ח"כ מתן כהנא קורא לבג"צ לא לפרסם כעת את החלטתו בעניין חוק הסבירות
לאחר החשיפה בשבוע שעבר על הפסיקה המסתמנת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לפסול לראשונה חוק יסוד ולפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות ברוב צפוי של 8 שופטים כנגד 7, באופן מפתיע מצטרף ח"כ כהנא לעמדת הימין
בית המשפט העליון הוועדה לבחירת שופטים כנסת מפגינים עילת הסבירות עתירה לבג"ץ רפורמה משפטית לאחר החשיפה בשבוע שעבר על הפסיקה המסתמנת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ לפסול לראשונה חוק יסוד ולפסול את החוק לצמצום עילת הסבירות ברוב צפוי של 8 שופטים כנגד 7, ולאחר הסערה המחודשת שהתעוררה במערכת הפוליטית בעקבות כך קורא היום חבר הכנסת מתן כהנא מהמחנה הממלכתי של בני גנץ לשופטי בג"צ שלא לפרסם את פסיקתם במהלך המלחמה. בזאת מצטרף ח"כ כהנא לראש הממשלה בנימין נתניהו שטען אתמול במסיבת עיתונאים כי ראוי בעת הזאת לקיים רק דברים של אחדות ולא של מחלוקות.
כזכור זהו פסק הדין האחרון של הנשיאה לשעבר אסתר חיות אשר יכולה לפרסם פסקי דין רק עד שלושה חודשים מיום פרישתה, ולכן תאריך פרסום פסק הדין מיועד לעוד כשבועיים.
ח"כ מתן כהנא צילום דוברות
מצטרף לעמדת הליכוד
ח״כ מתן כהנא, מהמחנה הממלכתי ציין היום כי "אנחנו בעיצומה של מלחמת קיום. טובי בנינו ובנותינו מחרפים את נפשם בשדה הקרב. כתף אל כתף קמים להסתערות תומכי ומתנגדי הרפורמה. עיסוק כעת בנושא שכמעט דרדר אותנו למלחמת אחים, גם אם הוא צודק (כלומר חוקי), נראה לי מאוד לא נכון". כהנא הוסיף כי "יש מגוון אפשרויות לדחות את פרסום פסק הדין. יש הטוענים שתקנת "דחיית המועדים" כבר בפועל מאפשרת דחיה.
- קיבל דירה בצוואה ומכר אותה - והתברר שהצוואה לא תקפה; מה עושים?
- ביהמ״ש העליון בבריטניה: עונשים לעורכי דין ׳שימציאו׳ תקדימים ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כהנא הוסיף כי טעה בכך שלא עסק בנושא עד כה. "טעיתי. מודה שלא הייתי על זה. הנסיבות המקלות הן שהראש שלי היה במקומות אחרים ומובנים. אבל זה תירוץ, והאמת היא שגם אם ההדלפה היתה מראה שהתוצאה הצפויה הפוכה הייתי אומר את אותם דברים. כי מה שחשוב כרגע זה התזמון הרע של העיסוק בזה".
פסק דין אחרון
כזכור, נשיאת העליון אסתר חיות והשופטת ענת ברון, שפרשו מהעליון בחודש אוקטובר יכולולת לכתוב פסק דין אחרון רק עד שלושה חודשים מפרישתן.
כזכור, החוק לצמצום עילת הסבירות אושר בכנסת ברוב של 64 ללא מתנגדים לאחר שהאופוזיציה החרימה את ההצבעה על החוק. התיקון לחוק יסוד השפיטה קובע כי בית המשפט לא יוכל להשתמש בעילת הסבירות על מנת לפסול החלטות מנהליות של הממשלה או של שרים.
כזכור גם עתרה כנגד החוק וטענה כי "התיקון המדובר הוא במוצהר חלק מתוכנית שמטרתה לשנות מן היסוד את שיטת המשטר בישראל, וקיים חשש מבוסס שיישומו יגרום לנזקים בלתי הפיכים – פגיעה קשה בשלטון החוק, פגיעה חריפה בעקרון הפרדת הרשויות, מתן פטור לשרים מחובתם לקיים את הדין, מתן חסינות לרשות המבצעת מפני ביקורת שיפוטית בשלל נושאים".
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בנוסף נטען כי כמו כן החוק גורם להחלשת שומרי הסף האמונים על השמירה על שלטון החוק". בלשכה גם טענו בעתירה כי "את פועלו של החוק יש להבין גם על רקע העובדה שבקריאה ראשונה עבר כבר תיקון נוסף לחוק יסוד: השפיטה, המיועד לשנות כליל את שיטת בחירת השופטים בישראל ולהקנות לקואליציה הפוליטית שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת שופטים".
בעתירה נכתב כי "החוק לביטול הסבירות מיועד לאפשר לממשלה למנות שרים כרצונה, גם אם אלו חטאו בשחיתות, שהרי הממשלה מחוקקת לעצמה, באמצעות הרוב הקואליציוני שבשליטתה, פטור מביקורת לפי מגבלות הסבירות.
- 6.חילי 01/01/2024 23:41הגב לתגובה זוהדמוקרטיה מעל לדת
- 5.רון 01/01/2024 14:40הגב לתגובה זומתן כהנא אתה בעל זכויות רבות הן כחייל והן כאזרח אבל הרצון ללרצות והציפיות שלך מהצד הביבי הם הדלק של מנוע הטירוף הימני ביביסטי.למדינה ולעם שלנו הוותרנות והעלמת עין של הצד הדמוקרטי עלתה לנו ביוקר. פירסום פסק הדין גם שהוא לא נעים לצד מסויים הוא חובה דמוקרטית וחובה אזרחית.
- 4.מלחמת קיום נתניהו, והמחנה הגנצאי התייצב לצד הבוגדים. (ל"ת)דמיקולו פיזדמטה 31/12/2023 20:36הגב לתגובה זו
- 3.שמואל 31/12/2023 18:20הגב לתגובה זוהטיעון העיקרי של השופטת חיות הוא שהחוק לא התקבל ברוב ראוי. רוב של 64 מול 0 מתנגדים. נניח לצורך העניין כי המתנגדים הצביעו, כך שהרוב הוא 64 מול 56. 64 ח"כים בעד החוק ביחס ל- 120 ח"כים הוא 53.33%. הרוב של 8 שופטים בעד מול 7 מתנגדים. 8 שופטים בעד מתוך 15 שופטים הוא 53.33%. כנראה שחיות לא רואה את הבעיה. היא פוסלת את החוק לפי הטיעון של העדר רוב מספיק באותו רוב בדיוק. מה ששמור לאלים לא יינתן לפשוטי העם וגם לא לנציגיו.
- 2.הלוואי שתכניס גול עצמי לשמאל ותפרסם (ל"ת)שלמה 31/12/2023 15:31הגב לתגובה זו
- אופיר 01/01/2024 08:55הגב לתגובה זוואת ההחלטה יש לפרסם בדיוק בזמן. תירוצי המלחמה הם הוכחה לפתגם הידוע: "הפטריוטיזם הןא מפלטו האחרון של הנבל" , כנראה כולל מתן כהנא
- 1.מה יהיה בטקס העצמאות עם רגב יש זמן, ולזה אין זמן... (ל"ת)ארז 31/12/2023 15:11הגב לתגובה זו
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
