האינפלציה בארה"ב ממשיכה לרדת, הורדת הריבית מתקרבת?
מדד האינפלציה המועדף על הפד, ה-PCE, ירד שוב באוקטובר, הסימן האחרון לכך שעליות המחירים מאטות באופן משמעותי. זה יכול לעודד הימורים שהבנק המרכזי יוריד את הריבית מספר פעמים בשנה הבאה, נרטיב שעורר עליות בבורסה האמריקאית לאחרונה.
מדד ה-PCE
מדד מחירי הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית (PCEׂ), עלה באוקטובר ב-3.5% בהשוואה לשנה שעברה, ירידה מ-3.7% בספטמבר ובהתאם לציפיות. המדד עלה ב-0.2% לעומת חודש ספטמבר. מדד ה-PCE הראשי, הכולל את מחירי המזון והאנרגיה, עלה באוקטובר ב-3% לעומת השנה שעברה, מתחת לתחזיות של 3.1%. מחודש לחודש עלה המדד ב-0.05%, נמוך מהערכות של 0.1%, בסיוע ירידה חדה של 2.6% במחירי האנרגיה - שעלו במהלך הקיץ והובילו לעלייה מחודשת באינפלציה.
נתוני ה-PCE חשפו גם שההוצאות הצרכניות הובלו על ידי עלייה של 0.2% בהוצאות על שירותים, כשבין התורמים הגדולים ביותר לעלייה היו הנסיעות הבינלאומיות. מדד הליבה PCE נמצא כעת ברמה הנמוכה ביותר מאז אפריל 2021, סימן מעודד לכך שהאינפלציה מתקרבת יותר ויותר ליעד ה-2% של הפד- 20 חודשים לאחר שהבנק המרכזי הלך במסע של העלאות ריבית במרץ 2022. נתוני האינפלציה אמורים רק לאשר את ציפיות המשקיעים כי הפד עשוי להתחיל להוריד את הריבית במחצית הראשונה של השנה הבאה, אולי כבר בחודש מרץ.
הורדות הריבית
"אנחנו ממשיכים לראות סיכוי טוב לכך שהפד יתחיל להוריד את הריבית במרץ בשנה הבאה, קצת יותר מוקדם מהצפוי בשווקים", כתב אנדרו האנטר, סגן הכלכלן הראשי בקבוצת המחקר Capital Economics. "עם כמות הולכת וגדלה של הוכחות לכך שהאינפלציה תהיה קרובה ליעד של 2% עד אמצע 2024, אנחנו גם חושבים שהשווקים עדיין לא הלכו רחוק מספיק בתמחור הורדות הריבית במהלך 18 החודשים הבאים".- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתוני אינפלציית ה-PCE תמיד חשובות למשקיעים ולפד, אך העיתוי של הפרסום הופך אותה לחשובה במיוחד. זהו אינדיקציית האינפלציה האחרונה לפני הפגישה בת היומיים של הפד ב-12 בדצמבר. נתוני מדד המחירים לצרכן ׁ(CPI) ומדד מחירי היצרן (PPI) אמורים להתקבל ב-12 וב-13 בדצמבר בהתאמה. ירידות מתמשכות באינפלציה בזמן שהצמיחה הכלכלית נשארת חיובית נותנת אמון לכך שהפד יצליח לבצע "נחיתה רכה" על מנת להוריד את האינפלציה משיאים של עשרות שנים מבלי לגרום למיתון.
עם זאת, ישנם סימנים לכך שהצמחה מתקררת במקצת, כולל בשוק העבודה, שהיה חלק מרכזי במאמצי הפד לרסן את האינפלציה. בהתבטאויות שעוררו עליות לאחרונה בשוק המניות, אמר מושל הפד, כריסטופר וולר, אחד מחברי הפד המצביעים בוועדת המדיניות המוניטרית ואחד הקולות הקוראים למדיניות "הדוקה" יותר, אמר כי הוא "מעודד" מהאטת המומנטום בכלכלה.
"פקידי הפד כבר הכירו בכך שהאינפלציה הולכת ויורדת וזה יכול לקרות לנוכח כלכלה חזקה ואבטלה נמוכה, שבעצם מהווים את הבסיס להורדת הריבית", אמר סונו ורגזה, אסטרטג בקבוצת הייעוץ הפיננסי קרסון.
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
- 6.רובי 01/12/2023 08:03הגב לתגובה זוריבית לא צריכה להיות אפסית. זה שזה קרה ב15 שנה האחרונות זה מחדל לא קטן והסערה עוד תגיע
- 5.קשקש 01/12/2023 06:14הגב לתגובה זוככל שהכלכלה חזקה והאבטלה נמוכה הם יוצרי האינפלציה אז אין שום סיבה להורדת הריבית ?רבותי אלה סתם ניחושים מוטעים .ללא ירידה ברמת החיים אבטלה וירידת מחירי הנכסים הריבית לא תרד ואם היא תרד זה יהיה לכמה חודשים במינון נמוך ואחר כך שוב פעם עליה
- 4.בקרוב אצלנו (ל"ת)משקיע ותיק 01/12/2023 02:45הגב לתגובה זו
- 3.עוד חזון למועד הליבה עדיין גבוה והפד לא מסתכן ! (ל"ת)האמיתי 01/12/2023 00:10הגב לתגובה זו
- 2.njnn 30/11/2023 22:29הגב לתגובה זותראו את הגרפים של האינפלציה בשנות ה 70-80 ו - 40-50. כמעט זהה להיום. הפד יודע את זה ולא רוצה לעשות את הטעיות של העבר. הריבית תרד אולי כשהאינפלציה תהיה נמוכה בפועל מ 1% (לא תחזית)
- הכיוון למעלה 01/12/2023 09:00הגב לתגובה זויש פה משחק עדין, כי צריך גם לא לגרום למיתון עמוק/סטגפלציה. בנוסף השפעת הריבית אינה מיידית ולכן אם יחכו עד שהאינפלציה בפועל תהיה נמוכה מ1% זה יהיה מאוחר מדי. הורדות הריבית יחלו בקרוב מאוד, בקפיצות עדינות של רבעי אחוז כל פעם. בהתחלה בארה"ב ואחכ בישראל גם.
- 1.מ. כהן 30/11/2023 22:23הגב לתגובה זולמה הדולר יורד בעולם, פשוט מאוד סוחרים זריזים כבר ראו בעת האחרונה את הורדות הריבית שיבואו בהמשך, ובנוסף את החוב האסטרונומי של המעצמה הגדולה, תוסיפו לזה את הרצון של קברניטיי הכלכלה של ארה"ב בדולר מוחלש, כדיי שהיצוא יהיה אטרקטיבי. לכן צפו להחלשות ארוכת טווח של המטבע האמריקאני.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
