אלי כהן הבינלאומי
צילום: אייל טואג
דוחות

הבינלאומי: קיטון ברווח נקי ל-455 מיליון שקל; התשואה להון: 16%

ההוצאות בגין הפסדי אשראי גדלו ל-165 מיליון שקל. הרווח הנקי קטן ב-2.6% ובירידה של 22% לעומת הרבעון הקודם. סך ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-1.601 מיליארד שקל, גידול של כ-12%
איציק יצחקי |

הבנק הבינלאומי בינלאומי 0.95% המשיך להגדיל את ההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי ברבעון השלישי של השנה, זאת בשל עליית אי הוודאות ורמת הסיכון הנובעת מההשלכות הכלכליות האפשריות של המלחמה. בהתאם, ההוצאות בגין הפסדי אשראי הסתכמו ברבעון השלישי ב -165 מיליון שקל (שיעור של 0.55% מתיק האשראי),  גידול  של 122 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הנובע כולו מההפרשה הקבוצתית להפסדי אשראי (אגב, בראיה של תשעה חודשים ההוצאות להפסדי אשראי הסתכמו בתשעת ב-336 מיליון שקל, שיעור של 0.38% מתיק האשראי, ועלייה של 262 מיליון שקל ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

ברבעון השלישי הסתכם הרווח הנקי ב-455 מיליון שקל, בהשוואה ל-467 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד,  קיטון בשיעור של 2.6% וירידה של 22.5% ביחס לרבעון השני של 2023. התשואה להון עמדה על 16%. התשואה להון ברבעון הקודם עמדה על 21.3%.

סך ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-1.601 מיליארד שקל, גידול של כ-12%, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד וירידה של 7.7% בהשוואה לרבעון השני של 2023.

 

הבנק דיווח על איתנות פיננסית גבוהה: יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון 10.84%,  1.6% מעל היחס הרגולטורי הנדרש. בנוסף, יחס כיסוי הנזילות גבוה ועלה לשיעור של 142%.

 

במהלך השנה האחרונה הגדיל הבנק את יחס הכיסוי הכולל (שעור יחס ההפרשה הכוללת להפסדי האשראי מסך האשראי לציבור) ב-25% משיעור של 1.1% ל-1.37%.

ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו ברבעון השלישי ב-733 מיליון שקל, ירידה קלה ביחס לרבעון השני של השנה, אז הסתכמו ההוצאות התפעוליות והאחרות ב-740 מיליון שקל ועליה של 7.5% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. האשראי לציבור גדל בשיעור של 3.8% בשנה האחרונה והסתכם בכ-120 מיליון שקל. היתרה הממוצעת של האשראי לציבור צמחה בשיעור של 8.3% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצמיחה באשראי נעשית תוך שמירה על סיכון מידתי. פקדונות הציבור צמחו בשנה האחרונה בשיעור של 9.9% והסתכמו בכ-181 מיליארד שקל.

סמדר ברבר-צדיק, מנכ"ל הבינלאומי: "הבינלאומי נכנס לתקופת אי הוודאות שנוצרה בעקבות המלחמה, כבנק איתן, חזק ויציב עם איתנות פיננסית (נזילות והון) גבוהה ותיק אשראי איכותי ומפוזר. הבנק מציג ריווחיות גבוהה לאורך זמן, המשך צמיחה אחראית במגוון הפעילות תוך שמירה על פיזור ואיכות הנכסים. הצמיחה בהכנסות מאפשרת לבנק ליצור כריות בטחון גבוהות יותר בעת הזו, הן כריות להפסדי אשראי, והן כריות הון, בעיקר על רקע רמת אי הוודאות במשק והחשש מהשפעות מאקרו כלכליות חזויות, וההתפתחויות בתנאים הגיאו-פוליטיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.