בנין פסגות
צילום: אלכסנדר כץ

150 עובדים יפוטרו מפסגות קרנות נאמנות

קסם ואי.בי.אי רוכשות את פעילות הקרנות ורוב העובדים בסכנת פיטורים; מה קרה ברכישות קודמות ומה יקרה הפעם?
אדיר בן עמי |

בתי ההשקעות נמצאים בקונסולידציה מתמדת. מאז ועדת בכר שהוציאה את תחום ניהול קופות הגמל והחיסכון ארוך הטווח מהבנקים והעבירה אותו לחברות הביטוח ובתי השקעות פרטיים, שם המשחק בענף הוא מיזוגים ורכישות. 

על פי הערכות של בכירים בענף כמות מנהלי ההשקעות בתחום ירדה בחצי בתקופה הזו, כאשר כיום יש במקרה הטוב מאות רבות, בעוד שבעבר היו אלפים. כל זה קורה למרות הגידול המתמיד בהיקף הנכסים המנוהל וגידול ברווחים וברווחיות בתחום. הגידול הזה נובע מהיתרון לגודל שנובע מהרכישות והוא מנוגד למגמה אארוכת הטווח של ירידה בדמי הניהול. בשוק הזה - בדומה לשווקים רבים - הגדולים מרוויחים הרבה, הקטנים מתקשים לשרוד, אלא אם יש להם ערך מוסף בניהול השקעות.

הרכישות בשוק נמשכות והיום הושלמה רכישת פעילות הקרנות נאמנות של פסגות על ידי שני גופים - קסם של הפניקס ואי.בי.אי. הגופים הרוכשים מקבלים היקף נכסים מרשים שעם הפלטפורמה הקיימת שלהם, יגדיל משמעותית את הרווח. על הדרך ונכון מבחינה עסקית - יפוטרו רוב העובדים. 

קסם של בית השקעות הפניקס רוכשת את פעילות הקרנות האקטיביות שמנהלת כ-22 מיליארד שקל ובית ההשקעות קולט את קרן הגידור קומפס בתמורה לכ-150 מיליון שקל.  במקביל אי.בי.אי רוכשת את פעילות הקרנות הפאסיביות שמנהלת כ-18.5 מיליארד שקל  בתמורה ל-147 מיליון שקל. קסם שהחלה בתור גוף של ניהול כספים פאסיבי ועל זה היא התבססה, הפכה בשנים האחרונות לגוף קרנות שמציע הכל - גם קרנות אקטיביות כשבמקביל היא תהיה גוף הקרנות הגדול בתעשייה.

המימושים האלו יחזירו את ההשקעה לרני צים שרכש את הפעילות מקבוצת אלטשולר שחם שרכשה מאיפקס את פסגות על כל שלוחותיו -  גמל והשתלמות וקרנות נאמנות.אבל זו היתה הרפתקה מסוכנת בשל המימון שנלקח בקבוצה.

 

פיטורים נרחבים בפסגות קרנות

פסגות קרנות נאמנות מעסיקה בקרנות הנאמנות, בבית ההשקעות בטרייד ובברוקראז' כ-250 עובדים, כשעל פי הידוע כ-200 עובדים מועסקים בקרנות הנאמנות. מדובר על עובדים במספר גדול של תחומים - ניהול השקעות, מוקד שירות, שיווק ומכירות, בק-אופיס ותפעול, מטה ועוד. 

רוב העובדים האלו לא נדרשים בקבוצות הרוכשות - הפניקס ואי.בי.אי. הרוכשות צפויות להשאיר את העובדים החשובים, ההכרחיים, והם ינצלו את כוח האדם שנמצא שם לשם מילוי מכסות במידה ונדרש בשאר החלקים של הבית, אבל בסופו של יום - כמות העובדים שתפוטר תהיה 150 איש ואפילו יותר.

קיראו עוד ב"בארץ"

בתחום הבק-אופיס יש גידול מתמיד וביקו גם מצד הבקים, כך שנראה שאנשי התפעול והתמיכה ימצאו עבודה יחסית במהירות. אנשי ההשקעות נמצאים במצב מעניין - מצד אחד, אין לכאורה צורך בכמות גדולה של אנשי השקעות, אבל מצד שני, בגופים הגדולים מתלוננים בשנתיים האחרונות על קושי לגייס אנשי השקעות טובים.

בשורה התחתונה - מי שטוב, ימצא עבודה. 

עם המכירה פסגות שהיה הגוף הגדול ביותר בתחום ההשקעות בארץ כמעט ונעלם. יישאר הטרייד והברוקראז' שגם הוא צפוי להימכר. אם הרוכש ישנה את השם, אז נגמר המותג שהתחיל בתוך בנק לאומי והנרכש על ידי קרן יורק וממנה על ידי קרן איפקס ואז לאלטשולר שחם. בדרך אגב, הבית דימם בעיקר בתחום קופות הגמל והפנסיה בשל תשואות מאכזבות מאוד. זה אומר הרבה על חשיבות הבעלים והזיקה שלהם לשוק ההון. בבתי השקעות שהבעלים הם גם מנהלי השקעות התשואות לרוב טובות יותר מהממוצע. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןגרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאלין

יותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים

5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?  

רן קידר |
נושאים בכתבה מיליונרים הייטק

בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר. 

לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים. 

שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק

שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.

לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.

שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.