וול סטריט
צילום: Roberto Junior, Unsplash

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

בעוד משקיעים ואנליסטים רבים נכנסו לשנת 2024 עם אופטימיות יתרה בהתבסס על הציפייה להורדות ריבית של הפד כבר בחודש מרץ, מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהצביע על עלייה באינפלציה צינן את ההתלהבות; מה חושבים האנליסטים?
רוי שיינמן | (4)

מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שפורסם בשבוע שעבר בארה"ב הפתיע והצביע על עלייה באינפלציה לשיעור של 3.4%, זאת לעומת 3.1% בנובמבר והצפי שהיה ל-3.2%. המדד צינן הרבה מהאופטימיות איתה נכנסו המשקיעים ל-2024, אופטימיות שהתבססה בעיקר על הציפייה להורדות ריבית של הפד על רקע ההאטה באינפלציה. אם לפני פרסום המדד האופטימיים ביותר עוד ציפו להורדת ריבית ראשונה כבר בחודש מרץ, עכשיו המצב כבר שונה, אבל עם זאת, יש אנליסטים שדווקא עדיין לא פוסלים הורדת ריבית בעוד חודשיים.

מדד המחירים ליצרן

למרות העלייה במדד המחירים לצרכן, מדד המחירים ליצרן דווקא הראה ירידה של 0.1% בחודש דצמבר: "נראה כי בשלב הנוכחי, עם אינפלציה הקרובה ליעד הפד, דיי בהתקררות גבוהה מהצפוי במדד המחירים ליצרן כדי להעלות מעט את ההסתברות להורדת ריבית של הפד במרץ, אל סביבת 80%", כותב יוני פנינג, האסטרטג הראשי של מזרחי טפחות. "למרות ציפיות שמדד המחירים ליצרן בארה"ב יתיישר עם העלייה במדד לצרכן, הנ"ל הפתיע בשישי עם ירידה חודשית של 0.1%", מוסיף פנינג. "גם פה אפקט הבסיס דיי משמעותי, והאינפלציה הכוללת במדד טיפסה ב-0.2% לאחוז אחד. מצד שני, נתון דצמבר מסכם שבעה חודשים שהאינפלציה במדד המחירים ליצרן עומדת ביעד האינפלציוני של 2% של הפד, או נמוכה ממנו. וסביר שנראה השפעה ממתנת מהאפיק הזה ב-PCE הקרובים.

רכיבי מדד המחירים ליצרן בארה"ב

 

רכיב הדיור במדד

גם ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי, לא פוסל הורדת ריבית כבר בחודש מרץ, ומצביע על רכיב הדיור במדד: "השיעור השנתי של אינפלציית סעיף הדיור ירד ל-6.2% בדצמבר, משיא של 8.3%  וצפויה ירידה לכ-3.0% עד לאמצע 2024. בהתחשב במשקל הדיור, מרכיב זה תורם עתה 2.7% לשיעור האינפלציה השנתי של מדד המחירים לצרכן, שהוא 3.9%. עד אמצע 2024, אם שיעור עליית סעיף הדיור ירד ל-3.0%, התרומה הזו תרד ל-1.2%, כלומר, כל יתר הגורמים שווים, זה יהיה מספיק בכדי להוריד את אינפלציית הליבה של מדד המחירים לצרכן ל-2.4%", כותב בפמן.

"במבט קדימה, חשוב לזכור שמשקל הדיור באינפלציית הליבה של ה- PCE, שהוא הבסיס להגדרת יעד האינפלציה, נמוך במידה משמעותית מאשר ב- CPI, ולעת עתה צפוי שמדד ליבת ה – PCE של דצמבר יעלה ב כ- 0.2% בפרסום הקרוב, מה שעדיין לא שולל בהכרח הורדת ריבית בחודש מרץ על ידי הפד", מוסיף בפמן. 

מן הצד השני, יש גם כאלה שמדד דצמבר הוריד אצלם את הציפייה להורדת ריבית הפד במהלך הרבעון הראשון של השנה: "האינפלציה ממשיכה להיות דביקה ואנו לא צופים כי ריבית הפד תרד בחודש מרץ", כותב יונתן כץ מלידר. "אנו מניחים כי הורדת הריבית תדחה לחודש יוני וצפויה להשפיע על המדיניות המונטרית גם של בנק ישראל. המשק בארה"ב בתעסוקה מלאה עם עודף ביקוש לעובדים, דבר היוצר לחצי שכר ולכן לחצי אינפלציה, בפרט בענפי השירותים, כפי שראינו במדד חודש דצמבר".

גם אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, לא רואה הורדת ריבית של הפד ברבעון הראשון: "קשה להבין מדוע השווקים מתעקשים שתהיה הורדת ריבית מהירה ובפרט מדוע הם חושבים שה-FED עומד להוריד ריבית במרץ. לדעתנו, כמעט שום דבר מהנתונים שהתפרסמו, בפרט בשבוע האחרון, לא תומך בזה", כותב זבז'ינסקי.

"מדד האופטימיות של העסקים הקטנים עלה בדצמבר לרמה הגבוהה של השנה. ציפיות העסקים לגידול במכירות במגמת עלייה עקבית. האשראי הצרכני עלה בנובמבר ב-24 מיליארד דולר, העלייה הגדולה ב-2023 בהשוואה לתחזית לעלייה של 8.5 מיליארד דולר", מוסיף זבז'ינסקי. "בפרט האשראי בכרטיסי אשראי עלה ב-19 מיליארד דולר, הגידול הגבוה יותר ממרץ 2022. קצב הגידול באשראי בכרטיסי אשראי אומנם מתמתן, אך הוא עדיין הרבה יותר גבוה מאשר לפני המגפה. הירידה בלקיחת הלוואות הושפעה לא רק מהריבית הגבוהה, אלא גם מההחזרים של הלוואות הסטודנטים".

קיראו עוד ב"גלובל"

זבז'ינסקי גם מצביע על כך שיש בשווקים ציפיות מוגזמות להורדת ריבית: "תשואות האג"ח בארה"ב מתנהגות בקשר הדוק לציפיות להורדת ריבית ה-FED שחוזים השווקים", מוסיף זבז'ינסקי. "ביומיים האחרונים הציפיות לריבית ה-FED בסוף 2024 לפי החוזים ירדו מ-4.05% ל-3.75%, ומגלמות יותר מ-6 הורדות ריבית במהלך השנה. הירידה בציפיות הובילה לירידה בתשואות. אנו מעריכים שהשוק יאלץ לצמצם ההערכות לכמות הורדות הריבית, מה שיוביל לעליית התשואות".

"גם שוק המניות מתנהג באופן די עקבי עם אותן הציפיות לריבית. הפחתת התחזיות לירידה בריבית עלולה להשפיע לרעה גם על המניות. אולם, הקשר בין הציפיות לריבית לביצועים במניות חלש יותר", מוסיף זבז'ינסקי.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הבורסה 15/01/2024 05:51
    הגב לתגובה זו
    מלחמה בעזה מלחמה בלבנון מלחמה בתימן האג . ישראל הפסידה במלחמה ולא מוכנה להודות בכך . ביבי תמיד הביא חורבן על הבורסה היא הוא קבלן הריסות איפה שהוא דורך לא יצמח דשא. הוא מרגיש שהוא הביא את ישראל לשיאה זוקף הכל לזכותו למרות שהפריע והרס בכל הזדמנות. ובגלל המשפטים שלו ושל משפחתו הוא צריך להתנקם בנו ולהביא את ישראל לתקופת האבן. ישראל גמרה את הקריירה שלה . עוד 20 שנה לא תהיה ישראל . לא סתם גלו פעמיים זה לא קרה לאף עם זה אופי חרא של יהודים . המלחמה רק בעיצומה נסארלה יהרוס את חיפה ואת תל אביב בשעה ואת הצפון ברבע שעה . ביבי מזמן מסר את הדרום לבדואים ולעזתים ואת הצפון לערביי הגליל ונסאראלה. ואת המרכז לערביי רמלה לוד ויפו. המדינה הזאת על כרעי תרנגולת והבורסה כמו הפרצוף של ביבי רק נאחס ומזל רע
  • בוט איראני? (ל"ת)
    ?? 15/01/2024 08:53
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    כמות הכסף הוכפלה מ4 טריליון ב2019 ל7.8 טריליון היו 14/01/2024 19:56
    הגב לתגובה זו
    כמות הכסף הוכפלה מ4 טריליון ב2019 ל7.8 טריליון היום, ומכאן האינפלציה הדביקה בשיעור מצרפי של 100 אחוז בסהכ. גל נוסף של אינפלציה בצל עליית השכר והציפיות להרחבה מוניטארית ביחד- יביא לקריסה בשוקי המניות והתמוטטות מערכת הבנקאות. בהמשך למשבר ממרץ 2023
  • 1.
    תעשו הפוך מהאנליסטים בדיוק כמו הפרשנים הפוליטיים 14/01/2024 19:43
    הגב לתגובה זו
    תעשו הפוך מהאנליסטים בדיוק כמו הפרשנים הפוליטיים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

דונלד טראמפ; קרדיט: טוויטרדונלד טראמפ; קרדיט: טוויטר

"טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"

ויקטור אורבן, ראש ממשלת הונגריה אמר את הדברים אחרי פגישה עם טראמפ; ממה הוא חושש ומה זאת התקפה בשוק המט"ח? 

מנדי הניג |

ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, הפתיע עם הצהרה דרמטית לאחר פגישתו עם דונלד טראמפ בבית הלבן: לדבריו, הנשיא האמריקאי הבטיח להגן על הונגריה מפני מתקפות ספקולטיביות, כולל התקפות על המטבע המקומי או הורדת דירוג אשראי.

מה זה בעצם התקפה או ספקולציה בשוק המט"ח? מדובר בפעילות של הזרמת כספים, השקעה גדולה בשוק המט"ח שבה משקיעים, בעיקר קרנות גידור גדולות או בנקים בינלאומיים, מהמרים על תנודות מחירים קצרות טווח בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים מהירים. בניגוד להשקעה ארוכת טווח, הספקולציה כוללת לעיתים קרובות מכירות בחסר (שורט) של נכסים כמו מטבעות, אג"ח או מניות, כאשר הספקולנטים מצפים לירידת ערך.

בהקשר של מדינה, "מתקפת ספקולציה" או "התקפה פיננסית" מתייחסת למצב שבו קבוצת משקיעים גדולה תוקפת את המטבע או את חוב המדינה באמצעות מכירה המונית, מה שיוצר לחץ על הבנק המרכזי להגן עליו. זה עלול להוביל למשבר מטבע, כמו שחוותה תאילנד ב-1997 או בריטניה ב-1992 ("יום חמישי השחור"), שבו סוחרים כמו ג'ורג' סורוס הרוויחו מיליארדים על ידי הימור נגד הלירה סטרלינג, והכריחו את בריטניה לצאת ממנגנון שער החליפין האירופי. במקרה כזה, הבנק המרכזי נאלץ למכור את רזרבות המט"ח שלו כדי לתמוך במטבע, או להעלות ריבית דרמטית - מה שפוגע בכלכלה, מגביר אבטלה, מפחית השקעות ומעלה מחירים.

אורבן חושש כבר שנים רבות מסורוס ומאשים אותו בפעילות בשוק המט"ח המקומי. סורוס הוא אחד ממתנגדיו הגדולים של אורבן. בהצהרה, סיפר אורבן כי סיכם עם טראמפ על הקמת "חומת מגן פיננסית" שתספק תמיכה אמריקאית במקרה שמערכת הכספים של הונגריה תיקלע לסכנה חיצונית. לדבריו, "אם מישהו ינסה לתקוף את המטבע ההונגרי או לחנוק את הונגריה מהצד הפיננסי, יש לנו פתרון - האמריקאים הבטיחו להגן על היציבות שלנו".

הרקע הפוליטי: בידול מהאיחוד האירופי לקראת בחירות

האמירה של אורבן מגיעה בתקופה רגישה במיוחד עבורו. באפריל הקרוב יתקיימו בחירות פרלמנטריות בהונגריה, והוא שואף לחזק את מעמדו על רקע ביקורת פנימית הולכת וגוברת. בתוך כך, האיחוד האירופי הקפיא מימון של למעלה מ-20 מיליארד דולר למדינה, בטענה להפרות עקרונות של שלטון החוק ושחיתות שלטונית.