קניות סופר
צילום: תמר מצפי

רשתות המזון בחודש שיא - הישראלים אגרו מזון וקנו אוכל לחיילים: זינוק של 16.7% בהוצאות

נתוני סטורנקסט מראים כי לא כולם הרוויחו באופן שווה מהבהלה. המרוויחות הגדולות מגל הרכישות הן החנויות הממוקמות בקרבת אזורי מגורים. כל המספרים
שלי אפלברג |

הישראלים נלחצו ממאורעות ה-7 באוקטובר, פתחו את הלב והארנק בזמן המלחמה ורצו לרכוש במהלך אוקטובר מוצרי צריכה בהיקף כולל של 5.2 מיליארד שקל - 745 מיליון שקל יותר מחודש ממוצע ב-2023. הנתונים עולים מסקר של חברת המידע הקמעונאי סטורנקסט. מדובר על זינוק של 16.7% ברכישות מוצרים ברשתות מוצרי הצריכה (Fast-moving consumer goods - FMCG).

 

אוגרים מזון וקונים לחיילים

הנתונים אותם אספה סטורנקסט מצביעים על כך שהפחד מטילים הוביל את הישראלים שנדבקו לטלוויזיה והממ"ד לרוץ לרכוש את מוצרי הצריכה בעיקר בחנויות הקרובות לביתם. עיקר הגידול התרחש בשבוע הראשון של המלחמה, כשמחזורי הרכישה בו זינקו ב-46%. לאחר מכן הישראלים ראו שטרם החלה חזית צפונית נוספת ואז נצפתה ירידה והתייצבות מתונה בצריכת המוצרים - מגמת ירידה שממשיכה עד היום.

 

לקוחות סטורנקסט מהווים למעלה מ-85% מסך המכר בשוק ה-FMCG בישראל. עם לקוחות סטורנקסט נמנות הרשתות הקמעונאיות הגדולות שופרסל, קארפור רמי לוי ויוחננוף, הספקיות שטראוס, תנובה, אסם וקוקה קולה, וכן בנקים, חברות ביטוח.

סטורנקסט נמכרה בספטמבר האחרון לקרן Israel Growth Partners (IGP) לפי שווי של כ-200 מיליון שקל. לאורך כל השנה, החברה אוספת מידע בזמן אמת מ-2800 חנויות המורכבות מרשתות ארציות, רשתות פארם, סופרמרקטים, מינימרקטים וחנויות נוחות. חנויות אלו משדרות את נתוני הממכר בזמן אמת מהקופות למערכת סטורנקסט.

 

מהנתונים אותם אספה החברה ושהגיעו לידי ביזפורטל, עולה כי במהלך באוקטובר נרשם זינוק חד של 14% בממכר השבועי הממוצע שהסתכם בשבוע הלחימה הראשון בסכום כולל של כ-1.2 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לממוצע בסך 1 מיליארד שקל לאורך שבוע סטנדרטי ב-2023.

 

הלב הרחב של הישראלים שרצו לאסוף תרומות לחיילים ולמפונים, כמו הפאניקה שנגרמה בשל הנחיות פיקוד העורף להצטיידות במרחבים המוגנים - הובילה לזינוק חד ברכישות מוצרי מזון וטיפוח. את גודל הבהלה ניתן היה לראות בעיקר בשבוע הראשון של הלחימה - אז נרשם זינוק של 45%  בממכר השבועי במוצרי הצריכה שהסתכם לסכום כולל של 1.547 מיליארד שקל.

 

איזה מוצרים "נהנו" מהפאניקה? תחום המזון בער והציג את העלייה השבועית הממוצעת החדה ביותר בהיקף 17. באוקטובר כולו נרשם זינוק חד של 46% חל ברכישות השימורים, עליה חדה של 33% ברכישות המאפים המתוקים והמלוחים.

קיראו עוד ב"בארץ"

במכירות מוצרי הטיפוח חלה עליה ממוצעת שבועית חדה של 11% בממוצע. מבט יותר ממוקד מראה כי התחולל באוקטובר זינוק של 27% ברכישות מוצרי היגיינה וטיפוח הגוף. מוצרי היגיינת הפה רשמו עליה של 23%, רכישת מוצרי שטיפת כלים עלו ב-17%.

לא כל המוצרים שגשגו. מוצרים אשר משמשים את הישראלים לאירוח רשמו ירידה חדה של 22% באוקטובר. השהייה בבתים הובילה גם לגידול חד של 7.5% במוצרי הבית ועליה קלה של 5% בענף המשקאות.

 

המרוויחות הגדולות

לא כולם הרוויחו באופן שווה מהבהלה. המרוויחות הגדולות מגל הרכישות הן החנויות הממוקמות בקרבת אזורי מגורים. חנויות אלו רשמו זינוק של 31% בממכר הממוצע השבועי שהסתכם ב-139 מיליון שקל. רשתות הדיסקאונט גלגלו מחזור ממכר שבועי ממוצע במלחמה בסך 623 מיליון שקל - כ-10% יותר מהיקף הממכר בשבוע סטנדרטי ב- 2023.

שוק חנויות הדיסקאונט הפרטיות רשמו גידול של 21% בממכר שהסתכם ב-154 מיליון שקל. המינימרקטים הקטנים רשמו גידול של 17% בממכר השבועי שהסכם ב-125 מיליון שקל בהשוואה ל-107 מיליון שקל בשבוע סטנדרטי. בשל השהייה בבתים והכבישים הריקים במהלך השבועות הראשונים ללחימה חנויות הנוחות ספגו ירידה של 15% בממכר שהסתכם בסכום של 26 מיליון שקל בהשוואה ל -31 מיליון שקל בשבוע רגיל ב- 2023.

 

החנויות ניצלו את הבהלה של הישראלים, שרצו להצטייד בכמויות גדולות של מוצרים גם בקטגוריות ובמותגים בהם לא התקיים מבצע באותו שבוע. הבהלה הובילה למצב שהיקף המכר תחת מבצע במהלך המלחמה ירד ל 28%, אולם בהתחשב במכר החריג בשבועות המלחמה החנויות הציגו עליה של 36% במכר תחת מבצע שהסתכם ב-438 מיליון שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה

מצד אחד - ביטוח לאומי קפדן מאוד מול הציבור עד כדי שלפעמים מטרטר ומקשה ולא מקבל תביעות מוצדקות;  מצד שני - יש אנשים שמצליחים לגנוב מיליונים רבים מביטוח לאומי 

עמית בר |

פרקליטות מחוז מרכז הגישה כתב אישום רחב היקף נגד שלושה נאשמים שנחשדים בביצוע הונאה מתוחכמת ומתמשכת כלפי המוסד לביטוח לאומי. על פי כתב האישום, בין השנים 2020 ל-2023 הצליחו הנאשמים להוציא במרמה כ-2.6 מיליון שקל באמצעות הגשת תביעות נכות מזויפות, רובן בתחום האוטיזם.

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

הנאשמות המרכזיות, אודליה צריקר (46) מיוקנעם עילית ולנה שומינוב (40) מחולון, פעלו באמצעות שתי חברות שבבעלותן. השתיים פנו להורים לילדים המאובחנים על הספקטרום האוטיסטי, הציגו עצמן כמסייעות מקצועיות לקבלת קצבאות, וביקשו מהם ייפוי כוח ומסמכים רפואיים. בהמשך, כך נטען, זייפו מסמכים רפואיים ואישורים מקצועיים, במטרה להציג מצגי שווא שלפיהם הילדים סובלים ממגבלות תפקודיות והתפתחותיות קשות בהרבה מהמציאות.

החקירה העלתה כי במקרים מסוימים השתמשו הנאשמות במסמכים אמיתיים שנערכו על ידי מומחים רפואיים ושינו בהם פרטים, ובמקרים אחרים יצרו מסמכים מזויפים לחלוטין תוך שימוש בחתימות של רופאים מבלי שידעו על כך. את המסמכים המזויפים הגישו לביטוח לאומי כדי לקבל אישורי זכאות לקצבאות נכות.

במרכז כתב האישום עומד גם קונסטנטין זרך (40), בן זוגה של שומינוב, שהתחזה לרופא בשם "קוסטה מור". לפי הנטען, זרך נפגש עם ילדים והוריהם, הציג עצמו כמומחה לניתוח התנהגות ואבחון, סיפק הנחיות והנפיק מסמכים ששימשו את הנאשמות בהגשת התביעות. בנוסף, הוא עצמו הגיש תביעה כוזבת לקבלת קצבת נכות, במסגרתה קיבל כ-134 אלף שקל.


הוציאו 13 מיליון שקל במרמה - קיבלו עמלה של 2.6 מיליון שקל