אתר בנייה בניין נדל"ן נדלן
צילום: מורן ישעיהו

החל מסוף חודש ינואר - 13 אלף עובדים זרים יחלו להגיע לארץ

אלדד ניצן יו"ר התאחדות תאגידי כ"א זר בענף הבניה חזר בימים אלו מהודו לאחר סגירת הסכמים להבאת 13 אלף עובדים זרים לענף הבנייה מהודו, סרי לנקה ואוזבקיסטן; אחרי הגעתם, מספר העובדים הזרים בענף יוכפל
רוי שיינמן | (10)

אלדד ניצן, יו"ר התאחדות תאגידי כ"א זר בענף הבניה, חזר בימים אלו מהודו לאחר סגירת הסכמים להבאת כ-4,000 עובדים זרים מהודו לצד הסכמים להבאת כ-3,000 עובדים מסרי לנקה וכ-6,000 עובדים זרים מאוזבקיסטן - כפי שפורסם באתר ביזפורטל. העובדים הזרים יחלו להגיע לישראל החל מסוף חודש ינואר.

ענף הבנייה נמצא במצוקה מבחינת הפועלים מאז תחילת המלחמה - "הרומן עם 55 אלף עובדים פלסטינים הסתיים סופית. 18 אלף העזתים ו-37 אלף מהרשות הפלסטינית לא יוכלו יותר בשום פנים ואופן להיכנס יותר לתחומי מדינת ישראל", אמר רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי "מזרחי ובניו", בראיון לביזפורטל בתחילת המלחמה. כיום מועסקים בענף הבנייה כ-13 אלף עובדים זרים בלבד מה שמקשה על החברות לקדם את הבנייה.

"כיום מועסקים בענף הבניה בישראל כ-13,000 עובדים זרים בלבד ולאור העובדה שהעובדים פלסטינאים לא מגיעים לעבוד בישראל, ענף הבניה נמצא בקריסה כלכלית ורוב אתרי הבניה מושבתים", מסר ניצן. "ענף הבניה זקוק מידית לעוד הסכמים להבאת עובדים זרים כדי להגיע למצב של 80,000 עובדים זרים בענף הבניה. לאור העובדה שהמצב המלחמתי הביא לסגירת מרבית אתרי הבניה במדינה יש להקל על תאגידי העובדים הזרים שהכנסותיהם נעצרו והוצאות כגון מגורים לעובדים ושכר הנהלה ממשיכים להיות משולמים ולפטור אותם מתשלומי אגרה, שכר וכיו"ב לכל הפחות עד סיום מצב החירום במדינה".

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    אשק 07/01/2024 10:44
    הגב לתגובה זו
    הרצון של הבנקים ליצור מחסור של דירות רק על מנת לשמר את המחירים ואת הביטחונות שלהם, מגובה במחדלים המתמשכים של משרד השיכון ומינל התיכנון המופקרים. כשלאף גורם במשק, פוליטיקאים, שופטים, בנק ישראל והבנקים והקבלנים אין כל רצון לשינוי הציפיה שהמחירים ייעצרו וירדו היא רק משאלת לב שלא תתקיים.
  • 8.
    אשק 07/01/2024 10:41
    הגב לתגובה זו
    על הנזקים שעשו הפועלים נשלם ביוקר, איזו איכות אפשר לקבל ממי שמגיע לעבודה כועס ושונא, מה הציפיה לקבל מוצר טוב ממי שרק חושב על נקם, אבל על נזקי החברות והקבלנים נשלם הרבה יותר, הענף שהוא שוק עברייני פרוע ללא רגולציה ופיקוח ממשיך לדהור. המחיר שהציבור משלם וימשיך לשלם על הנזקים הוא עצום.
  • 7.
    גבעתי 06/01/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    לפי הסיפור הזה הענף לא ניפגע והצפי להמשך ביקושים במחירים האלה ויתכן יותר גבוהים אז שווה להמתין ולראות אם זה כך אחרי המלחמה כי גם ככה זה לא מציאה
  • 6.
    צברה 05/01/2024 13:33
    הגב לתגובה זו
    העובד הפלסטיני הוא הטוב ביותר בכל ההיבטים. ראשית, מבחינת שפה, עבודה, שליטה ויושר. העובד הפלסטיני חי והתערבב בקהילה היהודית, מה שאומר שהוא מבין היטב את שיטות העבודה. שנית, העובד הפלסטיני מוציא את שלו משכורת בפנים, בניגוד לעובד הזר שמעביר את משכורתו לחו"ל. שלישית, העובד הזר מאוד יקר ואינו מקבל כלום. העובד הפלסטיני מקבל זאת. שלישית, עובדים זרים עושים עבודה משבר בחברה, ולאחר מספר שנים הם יהווה נטל ואוכלוסייה גדולה, בין היתר.
  • 5.
    מני 04/01/2024 19:07
    הגב לתגובה זו
    אז מה אם הם יוצא יקרים, הם יעילים פי 10 מעובד אחר
  • 4.
    משה כהן 04/01/2024 18:39
    הגב לתגובה זו
    שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה
  • 3.
    אורן 04/01/2024 15:24
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן
  • 2.
    נדב 04/01/2024 05:35
    הגב לתגובה זו
    במדינות האלה, הגברים ידועים בעצלנותם,,,
  • ברוקר 04/01/2024 12:36
    הגב לתגובה זו
    אוזבקים חרוצים וסוסי עבודה. מניסיון. אל תכליל. הסתכלת על הודו וסרי לנקה וגזרת דין.
  • 1.
    אם הבאתם מוסלמים לא הבנתם כלום (ל"ת)
    ירון מהשרון 03/01/2024 15:17
    הגב לתגובה זו
שכר דירה שחור
צילום: דאלי אי

באוצר מנסים - חובת דיווח למשכירי דירות; האם הפעם יצליחו?

הדיווח יאפשר לעלות על מתחמקים ומעלימים, אך ועדת הכספים מדי שנה בולמת את המהלך; במקיל רשות המסים מגיעה לדטה מאוד גדול דרך הצלבת נתונים ממקורות נוספים  

צלי אהרון |

הפוליטיקאים שלנו לא מעוניינים בחובת דיווח על משכירי הדירות. ההסבר הוא שהם לא רוצים עוד בירוקרטיה והכבדה על הציבור. אבל, אם לכאורה מדובר בחובת דיווח מאוד פשוטה, דוח של דקות בודדות של אחד יכול למלא , ואין כאן הכבדה גדולה על הציבור, אז מה הבעיה? לכאורה אין בעיה. לכאורה, אמורים להעביר את התקנה הזו בקלות. בפועל, זה יהיה קשה. הפוליטקאיים לא רוצים בחובת דיווח על משכירי דירות. 

יכול להיות שמשה גפני שהיה מהכוחות הגדולים נגד המס, קיבל הוראה מהבוסים שלו, יכול להיות שהסיבה היא פשוט שלרבים מהח"כים שלנו יש מספר דירות ואלי נוח להם להתחיל לדווח. הכל יכול להיות, אבל מה שבטוח שזה לא רק רצון להקל על הציבור.

יש מספר סוגים של העלמות מס. יש פשוט חוסר התייחסות מוחלט. אנשים שלא מדווחים למרות שצריך. נקודה. יש דיווח נמוך יותר מהמצב האמיתי כדי לא להגיע לרף. יש מספר סוגים של דיווחים לא אמיתיים - טריקים שמורידים את השכר מתחת לרף (כמו הורדה של סכום שהכירות מול תשלום חד פעמי על ריהוט וכו'), קניית דירות דרך הילדים ועוד. זו תופעה ענקית, רבבות משפחות מחזיקות דרך הילדים דירות נוספות. אם רשות המסים תיכנס לעובי הקורה, היא תמצא שלגבי המון דירות זאת לא באמת הדירה של הילדים, אלא זו דירה של ההורים וכאילו ניתנה לילדים. זו השיטה לחסוך במסים - במס רכישה ובמס על שכר דירה.

המדהים הוא שלמרות שמיסוי על שכר דירה הוא מאוד נמוך, אנשים בוחרים להתחמק ממנו. מדובר באפס מס עד 5,650 שקלים כשמעל הסכום זה יש אפשרות לשלם 10% בלבד, או מס על כפליים מהחריגה. בשביל 10% מס אתם בורחים? זה נמוך ממס על עבודה שמגיע ל-50% וזה נמוך מהמס על הבורסה בשיעור של 25%. לא הוגן. 


רשות המסים מנסה שוב להגיע למצב של דיווח חובה גם אם לא מגיעים לרף החבות במס. בדרך הזו היא תקבל מאגר מלא, ותדע אם המחירים הגיוניים, אם מספר הדירות לכל משפחה אמיתי. דמיינו שהיא תקבל על 3 דירות דומות במחירי שכירות שונים מאוד, היא מיד תדע שמשהו אל תקין. דמיינו שיצופו דירות של הסבתא שנפטרה מזמן ושהכר דירה מגיע לשני הילדים שיש להם עוד דירות להשכרה.  העלמות המס, הטריקים וה"גנבות" הקטנות לא ייעלמו מהרדאר. היא תהיה מרושתת על הכל. ברגע שתהיה חובת דיווח אקטיבית, אנשים לא יוכלו להגיד לא ידענו, לא הכרנו. רק ההנחייה הזו תגרום לכך שמעלימי מס במודע שתכננו ביום שבו יתפסו אותם להגיד לא ידענו, ידווחו וישלמו.

יוסי אברהמי
צילום: פרטי
ראיון

יוסי אברהמי: "הטלפונים מחו"ל חוזרים - השוק מתעורר מהר"

לאחר מכירת 10% מהחברה שבבעלותו ללאומי פרטנרס לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל, אברהמי מדבר על הזרמת ההון, המו״מ שהתפוצץ עם מנורה, הכיוון להנפקה - וההתעניינות הגוברת של משקיעים מהעולם בנדל"ן הישראלי

צלי אהרון |

יוסי אברהמי מרוצה. לאומי פרטנרס הצטרפו להשקעה בחברה ( לאומי פרטנרס רוכשת 10% מקבוצת יוסי אברהמי לפי שווי של 1.45 מיליארד שקל) והוא יכול להתקדם לעבר חלום ההנפקה לציבור בשווי גבוה יותר. אף אחד לא יכול להבטיח ואברהמי לא מוכן לנדב מידע, אבל הכוונה של החברה להתקדם להנפקה וזה לא יהיה בשווי העסקה הנוכחית. שווי של 2 מיליארד שקל לא יהיה הפתעה. כשאתה מגיע לשוק עם שותף כמו לאומי פרטנרס כשבדרך גם השקעת הון נוסף בפרויקטים והגדלת צבר ורוח גולמי, אתה תהיה שווה יותר. עם זאת, יש סיכון - אברהמי ויתר על הנפקה כעת במטרה לגייס בעתיד בשווי גבוה יותר, אבל מה יקרה אם בדרך יהיו תקלות - ירידת מחירים, שוק חלש? אברהמי לקח את הסיכון. 

מאחורי העסקה עמד תהליך עבודה של כשלושה חודשים, שבמסגרתו בחן השוק המוסדי לעומק את הפעילות, המאזנים, הצבר והאסטרטגיה של הקבוצה. זהו צעד משמעותי עבור חברה פרטית, שמציבה את עצמה על מסלול הבשלה לקראת שוק ההון. תוך הצגת גיבוי מצד אחד הגופים הפיננסיים הגדולים בישראל, אם לא הכי גדול. לפני העסקה עם לאומי פרטנרס התנהל גם משא ומתן עם מנורה מבטחים בנוגע למכירת כ-20% מהחברה לפי שווי של כ-1.35 מיליארד שקל, כך שהעסקה הנוכחית מבוצעת לפי שווי גבוה יותר, ומחזקת את הרושם שהמוסדיים מעריכים את יכולת הצמיחה של הקבוצה ואת הנכסים שבידיה.

החברה שבראשות היזם ואיש העסקים יוסי אברהמי הוקמה בתחילת שנות ה-80 ונותרה בשליטה משפחתית, פועלת כיום בפרויקטים למגורים בכל רחבי הארץ. ובשנים האחרונות ביססה פעילות משמעותית גם בתחום ההתחדשות העירונית. לצד מאות פרויקטים שביצעה בעבר בתל אביב, חיפה, נתניה ואילת, החברה מחזיקה כיום צבר של כ-10 אלף דירות בשלבי תכנון וביצוע. בתקופה האחרונה היא גם בולטת בזכיות משמעותיות במכרזי רמ"י: ביניהן רכישת קרקע לשכונת מגורים בשדה דב בתל אביב בהיקף 144 דירות, וזכייה משותפת ב-772 דירות ביהוד מונסון.

שתי העסקאות מביעות את מה שקורה בחברה לאחרונה, הרחבת פעילות ומוכנות לעלייה בהיקפי הבנייה בשנים הקרובות. כניסת לאומי פרטנרס מסמנת תחנה נוספת בדרך של יוסי אברהמי לעבר אפשרות הנפקה. בחברה לא מתחייבים על עיתוי אך מציינים כי הדלת פתוחה, וכי החיבור לגוף מוסדי מוביל הכולל ניסיון משמעותי בליווי חברות לקראת שוק ההון, מהווה שכבת תמיכה חשובה.


יוסי, מה היה הרקע לעסקה - איך זה התגבש?