זה הכל? אבי חימי הושעה על תנאי, מחברותו בלשכת עורכי הדין לחצי שנה
יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אבי חימי הורשע בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין בהתנהגות שאינה הולמת, וכן באי דווח על הקשר שניהל עם עורכת דין שהייתה תחת מרותו.
חימי הודה כי קיים קשר רומנטי בהסכמה, עם עורכת הדין הילה יחזקאל, שהגישה כנגדו תלונה במשטרה על הטרדה מינית, כאשר חשף עצמו בפניה בשיחת זום ביניהם בעת שפנתה אליו וביקשה את המלצתו לתפקיד שפיטה.
בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין קבע כי עונשו של חימי יהיה חצי שנת השעיה על תנאי, למשך תקופה של שלוש שנים. עונש זה התקבל לאחר הסדר טיעון בו הודה חימי במיוחס לו.
- אבי חימי: "הפכתי מעורך דין מכובד לעבריין מין בעיני הציבור"
- אורי לוין, יובל דיסקין ואבי חימי - איך עבר השבוע שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבי חימי צילום שלומי יוסף
חימי הוא לא ראש הלשכה היחיד שעבר על הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. ועדת האתיקה של מחוז ירושלים טרם החליטה אם להעמיד לדין את יו"ר הלשכה הקודם אפי נוה שהובס כזכור על ידי יו"ר הלשכה הנוכחי עמית בכר, בבחירות לראשות הלשכה לפני ארבעה חודשים. וזאת בטענה כי הם מחכים לערעורו של נוה לבית המשפט העליון בנושא.
נוה כזכור הורשע בגין קבלת דבר במרמה יחד עם בת זוגו בר כץ, לאחר שעל השנים נגזר עונש מאסר על תנאי וכן קנס של אלפיים שקל בגין הרשעתם בהברחתה של בר כץ חזרה לארץ ללא ביקורת דרכונים. בית המשפט המחוזי דחה גם את ערעורו של נוה לפני 4 חודשים הוא הצהיר כי יערער לעליון.
נחקר במשטרה
ההחלטה בעניינו של חימי בלשכה התקבלה למרות שלא הוגש כנגדו כתב אישום. חימי נחקר במשטרה בחודש יוני האחרון בחשד למעשים מגונים והפרת אמונים בלהב 433.
כזכור בחודש ינואר האחרון חשפה איילה חסון כי עורכת הדין הילה יחזקאל טענה כי חימי חשף את איבר מינו במהלך שיחת זום עמה. חימי לא הכחיש את הפרסום וטען שהמעשה היה בהסכמה. יום למחרת הודיע על התפטרותו מתפקיד יו"ר לשכת עורכי הדין.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
לאחר שהתפטר, אמר חימי שהקשר עם יחזקאל נמשך שלוש עד ארבע שנים. "אי אפשר לומר עליי שאני עבריין מין או שעשיתי מעשה מגונה. אני צריך לתת דין וחשבון לאשתי ולבנותיי. כשלתי שלא נהגתי בצורה נכונה, אבל זה היה קשר בהסכמה בין שני אנשים בוגרים".
עורכת הדין הילה יחזקאל טענה מנגד כי "הוא היה אדם בעל מעמד שמרשה לעצמו לנהוג באופן שבו מצופה מגברים שלא לנהוג בנשים תחת מרותם, נשים שזקוקות להם בהיבט המקצועי. לא הייתה הסכמה. לצערנו הרב ההתנהלות החשוכה הזאת עדיין קיימת בימינו".
לא משהו נורמטיבי
יחזקאל ציינה "ראיתי שיש תהיות מדוע היא לא ניתקה', או מה באמת היה שם, אז כן ניתקתי את השיחה אחרי לא הרבה זמן. לקח לי כמה רגעים לעכל את מה שאני רואה. זה לא היה מראה קל, זה משהו שהוא מהווה הטרדה ואי נוחות לכל אישה, בכל גיל, בכל מעמד. זה מה שהיה".
"כשאני חושבת על זה, אני לא כל כך יודעת מה גרם לי להרגיש שנכון לתעד את האירוע", היא הוסיפה, "היה אינסטינקט נכון, כי אולי היה לזה אירוע קודם מצדו. אולי הרגשתי שבאמת יש פה איזשהי תלות מצדו. אין לי דרך לדעת האם אכן הייתה המלצה או לא".
ביחס להסברו של חימי, כי היה ביניהם קשר רומנטי , טענה "זו לא התנהגות שהייתה נהוגה כלפיי קודם. זה לא משהו נורמטיבי, לא משהו מקובל שאדם מתנהג בצורה כזו, ואולי לא ראיתי לנכון לפעול נגד אותו האקט". בשבוע שעבר נחקרה יחזקאל במשטרה בחשד כי העבירה את הסרטון של האירוע לגורמים נוספים. היא נחקרה לאחר שחימי הגיש כנגדה תלונה על הפצת סרטון אינטימי שלו.
- 11.יהודי 28/07/2024 14:18הגב לתגובה זוואכן היה קשר הוא נישמע די אמין שהוא טוען טענות שקל יהיה להוכיח שהוא משקר אם אכן היה משקר והוא טוען זאת בבטחון מלא
- 10.כך זה כשהמערכת המשפטית מטפלת בעצמה. חייבים רפורמה מקיפה (ל"ת)שופט בעליון 16/01/2024 13:06הגב לתגובה זו
- 9.שמוליק 04/01/2024 11:42הגב לתגובה זובאם יש יבלות יש לאסור על עו"ד חיים לעשות ביד ולהביא את עצמו לסיפוק מיני ויש ללכת באופן סדיר לפוסיקט או לחוף תל ברוך.. כסף לכך יש לו למכביר.. חרמן שובב
- 8.גוגו 10/12/2023 05:41הגב לתגובה זונדמה לי שהיתה טענה שהוא המליץ למנות אותה לשופטת ,ודבר שני היא הכחישה שהיה לה קשר אישי איתו , מה נסגר בסיפורים האלה? ם
- 7.אני מאמינה לחימי (ל"ת)ישראלה 09/12/2023 10:18הגב לתגובה זו
- את מאמינה לו כשהוא מודה שאונן מול כפופה? (ל"ת)לא הבנתי 16/01/2024 13:06הגב לתגובה זו
- 6.בושה לחימי. (ל"ת)ציפי 08/12/2023 21:15הגב לתגובה זו
- חכם 09/12/2023 10:25הגב לתגובה זולצרכים אישיים חמור הרבה יותר.
- יהודיה 09/12/2023 10:16הגב לתגובה זוסיפורים לביביסטים עדר בלי מוח.
- 5.כשנתפס 20/11/2023 08:06הגב לתגובה זוזכה בטוטו כי מילא את הטופס מראש,כלומר מקורב לצלחת
- 4.כן יאבדו כל אויביך השם (ל"ת)שמוליק 04/10/2023 00:30הגב לתגובה זו
- השם 20/11/2023 08:07הגב לתגובה זולא לזה הוא התכוון בכתיבת תורתו אחרי המבול,סדם ועמורה
- 3.משה 03/10/2023 23:59הגב לתגובה זואבי חימי זכאי נקודה
- גוגו 10/12/2023 05:34הגב לתגובה זונדמה לי שלטענתו הוא המליץ עליה למי וי כשופטת .והיא טענה שלא היה לה קשר אישי איתו???
- 2.שסק כתום 03/10/2023 22:34הגב לתגובה זושאלת הבהרה - גם אם לטענתו היתה הסכמה, האם החוק הישראלי לא קובע שכשיש יחסי מרות (וכאן אם אני מבין נכון הלשכה מאשרת שהיו יחסי מרות ותלות) - אז גם יחסי מין בהסכמה נחשבים כאונס? אם בנוסף הוא גם המליץ עליה לשפיטה, האם אין כאן גם לכאורה עבירת שוחד (בהנחה שהמתת היה ההמלצה שלו)? קשה לתפוס איך לשכת עורי הדין במקרה כזה נותנת רק השעיה לזמן קצר יחסית, וגם זה - בכלל על תנאי...
- מאמינה לו (ל"ת)חכמה 09/12/2023 10:26הגב לתגובה זו
- 1.פששש איזה עונש... (ל"ת)רפי 03/10/2023 18:34הגב לתגובה זו
- א.א 23/11/2023 14:57הגב לתגובה זוממש עונש כבד כמו השמוק של הכלב הזה יימח שמו זה עורך דין שמוכר את הלקוחות שלו ומניע אותם להודות ולסיים תיקים אפילו שהם חפים מפשע!!!!

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
