאז יולי 2021, בסמוך לתחילת עליות האינפלציה, וחצי שנה לפני תחילת העלאות הריבית של הפד", מציין פנינג.

"עיקר השיפור במדד נבע מעלייה בציפיות המשיבים לפעילות הכלכלית בעתיד, קרי, בעוד שנה ובעוד שלוש שנים", מוסיף פנינג. "לזה ניתן להוסיף ירידה בציפיות האינפלציה לשנה (3.1% ל-2.9%) ולחמש שנים (2.9% ל-2.8%). בהודעה צוין בנוסף כי השיפור בציפיות האינפלציה נתמכו בתפיסה של הקלה בלחצי המחירים ובתנאי רכישה. נעריך כי מעבר לשיפור המתמשך בצד ההיצע העולמי, יש פה השפעה של ירידת התשואות של החודשים האחרונים, אשר מיתרגמת לאשראי צרכני נוח יותר".

פנינג הצביע גם על נתוני המכירות הקמעונאיות שהפתיעו עם עלייה חודשית ניכרת של 0.6%: "החודש מהווה כמובן אינדיקציה חשובה של עונת מכירות החגים, ובמובן זה, יש פה כנראה הוכחה לסנטימנט צרכני חיובי, למרות רצף העלאות הריבית, וההתמתנות בהידוק שוק התעסוקה. ובעקבותיו התמתנות בקצב העלייה של השכר (הנומינלי והריאלי)" מציין פנינג. "גם הפילוח הענפי הצביע על סנטימנט צרכני חיובי, עם עלייה במכירות של רשתות שיווק, ביגוד ורכבים. כנ"ל, נרשמה ירידה קלה במכירות בתחנות דלק, לאור מחירי הדלק הנמוכים יותר, במהלך החודש".

קיראו עוד ב"גלובל"

אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, מצביע על כך שהשוק מפנים שכנראה לא יהיו הורדות ריבית מהירות מצדו של הפד: "על רקע הנתונים הכלכליים הטובים והמשך שליחת מסרים "נציים" ע"י דוברי ה-FED, בשבוע שעבר נרשמה עלייה די חזקה בתשואות אג"ח בארה"ב תוך עלייה בציפיות הריבית. השוק מגלם כעת כ-5 הורדות ריבית ב-2024, כאשר לפני שבוע הציפיות עמדו על יותר מ-6. הסיכוי להורדת הריבית במרץ שמגולם בחוזים ירד מתחת ל-50%. לדעתנו, כאשר ציפיות השוק יגיעו ל-4 הורדות ריבית, התשואות הארוכות בארה"ב יהפכו שוב לאטרקטיביות להשקעה".

 

עונת הדוחות נפתחה

עונת הדוחות של הרבעון הרביעי, וגם הדוחות השנתיים של 2023, נפתחה כאשר מספר חברות כבר דיווחו, בינהן חלק מהבנקים הגדולים בארה"ב, אבל גם חברות אחרות כמו למשל ענקית השבבים TSMC. 

דיוויד בנימינוב, אנליסט מחקר ב- Global X, מצביע על כך שעונת הדוחות עשויה להצביע על האטה בקצב גידול הרווח למנייה: "עם פתיחתה של עונת דוחות הרווח לרבעון הרביעי של 2023, הציפייה בשוק היא כי נראה התמתנות בקצב הגידול ברווח-למניה (EPS), לרמה של 3% בהשוואה לרבעון הרביעי של 2022, וזאת בעוד קצב הגידול השנתי ברבעון השלישי של 2023 עמד על 4%", מציין בנימינוב. "ההאטה הזו היא חרף העובדה כי רבעון 4 ב-2022 היה חלש יחסית. הגידול השנתי במכירות צפוי לעמוד על 3%".

"ענקיות הטכנולוגיה, ובהן אנבידיה NVIDIA COR , אמזון AMAZON , גוגל GOOGLE , מטא META PLATFORMS , מיקרוסופט  MICROSOFT ואפל  APPLE הן התורמות הגדולות ביותר לגידול ב-EPS, בעוד מגזרים אחרים צפויים להציג ביצועים נמוכים יותר. אינדיקציות ראשונות שקיבלנו ממקבץ ראשון של דוחות מלמדות כי ייתכן שנהיה עדים להפתעה חיובית, ואולם חשוב בשלב זה לנקוט בגישה זהירה", מוסיף בנימינוב".

הסנטימנט לגבי תעשיית השבבים חיובי במיוחד, במיוחד לאור העובדה ש-STSMC ציינה כי היא צופה צמיחה של בין 20%-25% במהלך שנת 2024. "מניות השבבים חוות באחרונה רוח גבית חיובית, וזאת על רקע הביצועים החזקים של המגזר ב-2023 הודות לתנופת ה-AI וביקוש לשבבים מתקדמים עבור מגוון יישומים", מוסיף בנימינוב. "למרות השוויים הגבוהים, שעשויים לייצר תנודתיות ב-2024, אנחנ אופטימיים לגבי מניות כמו אנבידיה, ברודקום BROADCOM INC , AMD ADVANCED MICRO DEVICES , מיקרון  MICRON TECHNOLOGY ואינטל INTEL CORPORATION , בין היתר על רקע התמריצים של חוק השבבים. עם זאת, החברות הללו יצטרכו להצדיק את השוויים הגבוהים שלהן בתוצאות חזקות".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מחיר לצוואה (ל"ת)
    22/01/2024 08:55
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.