סטודנטים במילואים - המכללות בגדו בכם, האוניברסיטאות איתכם
המתקפה הרצחנית של חמאס שינתה את חיינו. הקורבנות בנפש קשים מנשוא וכמות המשפחות שמתמודדות עם השכול, גדולה וגדלה מדי יום. החרדות של המפונים וכל התושבים גברו, חיילים רבים בחזית הדרומית, וגם בצפון יש מיני מלחמה. הסערה הזו חזקה יותר בחזית ומשפיעה מאוד גם על העורף.
הנטל הגדול הוא על המילואימניקים - על אחי הקטן, החברים מהעבודה, החברים מהצופים, מהיציע במגרש וגם חברים מספסל הלימודים באוניברסיטה.
שנת הלימודים הייתה אמורה להתחיל בסוף אוקטובר, אבל האוניברסיטאות כמובן דחו את פתיחתה, ודחו עוד קצת, ואז עוד קצת, כי אלה החיים שלנו עכשיו, אף אחד לא יודע כמה זמן המלחמה הזאת תימשך. אף אחד לא רוצה לפגוע בחברים שלי שנלחמים עכשיו בעזה ועושים מילואים גם בצפון. אבל, שנת הלימודים במכללות לרבות המכללה למינהל והקריה האקדמית כבר התחילה. שנת הלימודים באוניבריסטאות אמורה להתחיל בסוף החודש, אבל בהמשך לדחייה של הטכניון ל-14 בינואר סביר שהאוניברסיטאות ידחו את תאריך הפתיחה. כמובן שגם המכללות שהתחילו את הסמסטר לא עושות את זה עם אפס התחשבות במשרתי המילואים: הן נוקטות בשורה של הקלות כולל לימודים בסמסטר קיץ, אבל זה עדיין אולי לא מספיק, ואני לא מאשים אותן, זה מצב לא פשוט.
האוניברסיטאות והטכניון מסובסדים על ידי המדינה. הם יכולים לדחות את השנה מבחינה כלכלית, הם גם גופים ממלכתיים שלא יכולים באמת לא ללכת לקראת חיילי המילואים. המכללות הן לכאורה עמותות ללא כוונת רווח, חלקן מקבל תמיכה מהמדינה, אבל אם הן לא פותחות את שנת הלימודים, הצמרת לא מרוויחה כמו שהרוויחה בשנים קודמות. מדובר בכל מקום כזה על 10-20-30 אנשים שמרוויחים כמו מנכ"ל של חברה ציבורית. הם עכשיו מעדיפים את הרווח שלהם על פני טובת הסטודנטים שנמצאים במילואים.
30% מהסטודנטים במילואים
לפי המכתב שקיבלתי מאוניברסיטת תל אביב, 30% מכלל הסטודנטים הרשומים לשנה הקרובה נמצאים במילואים כרגע. כל אחד מתוך 3 חברים שלומדים איתי למבחנים ויושבים איתי בהרצאות נמצא כרגע במילואים, וחלק גדול מאותם חברים נמצאים בקו הראשון מול מחבלי חמאס הנאלחים, והחברים שלי הם אלה שגם משלמים בחייהם בכדי שאני אוכל להמשיך ללמוד.- 70 אלף סטודנטים במילואים והאוניברסיטאות יוצאות לדרך - המילואימניקים זועמים
- המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מצד שני, החיים של רוב הסטודנטים שלא במילואים פחות או יותר נעצרו. גם ההתנדבויות הלכו והתמעטו ככל שעבר הזמן והרבה מאוד מהסטודנטים נמצאים במצב בו מצד אחד הם לא רוצים להתחיל לעבוד כי הם יודעים שלא יוכלו להמשיך בזמן הלימודים, אבל מצד שני הם לא יכולים להמשיך בקיפאון הזה. אז מה צריך לעשות?
לדחות את הסמסטר או לא?
חזרה ללימודים של האוניברסיטאות עדיין בזמן מלחמה כשסטודנטים בחזית, היא אומנם מעשה לא צודק, אפילו לא מוסרי, הרי המדינה שאחראית על האוניברסיטאות היא זו ששולחת את הסטודנטים החיילים להילחם, והיא לא יכולה לגזול את השכלתם ולהפלות אותם לרעה מול הסטודנטים שלא משרתים. אבל, צריך גם לחשוב על ההמשך. אי אפשר לעצור את המשק, אי אפשר לעצור את הגלגל שמכין את הסטודנטים לשוק העבודה. אפשר לדחות, אבל מתישהו צריך לשים דדליין.
האוניברסיטאות מנסות להתאים את עצמן למצב: הן ינגישו את כל השיעורים ללמידה מרחוק ואפילו גיבשו מתווה סיוע כלכלי לחיילי המילואים, ולפי התכנית האחרונה הן מתכננות לעצור את הלימודים לסטודנטים שלא שירתו במילואים לשבוע במהלך חודש ינואר, ובשבוע הזה הסטודנטים ששירתו במילואים ישלימו את החומר שהם פספסו ב"מרתון למידה". אולי רעיון קשה ליישום, גם לא בטוח כמובן שינואר יהיה סוף המלחמה, אבל לפחות הם מנסים למצוא פתרונות להמשך.
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
הסטודנטים הם האחרונים שנשארו תלויים באוויר
כמעט כל המשק כבר חזר לפעילות ברמות של קרוב לטרום המלחמה, זה קרה בצורה הדרגתית ובחלק מהמקומות עדיין בצורה היברידית, אבל המשק פועל. אפשר לראות את זה בפקקים באיילון שחזרו וגם במדדים הכלכליים ובנתוני ההוצאות בכרטיסי אשראי וצריכה שחזרו קרוב לרמות של טרום המלחמה.
הסטודנטים הם הגוף היחיד שנשאר באוויר. אנחנו כמובן רוצים שהחברים לספסל הלימודים שנמצאים במילואים לא ייפגעו. אבל האמת שרבים מאיתנו "תלויים באוויר". האוניברסיטאות מודיעות כל פעם מחדש על דחייה נוספת וזה גורם לכך שהסטודנטים לא מסוגלים לקבל החלטות - רובם כאמור לא עובדים כי הם עזבו את עבודות הקיץ שלהם לקראת פתיחת שנת הלימודים, והם לא רוצים להתחייב לעבודה חדשה כי הם לא יודעים מתי תתחיל שנת הלימודים.
מלכוד גדול שקשה לפתור אותו, אך נראה שהפתרון הגרוע ביותר היה של המכללות - פתיחת הלימודים. האינטרס הצר שלהן והרצון להרוויח, גבר על המוסר הבסיסי. באוניברסיטאות, כך עולה מהמכתבים שאני וחבריי מקבלים מהם, מנסים למצוא פתרון שיהיה אידיאלי, אך מתקשים. קשה להתחיל ללמוד כשזה פוגע בחברים שלך בחזית.
אז אולי צריך בכלל לדחות את הסמסטר לגמרי, להעביר אותו לקיץ. אולי צריך לתת לכולם ציון עובר, נזכיר שזה גם מה שהיה בשביתה הגדולה של המרצים בשנות ה-90'. יש מסלולים שציון עובר לא מספיק כי צריך לדעת את החומר, אבל מניח שבמסלולים האלו ידעו להוסיף את החומר בסמסטרים העוקבים.
חושבים על רעיונות כאלו באוניברסיטאות ונראה שכל עוד הסטודנטים בחזית, שנת הלימודים לא צריכה להיפתח. הדדליין יהיה תחילת הסמסטר השני - מרץ, אולי דחייה לאפריל. אולי זה הסימן לדדליין של המלחמה כולה. עוד חודשיים-שלושה לכל היותר.
- 10.גיל 22/12/2023 10:01הגב לתגובה זוהאם כל מי שרוצה ללמוד עכשיו ימתין שנתיים? הרבה יותר הגיוני למצוא מתווה הולם למי שבמילואים. אולי לאפשר לסטודנטים במילואים להתנייד בין מוסדות לימוד אם יש מסלול שיש בו מעט מילואימניקים ואי אפשר לדאוג למתווה עבורם
- רועי מילואימניק 22/12/2023 15:28הגב לתגובה זותגידו באמת מה אתם חושבים המילואימניקים פראיירים? אולי אתם חושבים אותנו טי פשים? תפתחו את שנת הלימודים אנחנו לא נשאר במילואים. אני נהיה עריקים. תפקירו אותנו נפקיר אתכם. לכו אתם תחתמו על נשק ותלחמו בחמאס. סולידריות עד הסוף או הפקרות עד הסוף. לא נהיה הפראיירים.
- 9.שאפיק 21/12/2023 20:12הגב לתגובה זוהכותרת מטעה וחבל. אגב, מה תגיד על המילואימניקים של ימי לבנון והאינטיפאדה שהיו עושים 100 ימי מילואים בשנה ובקושי כסף היו מקבלים?
- 8.בא 21/12/2023 20:03הגב לתגובה זוהם יתחילו להרוג חטופים ,מה שמצחיק זה שביבי מנסה להניע עיסקה,הוא הוריד להם את הראש ,ועכשיו מציע להם תיספורת. זה המצב לצערי .המציאות לפעמים נושכת!!! ביבי מדבר כאילו הוא יהיה ראשממשלה בעתיד ,הסקרים מראים אחרת.
- 7.מימון 21/12/2023 19:17הגב לתגובה זולדרוש מההנהגה החרדית להחזיר את כספי הביזה כדי לממן.
- 6.רחלי שרייבמן 21/12/2023 15:51הגב לתגובה זוצריך לדחות למען כולם זוהי תקופה מורכבת וצריך להתחשב בחיילי המילואים הלוואי ויחסרו לשלום אמן
- 5.איתי 21/12/2023 14:19הגב לתגובה זואם נדחה\נבטל את הסמסטר זה אומר שהחמאס ניצחו כי הם הצליחו להשפיע על מהלך החיים התקין במדינת ישראל. צריך לפתוח את שנת הלימודים עם כל הצער שבדבר. לכשיחזרו חיילי המילואים על האוניברסיטאות לתפוא להם מסלול לימודים מואץ עם הקלות כדי שיוכלו לחזור למסלול.לדוגמא : אפשר לותר לחיילי המילואים עלקורסי הבחירה בכל מסלול לתואר. כלומר אם יפסידו סמסטר אחד - יקבלו נקודות זכות\פטור כאילו עשו את קורסי הבחירה. וכו וכ ככל העולם על הדימיון היצירתי של מנהלי האוניברסיטאות.
- 4.חנן יגר 21/12/2023 14:11הגב לתגובה זוכמנכ"ל של מכללה אקמית ציבורית אני חייב לתקן מספר התייחסויות שגויות בכתבה. המכללות האקדמיות הציבוריות מתנהלות ומתוקצבות בצורה זהה לאוניברסיטאות. אין שום מערכת אינטרסים הקשורה לשכר בכירים ו/או סגל אקדמי. השוני היחיד בין מכללות ציבוריות לאוניברסיטאות הוא במודל מחקרי ( מתוקצב באוניברסיטאות והרבה פחות במכללות). המכללות הציבוריות המתוקצבות עושות בדיוק כמו האוניברסיטאות את כל הניתן כדי למצוא פתרונות לסטודנטים/ יות המגוייסים. אין בעיה עם ביקורת אך לפחות שתהיה מבוססת על נתונים ועובדות.
- 3.עובד זוטר במכללה 21/12/2023 13:01הגב לתגובה זווהכל על חשבון המדינה, האוניברסיטאות יכול לבזבז ולעשות מה שבא להן. גם לדחוס גם 200 איש לתוך כיתה כשהמרצה לא יודע בכלל איך אתה נראה.
- עדי 21/12/2023 13:13הגב לתגובה זוגם המכללות מקבלות כסף מהמדינה. אתה עובד זוטר, ואתה יודע או אמור לדעת שהבעיה היא שיש עשרות פונקציות מקבלות כל שנה מיליונים. הם דחופו לפתיחת השנה בגלל כסף בלבד.
- עובד זוטר במכללה 21/12/2023 13:17האוניברסיטאות מגלגלות הרבה יותר, הן גרעוניות הרבה יותר. מה שמותר לגביר אסור לכל השאר. מכללות יכולות לקרוס בקלות אוניברסיטאות לא. לפני מס' שנים עבדתי באוניברסיטה כלשהי, מבקר הפנים של אותה האוניברסיטה החליט שהוא זקוק למקלחת במשרד. מה נראה לך שעשו? התקינו או לא? האם זה היה יכול לקרות במכללה?
- 2.רפי 21/12/2023 12:58הגב לתגובה זופשוט בושה. מנהלי ובעלי המכללות אתם לא ראויים להקרות אנשי אקדמיה. אתם רודפי כסף
- 1.כך יוכלו להתחייב לעבודההמגוייסים יקבלו פתור משכר ל 21/12/2023 12:54הגב לתגובה זוכך יוכלו להתחייב לעבודההמגוייסים יקבלו פתור משכר לשנה ראשונה
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
