הפד הבנק המרכזי של ארהב
צילום: טוויטר

התשואות על האג"ח עברו את ה-5% - האם זה ישפיע על החלטת הריבית?

כמה שעות אחרי הנאום של יו"ר הפד פאוול אתמול זה קרה - התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים חצו זמנית את רף ה-5%, לראשונה מאז שנת 2007; מה בנאום של פאוול גרם לזה לקרות ומה זה אומר לגבי החלטת הריבית הקרובה?
רוי שיינמן | (2)

השוק העריך גם ככה שהפד לא יעלה את הריבית בהחלטה הקרובה - האינפלציה שנותרה ברמתה בחודש ספטמבר, שוק התעסוקה החזק ושוק הדיור המדשדש - אבל עכשיו יש גורם נוסף שאולי שם את החותמת על כך שהפד לא יעלה את הריבית בנובמבר ואולי אפילו לא בדצמבר - תשואות האג"ח.

תשואות אגח

נתונים היסטוריים של התשואות על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-10 שנים

פאוול גם ככה הניח את התשתית לכך שהפד לא יעלה ריבית בהחלטה הקרובה: "אנו קשובים לנתונים המתעדכנים המראים את חוסנה של הצמיחה הכלכלית והביקוש לעבודה", למרות שהוא סייג את הדברים באומרו שיש מהלכים שצריכים לעשות בכדי להחזיר את האינפלציה ליעד השנתי שקבע הפד שעומד על 2%.

אבל יכול להיות שהאג"ח כבר יעשו את העבודה בשביל הפד. התשואות הגבוהות על האג"ח אומרות שדברים רבים הופכים ליקרים יותר ומשפיעים על מגוון מוצרים כמו הלוואות, אג"ח קונצרניות ואפילו הלוואות מגובות משכנתאות. כשפאוול נשאל על תשואות האג"ח העולות הוא אמר: "אני חושב שאנחנו צריכים לשבת ולראות לאן זה הולך, בינתיים זה בבירור מקשיח את המצב הכלכלי". 

כידוע, העלאת הריבית של הבנק המרכזי מטרתה לרסן את המשק ולהאט את הפעילות בכך שהיא מייקרת את הכסף. לעליה בתשואות על האג"ח השפעה דומה מאוד ולכן הן מייתרות את הצורך בהעלאת ריבית מצד הפד, ופאוול אפילו אמר זאת בעצמו: "כל הרעיון של העלאת ריבית היא להכביד על המשק, ותשואות גבוהות על האג"ח עושות בדיוק את זה".

כאמור, הפעם האחרונה בה התשואות על האג"ח הגיעו ל-5% הייתה ביולי 2007, אז הריבית של הפד עמדה על 5.25%. מחודש ספטמבר של אותה שנה כבר החלה הקריסה הכלכלית בארה"ב כאשר עד עד סוף 2008, תקופה של קצת יותר משנה, הריבית של הפד כבר הגיעה קרוב ל-0%. מה שכן ניתן לראות הוא שהפד לא העלה את הריבית מעבר לרמות שהוא נמצא בהן היום מאז שנת 2000, אז מבחינה היסטורית יכול להיות שאנחנו נמצאים בתקרה מסוימת גם ככה.

ריבית הפד

קיראו עוד ב"גלובל"

נתונים היסטוריים של ריבית הפד

בכל מקרה, התמונה המלאה בארה"ב מורכבת מעוד הרבה גורמים חוץ מהתשואות על האג"ח. צריך לראות לאן תלך האינפלציה ובפרט מדד מחירי הליבה - בחודש ספטמבר מדד מחירי הליבה העיד על עליה שנתית של 4.1% לעומת חודש אוגוסט שהעיד על עליה של 4.3%. הירידה בנתון הזה באופן מהותי אומרת שיש ירידה במחירים והאינפלציה מאטה, אבל מאחר ומדד המחירים לצרכן נשאר זהה לחודש אוגוסט הפד יצטרך נתונים יותר מרשימים ועקביים מהנתון הזה, עם כמה שהוא אכן מעודד.

יש גם את שוק העבודה ונתוני התעסוקה - ככל שיש יותר משרות פנויות כך ההנחה היא שהשוק יותר בריא מאחר ובעלי העסקים יכולים להרשות לעצמם לגייס יותר עובדים, מה שמעיד על כך שיש להם יותר כסף. מספר המשרות הפנויות בחודש ספטמבר עמד על 336 אלף, זינוק גדול של 48% מהמספר בחודש אוגוסט שעמד על 227 אלף. בנוסף, שיעור האבטלה נשאר זהה לחודש אוגוסט ועומד על 3.8%, מה שגם כן מעיד על חוסנו של שוק העבודה האמריקאי בתקופה הזו אבל כמו האינפלציה נצטרך לראות האם המגמה הזו אכן נמשכת.

ועוד נדבך חשוב בכלכלה האמריקאית הוא שוק הדיור - הריבית על משכנתא ל-30 שנה (המסלול הפופולארי ביותר) הגיעה לשיא מאז שנת 2000 וחצתה את רף ה-8%, מה שבהתאמה הביא לשפל היסטורי בביקושים למשכנתאות מאז 1995. השילוב של מחסור בבתים למכירה ומגבלות כאלו ואחרות שדוחפות יותר קונים לשוליים הביא למכירת בתים קיימים בקצב שנתי מנוכה עונתיות של 4.04 מיליון. זה כבר נמוך בכמעט 22% מרמת המכירות באוגוסט 2000, כאמור הפעם האחרונה שבה שיעורי המשכנתא עלו על 8%.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא הבנתי מה השורה התחתונה ? (ל"ת)
    יוד 21/10/2023 11:55
    הגב לתגובה זו
  • המגיב 21/10/2023 22:48
    הגב לתגובה זו
    הוצאות הצרכנים בארה"ב עולות מעל ומעבר למשוער, היתה כתבה על זה כאן באתר לא מזמן. חובות הצרכנים בארה"ב בכרטיסי האשראי, עולים גם הם בקצב גבוה מהצפוי. מצד שני - אג"ח ל 10 שנים של ארה"ב הוא בתשואה של קרוב ל 5 אחוז, כך שהעלאת ריבית תעלה גם את תשואות האגח עוד יותר, מה שיביא לייקור החוב של ממשל ארה"ב. בקיצור - אף אחד לא יודע. הערכה שלי - הריבית צריכה לעלות, אבל - זו דעתי האישית, הפרטית, והמאוד --לא-- מוסמכת.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social