סטארבאקס איגוד
צילום: טוויטר

עובדי סטארבאקס תמכו בפלסטינים - החברה התנגדה אבל חטפה משני הצדדים

הסכסוך במזרח התיכון מפלג קהילות שלמות בעולם, ובמיוחד בזמן מלחמה - וגם החברות ואנשי העסקים נמצאים תחת לחץ משני המחנות להצטרף לצד שלהם, הבעיה היא שבחירה בצד אחד גוררת נזקים מהצד השני
רוי שיינמן | (2)

הסכסוך הישראלי-פלסטיני יוצר חילוקי דעות קיצוניים כבר שנים ארוכות, כאלה שמתחדדים ועולים לפני השטח עוד יותר בזמן מלחמה, כמו זו שאנו נמצאים בה כעת. כל צד משתוקק לקבל תמיכה בינלאומית ממנהיגי העולם או דמויות מובילות אחרות בתחומן - רק תיזכרו בהתרגשות האדירה שהייתה כאן בזמן הביקור של הנשיא ביידן, ביקור היסטורי ראשון של נשיא אמריקני בישראל בזמן מלחמה, שלאחריו הגיעו מנהיגים נוספים כמו נשיא צרפת וראש ממשלת בריטניה. 

אבל זה לא רק מנהיגים עולמיים - היום יש אנשים שהונם מוערך בפי כמה יותר מתקציבים של מדינות שלמות, והכלים שברשותם לעיתים גם חזקים יותר מאלה של מדינות - אילון מאסק הוא הדוגמא הברורה ביותר למשל, הוא אחד האנשים העשירים בעולם ובנוסף הוא הבעלים של אחת מהרשתות החברתיות הגדולות בעולם, ללא ספק נשק עוצמתי בתקופה שכזאת.

אז הפוליטיקה מגיעה גם לעולם העסקים, אבל כמה חמורה יכולה להיות הפגיעה בעסק מסוים שרק אמר מילה לא במקום?

הסיפור של סטארבאקס

רשת בתי הקפה  STARBUCKS תמיד הייתה תחת זכוכית מגדלת של הלקוחות שלה בעניינים פוליטיים, כמו למשל כשקישטה את חלק מסניפיה בצבעי דגל הגאווה בחודש הגאווה, מהלך שהביא לביקורת מצד מתנגדי מתן זכויות ללהט"ב בסניפים המקושטים וכזו מצד התומכים בסניפים הלא מקושטים. אבל כנראה שהעניין שעורר את המשבר התדמיתי הקשה ביותר לחברה הוא הסכסוך הישראלי-פלסטיני, בעיקר בגלל שהוא נשזר בחלקו במשבר המתמשך של החברה מול איגוד העובדים שלה.

המייה של סטארבאקס עלתה רק ב-5% מאז ה-7.10, הרבה מתחת ל-S&P 500 שעלה ב-10% בתקופה הזו. המנייה קפצה קצת אחרי הדוחות שפורסמו בתחילת נובמבר אבל מייד לאחר מכן נכנסה לנפילה של 12 יום שתודלקה על ידי אנליסטים שטענו שהמכירות שלה מאטות, אבל גם בגלל החששות לחרמות מצד שני המחנות של הסכסוך במזרח התיכון.

מניית סטארבאקס מאז ה-7.10

הבעיות של סטארבאקס בנושא התחילו זמן קצר לאחר המתקפה הרצחנית של חמאס, כאשר איגוד העובדים שלה הביע "סולידריות עם פלסטין" בפוסט ברשת X, פוסט שהצית גל מהמחנה הנגדי הקורא להחרים את רשת בתי הקפה, קריאות שנשמעו גם על ידי לשכת המסחר של היהדות האורתודוקסית. סטארבאקס מיהרה לצאת בהצהרה רשמית המגנה את ההתבטאויות של איגוד העובדים ואף הגישה תביעות נגדו בגין שימוש בסימנים המסחריים של החברה.

איגוד העובדים לא נשאר חייב והגיש תלונה ללשכת הסחר הטוענת שהרשת שיתפה לכאורה עם לשכת המסחר של היהדות האורתודוקסית רשימה של סניפים שעובדיהם חברים בארגון, במטרה להביא לחרמות ממוקדים כנגד אותם סניפים, טענות שהחברה הכחישה.

תבחר צד, ותשלם את המחיר

בעולם של היום לכל אחד יש דעה חזקה בכל נושא, דעה כה חזקה שהיא אפילו משפיעה על הבחירות הצרכניות שלנו. זה מגיע גם מצדן של חברות שרוצות, או לא רוצות, להיות מזוהות עם איזשהו מסר או תדמית וזה משפיע על החיבורים העסקיים שלה, וגם מצד הצרכנים שלא רוצים לצרוך מוצרים של חברה שלא תומכת בערכים שלהם.

קיראו עוד ב"גלובל"

שוב אילון מאסק כדוגמא - בראיון בכנס דילבוק לפני מספר שבועות, ראיון שמאסק עלה אליו כשהוא עונד את השרשרת עם הדיסקית הקוראת להחזרת החטופים, המיליארדר נשאל מה הוא חושב על המפרסמים שאיימו להפסיק לפרסם ברשת X מכיוון שזו לא מצנזרת פוסטים אנטישמיים - להזכירכם, 90% מההכנסות של X הן מפרסומות, סדר גודל של בערך 4 מיליארד דולר בשנה - בתגובה, אילון מאסק סיפק עוד רגע הזוי כאשר ענה למראיין: "אם מישהו מתכוון לסחוט אותי עם כסף, הוא יכול ללכת להז***ן".

"אם מישהו מתכוון לסחוט אותי עם כסף, הוא יכול ללכת להז***ן"; אילון מאסק בראיון בפסגת דילבוק; קרדיט: יוטיוב

מצד שני, מאסק הוא דוגמא מעולה למי שמנסה להלך בשני המחנות - רק לפני חודש הוא הגיב לפוסט אנטישמי ואמר שזו "האמת לאמיתה", רק בשביל להגיד באותו ראיום בפסגת דילבוק שזה היה "הפוסט הכי מטומטם שלו אי פעם".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    בא 20/12/2023 17:36
    הגב לתגובה זו
    משוגעת יכולה לשחרר 1100 מחבלים תמורת חייל אחד,אבל...זה רק סיפור חחח הכול בשביל ריטינג ו..רייטינג.מי ששחרר את סינואר וחבריו זה ביבי .
  • 1.
    שרה 20/12/2023 16:00
    הגב לתגובה זו
    הבעלים של רשת סטארבקס יהודי שמאלני אמריקאי. כנראה עוד לא ירד לו האסימון שגם אותו שונאים.......יהודים לפעמים הם האנשים הכי מטומטמים בעולם, לא למדו כלום מיהודי גרמניה לפני המלחמה......
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.