בנק ישראל עם שורת צעדים לקידום שוק התשלומים בזמן המלחמה
מלחמת חרבות ברזל משפיעה על המשק הישראלי בצורה משמעותית, אבל פגיעה ניכרת ניתן לראות גם בתחום האשראי והתשלומים - בדיקה של ההוצאה הכוללת בכרטיסי אשראי העלתה כי היא נמוכה ב-9% מרמתה החזויה והגיעה ל-20% פחות בשפל.
טרם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", פעל בנק ישראל במספר מישורים שנועדו לחזק את היציבות והיעילות של המשק בתחום התשלומים, בהיבטי שימוש באמצעי תשלום מרחוק, אבטחת מידע והמשכיות עסקית והגברת התחרות בשוק, גם ע"י גידול מספר השחקנים הפיננסיים במשק אשר פעילותם הפיננסית מתחילה בתחום התשלומים. עם פרוץ המלחמה מטרות אלה הפכו לחשובות אף יותר שכן הפעילות הרציפה של מערכות התשלומים היא חיונית להמשך תפקודו של המשק. מתחילת המלחמה, מחלקת מערכות תשלומים וסליקה עובדת במתכונת חירום ומקיימת הערכות מצב עם הגורמים השונים בשוק בתדירות גבוהה. המחלקה הקימה פורומים ייעודיים למצב החירום לצרכי שיתוף, פיקוח וגיבוש פתרונות בתרחישים שונים, ובמקביל ממשיכה לקדם את פעילותה הסדירה.
להלן ריכוז הצעדים שמפרסמת היום מחלקת מערכות תשלומים וסליקה על פעילותה השוטפת והייעודית לנוכח המלחמה:
1. העלאת תקרת הפקדת שיק בסלולר מ-50,000 שקל ל-100,000 שקל - הפקדת שיק בסלולר הוא אחד השירותים הדיגיטליים בהם הציבור ממשיך להשתמש כבשגרה, מרחוק, וללא צורך בהגעה לסניף בנק. הגדלת תקרת סכום ההפקדה בסלולר מאפשרת לציבור להפקיד שיקים בסכומים גבוהים אלה, מכל מקום בו זמינה רשת סלולרית או חיבור אינטרנטי. לפי הערכת בנק ישראל, בטווח סכומים אלה מדובר בכ-1.65 מיליון שיקים בשנה, או ממוצע של כ- 137,000 שיקים בחודש, שהציבור יוכל להפקיד ללא שינוע פיזי במרחב הפתוח בתקופת המלחמה ולאחר-מכן. צעד זה תורם להמשך הפעילות העסקית במשק, להגברת המהירות והנוחות התפעולית בתהליך הפקדת שיקים אלה, ולהפחתת עלויות.
2. הרחבת הסטנדרטים לאבטחת מידע, הגנות סייבר, והמשכיות עסקית שיחולו על כל השחקנים בתחום כרטיסי חיוב, ליישום תוך שנה, וקריאה ליישום מידי ככל האפשר על-מנת לחזק את היציבות הפיננסית בתקופת המלחמה - סטנדרטים אלו יחולו על כל השחקנים שפועלים בשוק כרטיסי החיוב בישראל, גם על שחקנים טכנולוגיים לא מפוקחים אשר הפכו בשנים האחרונות למשמעותיים בתהליך ביצוע עסקה בכרטיס חיוב. הסטנדרטים מתווספים לסטנדרטים ודרישות שחלים זה מכבר על שחקנים מסורתיים בתחום.
- שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
- קודם היקר או קודם הקטן? שתי שיטות לחיסול הלוואות, איזו מתאימה לכם יותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסטנדרטים גובשו בשיתוף פעולה עם המשק במסגרת ועדת כרטיסי חיוב המנוהלת על-ידי אגף הפיקוח על מערכות תשלומים. עם פרסום המסמך היום, בנק ישראל קורא לכל הגורמים שפועלים בשוק כרטיסי החיוב, לאמץ את הסטנדרטים המפורטים בו, מוקדם ככל האפשר, כדי להבטיח הגנה מרבית על פעילותם של הגופים ועל פעילות כרטיסי החיוב בישראל, במיוחד בימים המורכבים בהם נמצאת המדינה והחשש המוגבר למתקפות סייבר. שחקנים שלא יתאפשר להם להטמיע את הסטנדרטים באופן מהיר, נדרשים בכל מקרה לעשות זאת תוך שנה. סטנדרטים אלו יהוו בהמשך תנאי לפעילות של כל הגורמים בשרשרת ביצוע עסקה בכרטיס חיוב.
3. הקצאת קודי זיהוי לשלושה שחקנים חוץ-בנקאיים בתחום שירותי תשלום - בנק ישראל מעדכן לראשונה על הקצאת קודי זיהוי לחברות פינטק אשר נמצאות בתהליך של חיבור כמשתתפות במערכות התשלומים בישראל:
א. חברת משולם פתרונות תשלום בע"מ, הקוד החדש הינו 35
ב. חברת גלובל רמיט שירותי מטבע בע"מ, הקוד החדש הינו 47
ג. חברת אטמס מטריקס בע"מ, הקוד החדש הינו 86
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
תיירות במרוקו קרדיט: גרוקבין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
התעופה הישראלית מתאוששת עם חזרה הדרגתית לשמיים, יעדים חדשים-ישנים ותחרות שאט אט חוזרת בענף - תמונת מצב
ענף התעופה הישראלי עובר בתקופה האחרונה תמורות שונות במטרה לחזור לשגרה של לפני המלחמה. אחרי חודשים של האטה עמוקה בעקבות המלחמה, השמיים של ישראל מתחילים להיפתח מחדש, אך התמונה עדיין רחוקה מלהיות פשוטה ומהשגרה שהכנו לפני ה-7 באוקטובר. לצד חידוש קווים בינלאומיים חשובים והגעת שחקנים חדשים לשוק המקומי, ניכרת ירידה כללית בהיקף הפעילות, בעיקר בטיסות יוצאות, והאתגרים בענף נותרו רבים.
אחת ההתפתחויות הבולטות היא חידוש הטיסות בין ישראל ומרוקו, שנעצרו לחלוטין במהלך המלחמה. הקו הזה, שנפתח במקור כחלק מההסכמות המדיניות בין המדינות, מקבל כעת רוח חיים מחודשת, והוא נחשב לסמל לחזרה הדרגתית של התיירות והקשרים הכלכליים. עם זאת, נראה שהביקוש עדיין מתון, בעיקר בגלל זהירות של נוסעים ותנאי ביטחון אזוריים שלא חזרו לשגרה מלאה.
במקביל, חברת וייז אייר (Wizz Air), אחת מחברות הלואו־קוסט ההונגרית ואחת הבולטות באירופה, מתכננת להקים בסיס בישראל, צעד שממחיש את האמון המתחדש בשוק המקומי. הבסיס צפוי לשמש מוקד לפעילות שוטפת, ולהגדיל את היקף הטיסות לאירופה וליעדים נוספים. מדובר במהלך אסטרטגי שנועד להעמיק את אחיזת החברה באזור, תוך מתן תחרות ישירה לשחקניות הוותיקות ובראשן אל על.
- המלונות שאירחו מפונים יקבלו 160 מיליון ש' לשיפוצים
- קריסת התיירות בטורקיה: 3 מיליארד דולר הפסדים, 30% ירידה באנטליה ובריחה המונית ליוון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל על ניצלה את תקופת הגאות בשווקים ואת הסביבה התפעולית החיובית בשנה שלפני המלחמה כדי לשפר את מצבה הפיננסי. החברה הצליחה לצמצם חובות באופן ניכר, הודות לרווחיות גבוהה ולעלייה חדה במניית החברה, שאפשרה גיוס הון בתנאים נוחים. כיום, אל על נמצאת בעמדה טובה יותר מבחינת איתנות פיננסית וניהולית, אבל היא פועלת בסביבה שונה לחלוטין כאשר התחרות גדלה, מחירי הדלק נותרו תנודתיים והנוסעים נזהרים יותר בתכנון נסיעות לחו"ל.
