האינפלציה הגואה בשנתיים האחרונות בארה"ב, ובכלל בעולם, גררה כידוע את הבנק הפדרלי (FED) בארה"ב להעלות את הריבית בצורה האגרסיבית כך שהיא עומדת היום על 5.5% לאחר שרק לפני שנה וחצי עמדה על 0.25% בלבד. האינפלציה בארה"ב אכן מגיבה ויורדת בהתאם, אך היא ממשיכה להיות "דביקה" ונראה כי השליטה שהפד' מנסה לכפות עליה מבוששת לבוא.

מצב הדברים מצביע על כך שכדי להיאבק בעליית האינפלציה ולהוריד אותה לתחום היעד של 2%, הבנק המרכזי יצטרך להאט את הכלכלה באופן כזה ששיעור האבטלה יעלה, ובכך להעמיד מיליוני אמריקאים בסכנת פיטורים מעבודתם. אחרת, וכפי שזה נראה, האינפלציה תמשיך לעלות ואיתה גם הקשיים שהיא גורמת. 

מאז תחילת השנה שעברה, הזהירו פקידי הבנק המרכזי של ארה"ב מפני הנפילה בשוק העבודה שעלולה להיגרם מהניסיון שלהם לצנן את המחירים. יו"ר הפד ג'רום פאוול כינה זאת כ"תוצאה לא מכוונת" של המשימה שעל הפרק. עוד לפני חצי שנה, תחזיות הבנק המרכזי עצמו הראו ששיעור האבטלה יטפס ביותר מאחוז שלם, ל-4.6%, עד סוף 2024, אלא שמאז הדברים השתנו.

הפדרל רזרב העלה כאמור את הריבית מאז מרץ 2022 לטווח של 5.25% עד 5.5%. האינפלציה הראשית ירדה בשני שליש, משיא של 9.1% ל-3%, ולמרות העלייה האחרונה צפויה האטה נוספת עם התקררות מחירי השכירות. עם זאת, שיעור האבטלה בארה"ב עומד על 3.8%, רמה נמוכה היסטורית שהיא מעט מעל ה-3.6% שנמדד כאשר הפדרל רזרב החל להעלות את הריבית לראשונה. 

• לקראת 2025: האופטימיות נצחה, נצלו את ההטבות המס ואל תשאירו כסף בעו"ש
• דו"ח המכירות הקמעונאיות עשוי להמשיך את הראלי בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

החוזק המתמשך של שוק העבודה הפתיע את הכלכלנים בפדרל רזרב, אשר כיוונו את תחזיות האבטלה שלהם למטה ב-0.5%, ואת אלו בוול סטריט, שם תחזיות המיתון שהשתוללו בעבר נדחו או נסוגו. זה גם אילץ חשיבה מחודשת על ההנחה המושרשת שחולשת שוק העבודה היא צעד הכרחי כדי להחזיר את יציבות המחירים. 

הבנת התשובה מדוע שוק העבודה נשאר חזק כל כך יכולה לספק הסבר כמה זמן המצב הזה עוד יכול להמשיך. אם אותם גורמים ששמרו על אבטלה נמוכה כל כך יכולים להימשך, אז הבנק המרכזי עשוי להמשיך להחזיק את הריבית גבוהה ולהוריד את האינפלציה מבלי להקשות על הכלכלה. 

​נראה שמה שחיזק את שוק העבודה הוא שילוב של גורמים כמו תמריצים פיסקאליים נדיבים, השתתפות חזקה בכוח העבודה באופן בלתי צפוי, התאוששות בהגירה, פריחה ביצירת עסקים קטנים והמשך צמיחה במגזרי שירותים אישיים, במיוחד שירותי בריאות, בעקבות מגיפת הקורונה. כל אחת מההתפתחויות הללו סייעה להגביר את היצע העבודה או לשמור על הביקוש לעבודה חזק מספיק כדי לעמוד בהשפעת העלאות הריבית.

• רבעון חזק לדלק US, רווח נקי של 178 מיליון דולר
• טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

יחד, הם תרמו לתקופה של חוזק כלכלי מהדהד עד כדי כך שאפילו כאשר שוק העבודה מתרופף מעט כעת, הירידה נראית הרבה יותר כמו חזרה לשגרה מאשר תחילתו של מיתון.

מה שבטוח, ישנם כעת יותר סימני התקררות מאשר מה שראינו לפני מספר חודשים בלבד. צמיחת התעסוקה הואטה לקצב ממוצע של כ-150,000 משרות שנוספו מדי חודש, ירידה מכ-240,000 משרות שנוספו מדי חודש עד לפני מספר חודשים. מספר המשרות ירד ב-21% מתחילת השנה. ככל שהכלכלה תהיה בריאה יותר, כך היא תהיה מסוגלת להתמודד עם ריבית גבוהה לאורך זמן שמטרתה כאמור להאט את הביקוש של הצרכנים.

עד שהפדרל רזרב העלה לראשונה את הריבית בשנה שעברה, כלכלת ארה"ב הייתה חזקה ממה שהאמינו כלכלנים רבים באותה תקופה. התמריצים הנדיבים שהוענקו כדי להתמודד עם ההשפעה הכלכלית של מגיפת הקרונה היו מועילים במיוחד עבור אמריקאים בעלי הכנסה נמוכה ובינונית, ואיפשרו להם לשלם חובות, לשפר את דירוג האשראי שלהם ולנעול ריביות נמוכות על משכנתאות והלוואות בריבית קבועה. עובדים אלה ראו גם את עליות השכר הריאלי הגדולות ביותר בקרב כל העובדים.

כתוצאה מכך, העושר בקרב המחצית התחתונה של המשפחות ארה"ב גדל בכמעט 75% מהרבעון הראשון של 2020, כאשר הקורונה התחילה, לרבעון הראשון של 2023. מדובר בנתון שעוזר להסביר מדוע הוצאות הצרכנים החזיקו מעמד גם כשהחסכונות החלו להישחק בתקופת הקורונה.

התמריצים הממשלתיים היו קריטיים גם עבור תעשיית הבנייה, שהיא חשופה במיוחד להעלאות ריבית. מאות מיליארדי הדולרים שאישר ממשל ביידן בשנים הראשונות לכהונתו להגביר את ייצור השבבים המקומי ולבנות מחדש את התשתית של המדינה הבטיחו שהביקוש לפרויקטי ייצור לא יתפוגג, גם כשעלויות ההלוואות עלו. התמריץ הממשלתי נועד לעודד השקעות פרטיות במגזר לצד מימון ציבורי, לעודד עוד יותר את פעילות הבנייה ולעורר ביקוש ליותר כוח אדם.

מקור נוסף ומפתיע לחוזק של שוק התעסוקה הוא מגזר העסקים הקטנים. חברות קטנות אחראיות לכמעט שני שלישים מכל משרות העבודה החדשות, כך שבריאותן חיונית לשמירה על שוק עבודה חזק. שיעורי ריבית גבוהים יותר היו צפויים לפגוע בהקמת עסקים קטנים על ידי כך שייקרו את עלויות ההקמה והלוואות. גם לקריסת כמה בנקים בארה"ב לפני כחצי שנה צפויה להיות השפעה שלילית בכך שזה הקשה על חברות מתחילות להשיג את המימון הדרוש.

הכלכלה החזקה, התמריצים הפיסקאליים והסביבה המשגשגת של עסקים קטנים סייעו למנוע מהביקוש לעבודה להתמוטט בזמן שהבנק המרכזי פעל להאטת הכלכלה. ההתפתחות המכריעה הנוספת הייתה עלייה בהשתתפות בכוח העבודה, שהגבירה את ההיצע. ההשתתפות הכוללת של כוח העבודה - או חלקם של האמריקאים שעובדים או מחפשים עבודה - ספגה מכה קשה לאחר שהתחילה מגיפת הקורונה, עומדת כעת על 62.8%, וטרם התאוששה במלואה. אבל עלייה בהגירה ושיעור שיא של נשים עובדות סייעו להגביר את שיעורי ההשתתפות מעל המצופה.

לפני שקורונה פרצה, הממשלה חזתה ששיעור ההשתתפות הכולל יירד מתחת ל-62% עד סוף השנה הבאה, בעיקר בשל יותר פרישות ככל שאוכלוסיית ארה"ב מזדקנת. נתוני משרד העבודה מראים ששיעור האנשים שעוברים לעבודה חדשה לאחר התפטרות - כלומר מצאו עבודה מבלי לבזבז זמן בחיפוש עבודה - נמצא ברמות גבוהות.