גרט ווילדרס ASML
צילום: ויקיפדיה

איך תוצאות הבחירות בהולנד עלולות לסכן את תעשיית השבבים העולמית?

המפלגה הימנית קיצונית בהולנד זכתה השבוע ב-37 מתוך 150 הכיסאות בפרלמנט ההולנדי. מנהיגה, חירט ווילדרס, כנראה ימונה לראש הממשלה הבא וזה יכול להיות מסוכן ל-ASML, שלה השפעה על כל שוק השבבים
רוי שיינמן | (8)

תוצאות בחירות הן אף פעם לא טובות או רעות, כי הן תמיד טובות למישהו אחד אבל רעות למישהו אחר. תוצאות הבחירות בהולנד למשל, שמעידות על כך שראש הממשלה הבא כנראה יהיה חירט ווילדרס, מנהיג המפלגה הימנית קיצונית, הן חדשות טובות לישראל למשל ברמה הגיאופוליטית - מנהיגים ימניים נוטים לתמוך בישראל יותר מאשר מנהיגים מהמרכז או מהשמאל הפוליטי, בדומה למשל גם לנשיא הנבחר החדש בארגנטינה, חאבייר מילאיי. אבל חלק משמעותי באידיאולוגיה פוליטית ימנית הוא אנטי-מהגרים, והחלק הזה עלול לאיים על חברת ASML, שמשחקת תפקיד קריטי בתעשיית השבבים העולמית.

ASML היא חברה הולנדית ואחת מהחברות הגדולות באירופה עם שווי שוק של 255 מיליארד יורו. היא מייצרת מכשירים שנקראים מכשירי ליטוגרפיה והם חיוניים בתהליך הייצור של מוליכים למחצה. מבין הלקוחות של החברה תוכלו למצוא את TSMC  TAIWAN SEMICOND MNFCG CO הטאיוונית וגם את סמסונג ואינטל INTEL CORPORATION . ASML היא בעצם חברת הטכנולוגיה הכי חשובה באירופה, מאחר וכמעט כל חברה המייצרת שבבים תלויה בה ובמכשור שהיא מייצרת.

הסיבה ש-ASML עלולה להיפגע מהממשלה החדשה, היא שהיא נשענת באופן כבד על עובדים זרים, אבל אל תדמיינו בראש תמונה של מהגרים שהגיעו על סירות גומי להולנד בגלל שהם ברחו מרצח עם במדינת המקור שלהם או משהו דומה, ASML מעסיקה עובדים זרים כי הם יותר מוכשרים, עובדים שהיא עצמה מביאה להולנד, או מעסיקה מרחוק, וחוקים חדשים בתחום העסקת אזרחים זרים יכולים לפגוע קשות בפעילותה של החברה.

"כל הגבלה על כמות העובדים הזרים או על סטודנטים מתמחים ממדינות זרות שרלוונטים לתעשייה שלנו, תשפיע עלינו קשות", הגיבה החברה לתוצאות הבחירות ולמהלכים אפשריים שעלולה הממשלה החדשה לבחור. התגובה הזאת כנראה ממעיטה בפגיעה שיהיו להגבלות כאלה על החברה - מתוך 39 אלף העובדים של החברה, 37.6 אלף עובדים הם ממדינות זרות - זה שיעור עצום של 96% מהעובדים של החברה שחלקם יהיה בסכנת פיטורים, או לכל הפחות הגבלת שכר או שעות עבודה, במידה והממשלה החדשה תחליט לפעול בעוצמה נגד העובדים הזרים.

בנוסף, ווילדרס גם התבטא בעבר בעד יציאה של הולנד מהאיחוד האירופי, במהלך דומה לזה של בריטניה, מהלך שעלול להערים קשיים נוספים על ASML וחברות הולנדיות נוספות וחשש שהסחר החופשי באירופה יילקח מהן. 

ועדיין, סביר להניח שווילדרס ומפלגתו לא יצאו במהלכים שעלולים לפגוע בחברה החשובה ביותר במדינה. התוצר של הולנד נשען באופן כבד על ייצוא, שמרכיב 83% מהתוצר, וייצוא של מכונות מרכיב 11% מהייצוא. סביר להניח שחלק גדול מהכסף שנכנס להולנד בתמורה למכונות משולם תמורת מכונות של ASML, כך שפגיעה בפעילות החברה יתורגם ישירות לפגיעה בכלכלת הולנד עצמה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    קושקושי 28/11/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
    נתחיל בזה שהוא נגד הגירה של מהגרים מוסלמים ממדינות תומכות טרור איסלמי או בעלות השקפה איסלמית קיצונית. נמשיך בזה שרוב ה"זרין" שעובדים ב ASML הם הודים, ישראלים, זרים מהמזרח הרחוק ומיעוט מזערי של פקיסטנים ועוד כמה מוסלמים. סתם אוהבים לעשות דרמות כשהימין עולה לשלטון בעולם. ASML לא הולכת להיפגע והולנד הולכת להינצל בטווח הארוך מהשתלטות איסלמית.
  • 6.
    מוטי 26/11/2023 13:15
    הגב לתגובה זו
    אדם אוהב ישראל הוא ימין קיצוני אדם אוהב שונאי ישראל הוא נאור ומתקדם אפפפ אתם פשוט אותם אנשים גם אחרי ה-7.10 אותו ראש חולני ומטורלל שתהיה לכם רפואה שלמה אנשים חולים
  • 5.
    ניר 25/11/2023 09:16
    הגב לתגובה זו
    הם מהסוג שגונב, בוקר, רוצח, מתבטל , עושה פיגועי טרור וכל שאר הדברים החלאתיים
  • 4.
    ניתוח פשוט וטיפשי 25/11/2023 07:10
    הגב לתגובה זו
    יותר טוב ממך.
  • 3.
    אין ימין קיצוני, יש שמאלן קיצוני שמלכלך על הולנדי הגון (ל"ת)
    דוד 25/11/2023 01:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    h 24/11/2023 19:04
    הגב לתגובה זו
    שום כלום לא יפגע יש זרים טובים ויש רעים.
  • 1.
    ימין קיצוני אף פעם זה לא טוב. ראו בן גביר וסמוטריץ (ל"ת)
    24/11/2023 18:11
    הגב לתגובה זו
  • תחילה צריך להגדיר מהו ימין קיצוני (ל"ת)
    משה 24/11/2023 19:10
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.