אלי צחור ברומטר
צילום: אלי צחור
ראיון

"אג"ח צמוד מדד עדיף על אג"ח שקלי, יש הזדמנויות באג"ח הקונצרני"

"אין פאניקה בבורסה. אם היתה הדולר כבר היה ב-4.5 שקלים"; אלי צחור, מנכ"ל בית ההשקעות ברומטר בשיחה על השוק, על היתרון באג"ח צמוד ועל השוק האמריקאי 
רוי שיינמן | (6)

"הציבור הישראלי מגלה חוסן. זה לא חדש שעם ישראל חזק אבל אפשר לראות את החוזק הזה גם בשווקים הפיננסים", אומר אלי צחור, מנכ"ל בית ההשקעות ברומטר, "ציפיתי לפאניקה גדולה יותר וליציאת כסף הרבה יותר מאסיבית, שוק המניות ירד רק ב-5%-6% ושוק האג"ח ירד רק ב-2%. זאת נקודת אור. הציבור מאמין שנצא מזה מחוזקים".

ובהסתכלות ממוקדת על שוק האג"ח?

"המדד העיקרי בשוק הזה הוא אג"ח ממשלתי ל-10 שנים - התשואה שם עלתה מ-4.2%-4.3% ל-4.5% מה שמעיד על ירידה באזור ה-2% וגם זה מראה שאין פאניקה בשוק. נקודה נוספת שכדאי להדגיש היא שבנק ישראל התערב באופן נדיר בשוק המט"ח. השקל נחלש מאז שהוקמה הממשלה הזו ולא הייתה התערבות של הבנק המרכזי מכיוון שלא היה כשל שוק, עכשיו יש כשל שוק. מה שקורה פה הוא חיצוני למערכת והוא יסתיים, בתקווה, במהרה. בנק ישראל לא רצה ליצור מצב של עליה חדה בדולר והוא אותת לשוק שהוא לא ייתן לזה לקרות".

מה המשמעות של ההתערבות של בנק ישראל?

"לעליה בדולר יש השפעה על האינפלציה, שעולה גם ככה, בגלל ההשפעה על מחירי הסחורות. זה משפיע על כל המשק וגם על החלטות הריבית כמובן. המפתח כאן הוא לא להעלות ריבית כתוצאה מעליית אינפלציה, שלמרות שהיא עולה המלחמה מעלה אותה עוד יותר נקודתית. אנשים שאלו מה לעשות עם מט"ח ועדיין חשוב לי להדגיש שאין פאניקה. אם הייתה היינו כבר רואים את שער הדולר עומד על 4.5 או אפילו 5 שקלים."

אפשר להניח שבנק ישראל שם את התקרה ב-4 שקלים והשער אכן ירד אחרי ההודעה, אבל היום אנחנו רואים את הדולר עולה כבר ביותר מ-1%. כמה המהלך של בנק ישראל באמת משפיע?

"אני לא חושב שאפשר להניח שבנק ישראל מציב תקרה כלשהי. בנק ישראל רואה ומחליט האם המצב הוא סביר או לא. האמירה של בנק ישראל במהלך הזה היא שאחרי כל האירועים השקל ימשיך להתחזק וכל מי שלא צריך דולרים באמת שלא יקנה. כמובן שאנשים שטסים לחו"ל או צריכים דולרים כרגע צריכים לפעול בהתאם לצרכים שלהם, אבל בנק ישראל בעצם מאותת שזה לא הזמן לספקולציות על הדולר".

התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב עדיין יותר גבוהה מזו של אג"ח ממשלת ישראל, למה לא להשקיע באג"ח ממשלת ארה"ב?

"כי זה נותן לך חשיפה לדולר. כמובן שזה הגיוני להגיד שאם השקל נחלש כדאי לשים את הכסף בדולר, אבל השקל גם יכול להתחזק. אחד המכשירים הטובים שקיימים כרגע בישראל וכמעט לא קיים בעולם, וגם מספק אלטרנטיבה להשקעה בדולר הוא אג"ח צמודות מדד. בישראל הייתה היפר אינפלציה בשנות ה-80 שהולידה את המכשיר הפיננסי הזה. הוא בעצם מציע הגנה משחיקת הכסף כתוצאה מאינפלציה פלוס תשואה עודפת ברמות שונות. יש אג"ח צמודות של חברות וגם ממשלתיות שנותנות תשואות יפות".

על איזה תמהיל אתה ממליץ בין אג"ח צמודות ללא צמודות ובין קונצרניות לממשלתיות?

"בין צמוד ללא צמוד אנחנו נוטים לצמודות - בין 70%-60% באג"ח צמודות מדד. בין ממשלתי לקונצרני זה כבר יותר תלוי ברמת סיכון שהבן אדם מוכן לקחת. בקונצרניות למשל יש תשואות יותר גבוהות אבל נזילות יותר נמוכה וסיכון יותר גבוה, לכן זה עניין אישי. אני אישית חושב שיש הזדמנויות, ללא קשר לאירועים הבטחוניים. הריבית שעלתה בשנתיים האחרונות גורמת לזה שאפשר לעשות תשואות יפות באג"ח צמודות מדד אפילו עד 4% בדברים המסוכנים יותר. זה מציע שמירה על ערך הכסף ותשואה עודפת מעל זה. נכון שהאג"ח ירדו לאור האירועים אבל להערכתינו הן יעלו חזרה ולראייתינו גם הציבור יודע את זה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהסתכלות על אג"ח ספציפיות, באילו אתה ממליץ להשקיע בתקופה הזו?

"אני לא חושב שיש טעם לחפש אג"ח מהשורה השנייה והשלישית. יש אג"ח של חברות טובות ומדורגות - חברות ממשלתיות או בנקים למשל - שנותנות תשואות מאוד יפות של בין 3%-2% צמוד, בתוספת האינפלציה זה יוצא תשואה של עד 6% ואתה מוגן מהאינפלציה. אפשר אפילו להשקיע בתעודת סל או קרן נאמנות שיש בהן מגוון של אגחים שונים".

בראייה יותר רחבה, על איזה יחס בין מניות לאג"ח בתיק היית ממליץ כרגע?

"היום כשהריביות הן בין 5%-5.5% נומינלית, זה אומר שהחברות צריכות לייצר מכפיל רווח של 20 - זה אומר שיש אלטרנטיבה משמעותית באג"חים בסיכון הרבה יותר נמוך. בראייה נקודתית אנחנו נמצאים אחרי ירידה חזקה בשוק המניות שכן אולי הייתה גורמת לי להגיד שנוצרה הזדמנות וכדאי לנצל אותה. להגיד כמה מניות וכמה אגח בתיק זה משהו שהוא כבר מאוד אישי ותלוי בבן אדם. הנקודה החשובה היא שאפשר להשיג תשואות משמעותיות באג"ח עם סיכון נמוך ודוגמא הממחישה את העניין הזה היא ארה"ב - לקנות אג"ח ולמכור מניות בארה"ב זה יותר נכון היום משזה היה בעבר מכיוון שכיום אג"ח בארה"ב יכולה להניב תשואה של 5%-5.5% לעומת מניות, בממוצעים רב שנתיים, שנותנות 6%-7%, זה פשוט לא שווה את הסיכון".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    המגיב 10/10/2023 22:38
    הגב לתגובה זו
    מה קרה עכשיו ? לא ניחשתם נכון, אז פתאום "הציבור חזק" ??? חרטטנים. זה כמו אלו שהקימו חברה שאמרה שהם תמיד מנחשים נכון את תצאות משחקי הפוטבול. לחצי מקוני המנוי - אמרו קבוצה א', לחצי השני אמרו קבוצה ב'. כל אלו שקיבלו תוצאה שגויה, ביטלו את המנוי, והחצי השני נשאר, ושילם על "הימור נכון" פעם נוספת. כשיש מספיק אנשים שקונים כרטיס, אז אפשר לאבד חצי מהקונים בכל פעם, ועדיין לעשות ערימות של כסף.
  • 3.
    בהבנה שהעסק יתחמם, זו קפיצת החתול המת (ל"ת)
    100 10/10/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
  • חד משמעית לא נכון. (ל"ת)
    ארז 11/10/2023 13:59
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דעה 10/10/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
    כל עוד יש פער בין הריבית הדולרית לשקל והיא משמעותית, תוסיפו לזה את כל הבלגן. עדיף אחזקה דולרית ישירה על פני כל אגח מקביל שיקלי בכל פרמטר. כשזה יתאזן והריבית חייבת להתאזן ולטווח ארוך השקל עדיף על הדולר. ישראל עוד תשגשג שנה מהיום אבל עד השנה, ה' יעזור. החלמה לפוצעים, חזרה מהירה לחטופים, וחיילים יקרים שלנו כולנו אוהבים אתכם.
  • 1.
    עדי שטרנברג 10/10/2023 16:30
    הגב לתגובה זו
    בשעות הקשות אסור להיכנס לפאניקה ונראה שאחרי היום הראשון שבו השוק הגם בפאניקה יש לפחות בשוקי ההון אווירה רגועה יותר. שנהיה בריאים
  • לרון 10/10/2023 18:02
    הגב לתגובה זו
    משדר יציבות לא מהיום,תשואה בקרנות ברומטר טובה,לא המלצה,גילוי נאות אין קשר מלבד השקעה בברומטר,לא המלצה
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?