חינוך
צילום: pixabay

היום שאחרי בחינוך: 48,024 תלמידים מפונים: 8,000 ללא מסגרת חינוכית, 2,000 בחו"ל

המשרד החינוך מציינים כי בשלושת השבועות הראשונים למלחמה הם העסיקו אלף פסיכולוגים לטיפול בילדי המפונים ב-300 שקל לשעה. 
נחמן שפירא | (1)

כמעט שלושה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, כאשר בממשלה ובצבא מתחילים לדון בחזרת חלק מתושבי הדרום לביתם וזוכים להתנגדות חריפה של התושבים, וועדת החינוך, התרבות והספורט דנה היום בחינוך ילדי המפונים. לפי נתונים שהוצגו לראשונה היום על ידי משרד החינוך, יש 48,024 תלמידים בגילאי לידה עד כיתה י"ב שפונו מביתם מהצפון והדרום עפ"י החלטת ממשלה.

16% מילדי המפונים לא נמצאים בשום מסגרת

לפי הנתונים שהוצגו בוועדה, על 84% מהם (40,119 תלמידים) יש למשרד החינוך את המידע היכן הם שוהים. אך על היתר לא. נציגת משרד החינוך אמרה בדיון בוועדה כי  "יש לנו פער של 8,000 תלמידים, כאשר 4,000 מהם ילדים בגילאי לידה עד גיל 6 שההורים בוחרים שלא לשלוח למסגרות, ועוד 1,000 תלמידים המוגדרים נוער בסיכון. באשר ל-3,000 התלמידים האחרים אנחנו יודעים איפה הם, אבל הם לא מדווחים במצבת, כי ברמה הטכנית לא הצליחו להקליד את כולם בשל התזוזות והמעברים של המשפחות".

דובר צהל

   מלחמה בחזית ובעורף. צילום דובר צהל    

2,000 תלמידים נמצאים בחו"ל

יו"ר הוועדה ח"כ יוסף טייב אמר בדיון כי הוועדה דורשת מהמשרד החינוך לקבל נתונים מדויקים על כמה תלמידים מפונים, "כמה מהם מקבלים מענה, כמה לא מקבלים מענה ומדוע. בנתונים יש לכלול גם את התקציבים שהוקצו ועבור אילו שירותים וכן נרצה לדעת כמה מתוך זה מומש וכמה טרם התקבל. לא ברור האם התקציב נלקח מהשוטף או מחירום. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקדם תכנית לתלמידים שאמורים להיות משולבים למסגרות הרגילות. הם נופלים בין הכיסאות ובהרבה מקרים לא מקבלים את הסל המגיע להם".

מנתונים שנמסרו על ידי משרד החינוך לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מבין התלמידים המפונים: 21,111 שוהים במלונות ובמרכזי קליטה-מרכזי יחד, לגבי 17,119 יש כתובת בקהילה או שיבוץ במוסד חינוכי בקהילה ו-1,889 נמצאים בחו"ל. 

 

300 אלף שקל לשעה 

נציגת משרד החינוך אתי סאסי סקרה את המענים שנתן המשרד מאז פרוץ המלחמה: "משרד החינוך התגייס לתת מסגרות חינוכיות חדשות מ-א' עד ת' לילדים שפונו מביתם. כיום ישנם 315 מרכזי 'יחד' הפעילים ברחבי הארץ ובהם לומדים 1,370 תלמידים בכיתות א'-י"ב. 4,057 תלמידים לומדים ב-45 מוסדות זמניים שהקמנו ו-8,165 לומדים ב-1,100 בתי ספר ברשויות מקומיות שקלטו אותם. נוסף על כך ניתן מענה במרכזי היחד לגיל הרך באמצעות מעונות יום וגני ילדים".

סאסי ציינה כי  "לא הכל פועל באופן מושלם אבל אנחנו תמיד מטייבים. יש לנו נתונים על כל אחד ואחת ברמה מקומית. ברמת משרד יש לנו נתונים כמעט על כל תלמידים, אבל לא על כולם. צריך להבין שיש דינמיות. אנחנו כל הזמן מחזיקים כדורים באוויר." הנציגה דיברה גם על ההיבט הרגשי: "בשלושת השבועות הראשונים היו 1,000 פסיכולוגים שנתנו טיפול ל-40,000 ילדים, הורים וצוותי חינוך. 40% מהפסיכולוגים הללו הובאו מבחוץ עם התחייבות ל-8 שבועות על מנת ליצור רצף טיפולי אצל הזקוקים לכך ושכרם היה לפי סטטוס מקצועי ועמד על כ-300 שקל לשעה".

קיראו עוד ב"בארץ"

בדיון קודם הבוקר שעסק בחינוך המיוחד, אמרה מנהלת אגף החינוך המיוחד במשרד החינוך תמי אומנסקי: "מבין המפונים, יש כ-5,000 תלמידים בחינוך המיוחד ואנחנו יודעים בדיוק היכן הם ולמה זקוק כל אחד מהם. הפער הוא בכוח אדם. היה פער לפני המלחמה והוא מתעצם עתה. הפער עומד על אלף מטפלים שחסרים מידי שנה ויצאנו עם קמפיין גיוס".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    חרדים לגנבה 01/01/2024 20:43
    הגב לתגובה זו
    לא עושים צבאלא תורמים לכלכלהלכוצלעזה ותניחו לנו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה

רבבות רבות של עסקים ישלמו מסים על חלוקת רווחי עבר, חלק יעדיפו לשלם את הקנס; עד סוף נובמבר 3,000 בעלי מניות יבקשו בהתאם להוראת שעה לפרק את החברה שלהם כדי לדחות מסים; בקרוב: סימולטור באתר רשות המסים שיעשה סדר לגבי חבות המס שלכם - ביזפורטל עושים סדר בחוק כנראה הכי לא חוקי ולא הוגן שחוקק בישראל בשנים האחרונות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה רווחים כלואים

החוק על מיסוי הרווחים הכלואים מקומם מכמה סיבות. בראש וראשונה כי הוא לא היה אמור לחול על עסקים לגיטימיים, יצרנים, כלכליים. הוא היה אמור לחול על עסקים שיצרו מבנים של תכנון מס מתוחכם שבעיקר דוחה את המס על השכר. לא הוגן שכל העובדים במשק ישלמו מס, אבל עשירים יקימו חברה שדרכה יצליחו לברוח ממס וישלמו רק 23% מס על הרווחים. אם כולם משלמים עד 50%, אז בטח שעשירים צריכים לשלם 50%. 

אלא שרשות המסים שהתחילה בהתמקדות בגופים האלו ובעיקר בשיטה שנקראת - חברות ארנק, לקחה את ההזדמנות בשתי ידיים ומיסתה את כולם. כמעט כולם - חוץ מהעשירים. זה אפילו מקומם מהנקודה הקודמת. דווקא את העשירים שמשתכרים מעל 30 מיליון שקל ודווקא מבני שותפויות עם מעל 5 שותפים היא הוציאה מתחולת החוק. במילים אחרות, רצו למסות את אלו שמתכננים לברוח ממס, ובסוף מיסו את כולם והוציאו דווקא את אלו עם תכנוני המס, לרבות משרדי רואי החשבון ועורכי הדין הגדולים שהתחמקו מהמס הזה. 

המס הזה מסדר למדינה את הקופה ומקטין את הגירעון. הוא צפוי להביא 10 מיליארד שקל השנה ובכנס של יועצי המס, נציגי רשות המסים אמרו שהם בפרוש רואים את זה קורה, למרות כל הספקות שהיו בתחילת הדרך. זה המקום להדגיש כי רשות המסים מצליחה הרבה יותר מהתחזית. היא תגבה ב-30 מיליארד שקל יותר מהתחזית וכך היא בעצם "מצילה" את הגירעון. הכלכלה הישראלית חזקה גם בזכות גבייה חזקה. ההוצאות אומנם עלו מאוד בשנתיים של מלחמה, אבל המסים קיזזו חלק גדול מהעלייה הזו (שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%)

רו"ח כארים כנעאן, ראש מטה מנהל רשות המסים, אמר בכנס של יועצי המס כי עד כה הוגשו מעל 1,200 בקשות לניצול הוראת השעה שמשמעותה בגדול סוג של שינוי מבנה החברה (פירוק, חלוקה) שבמסגרתו יש הקלות במס. מעביירם את הנכסים לבעל השליטה ודוחים את המס ובמקביל יש הקלה גם במס רכישה.

"אנחנו בקצב של 100 בקשות ביום, נגיע ל-3,000 עד סוף נובמבר", מעריך כנעאן. הבקשות האלו דווקא דוחות מס, אבל כנעאן מסביר כי צפי הגבייה נותר 10 מיליארד שקל; כשאתם רואים גירעון תקציבי נמוך, תזכרו שזה בזכות רשות המסים לרבות גביית מס על דיבידנדים (חלוקתם מפחיתה, מונעת את המיסוי על רווחים ראויים לחלוקה). רשות המסים בעצם אומרת דבר מאוד פשוט - הרווחתם בעבר - תשלמו את הרווחים האלו כדיבידנד, אל תאגרו רווחים בחברה. חלוקת דיבידנד מחויבת במס - בעל השליטה מחויב ב-30% וזה במקרים רבים עולה לאור מס על עשירים (הרחבה: מס על עשירים)

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.