יצחק מירילשוילי עמית זאב SPAR
צילום: טל פלינט, רונן גולדמן, יחצ
בלעדי

בלעדי: המיליארדר יצחק מירילשוילי נכנס גם כשותף של SPAR, למרות שידע ששופרסל עוזבת

הבעלים של חברת הנדל"ן רוטשטיין וערוץ 14 צפוי להחזיק ב-20% מהמניות (בדומה לכמה שהייתה אמורה להחזיק שופרסל). עמית זאב ימשיך להחזיק ב-51% ובחברה מחפשים משקיע/ים ל-29% הנוספים; אבל הרווחיות בתחום נמוכה. מה עשוי להצדיק השקעה בכל זאת?
נתנאל אריאל | (18)

בלעדי:

המיליארדר יצחק מירילשוילי נכנס לפני מספר שבועות כשותף לעמית זאב שמכניס לארץ את פעילותה של רשת SPAR, כך נודע לביזפורטל. מירילשוילי צפוי להחזיק ב-20% ממניות החברה. על פי המידע שהגיע לידי ביזפורטל, מירילשוילי נכנס בשבועות האחרונים, למרות שכבר ידע ששופרסל כנראה בדרך לצאת מהעסקה. זה לא עצר אותו מלהיכנס והמשמעות היא שהוא בעצם מאמין בתחום. הוא צפוי להחזיק במניות דרך חברת ק.ד, זרוע ההשקעות הריאליות שלו.

מירילשוילי הוא בין השאר הבעלים של חברת הנדל"ן רוטשטיין (48.2%, שווי מניות של כ-220 מיליון שקל, אבישי בן חיים מחזיק ב-20%) ושל ערוץ 14, ומי שמחזיק ב-15-18% ממניות תחנת הכח IPM, באר טוביה (שווי החזקה של 250-300 מיליון שקל).

לביזפורטל נודע כי SPAR מחפשת שותפים נוספים לאותם 29% נוספים של בעלות על החברה. בחברה לא מתייחסים לכך אבל הם כנראה מאמינים שיש עוד אנשים שעומדים בתור.

למירילשוילי אגב יש כבר רשת קמעונאות משלו, קטנה אמנם, 5 סניפים באזור השרון, שנקראת "תלם מרקט". מדובר על שותפות שלו עם קיבוץ תל יצחק. הוא מחזיק ב-50% והקיבוץ מחזיק ב-50% הנוספים. מדובר על חנויות בתל יצחק, בית יצחק, אגמים נתניה, קדימה צורן ובצרה.

עמית זאב, יצחק מירילשוילי ו-SPAR. צילום: טל פלינט, רונן גולדמן, יחצ

עמית זאב, יצחק מירילשוילי ו-SPAR. צילום: טל פלינט, רונן גולדמן, יחצ

בינתיים, שופרסל הודיעה היום על יציאתה מהשותפות לאחר ש"גילתה נתונים חדשים שלא ידעה קודם" והשאלה היא מה בעצם הניא את שופרסל לצאת. לא, הקשיים שמציבה רשות התחרות זו לא סיבה, שופרסל הרי ידעה את זה מצוין גם קודם. SPAR אמרה בתגובה כי היא ממשיכה בתוכנית לפתוח את הסניף הראשון בתחילת 2024, בכפר סבא, כלומר היא ממשיכה להתקדם בתוכניות גם ללא שופרסל.

השאלה הגדולה בהקשר הזה היא למה בעצם להביא לישראל חברות קמעונאות. המרווחים נמוכים, החסמים גבוהים, המדינה חוסמת יבוא חופשי של מוצרים מחו"ל (זה משתנה בשנה-שנתיים האחרונות, כאשר מכון התקנים יהיה גוף מפקח ולא כזה שמאשר כל מוצר ובעצם חוסם אקטיבית יבוא), וגם משרדי החקלאות והבריאות, מתנגדים כרוניים לייבוא, נאלצים להתפשר. ה-OECD המליץ למדינת ישראל לעבור לתמיכה ישירה בחקלאות, כפי שנהוג באירופה, ואם זה יקרה - אז גם הפירות והירקות יוכלו להיות זולים יותר. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בשוק תוהים מה המודל העסקי של SPAR. כאמור, המרווחים בתחום מאוד נמוכים (רווח נקי של 2-3% בלבד מהמחזור), השוק מוצף במתחרות, בוודאי יחסית קטנות עם מחזורי מכירות שנתיים של 300 מיליון שקל בשנה. אז ברור לגמרי שעמית זאב לא מביא את ספאר בשביל להיות חברה עם מחזור מכירות של 300 מיליון שקל בשנה. השאלה אם הוא יצליח להגיע למחזור כזה בתקופה קצרה יחסית - ומשם להמשיך כדי להיות חברה גדולה עם מחזור של 3 מיליארד שקל ויותר (לשם השוואה - שופרסל הגדולה ביותר בישראל מכניסה 14.6 מיליארד שקל בשנה, רמי לוי עם מחזור של 7 מיליארד שקל, יוחננוף עם 3.7 מיליארד וויקטורי עם 2.3 מיליארד שקל בשנה. ויקטורי נסחרת לפי שווי שוק של 480 מיליון שקל (שופרסל לפי שווי של 4.7 מיליארד שקל, רמי לוי לפי 3 מיליארד שקל).

ובכל זאת, האם מרווח של 2-3% מהמחזור הם מספיק משמעותיים? בכיר בשוק המזון ששוחח עם ביזפורטל אומר כי "SPAR מן הסתם לא מכוונת למרווחים כאלה, אבל גם במרווחים כאלה מדובר על רווחים יפים". חברה שהמחזור שלה הוא 300 מיליון שקל סוגרת עם רווח שנתי של 6-9 מיליון שקל בשנה, לא מרשים. אבל חברה שיש לה מחזור של 3 מיליארד שקל כבר יכולה לסיים עם רווח שנתי של 60-90 מיליון שקל.

אבל הבוננזה האמיתית היא לא שם - אלא כאשר מסתכלים על התשואה על ההון העצמי, כלומר על כמה כסף צריך להביא מהבית. לדברי הבכיר, "כדי להקים חנות צריך 10 מיליון שקל. סניף בריא מרוויח 8.3% מהמחזור. הוצאות הנהלה פחת ומסים מורידות את הרווח הנקי ל-2-3%. לכן, אם ניקח ככלל אצבע שחנות מרוויחה בשנה את המחזור החודשי שהיא מייצרת אז על מחזור חודשי (=רווח שנתי) של 5 מיליון שקל תוך שנתיים החנות מחזירה את עצמה - אז הרווח מהמחזור הוא נמוך בביזנס הזה אבל זו תשואה להון פנטסטית של 50%".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    שיהיה בהצלחה 01/10/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    ערוץ 14 הערוץ האמין היחיד . כל שאר תשקורת פרוגרסיבית בולשביקית. 14 עוד יהיה הראשון ברייטינג ומי שלא טוב לו שיעבור לגרמניה. אנשי ה AFD מחכים לו שם עם המילקי:)
  • 10.
    הטייקון מקדם את הרפורמה המשפטית, דרך הערוץ שלו... (ל"ת)
    מה אינטרס שלו... 01/10/2023 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    להקים רשת זה קל לשמור על לקוחות זה קשה (ל"ת)
    לילי 30/09/2023 08:38
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    מירילשוילי 29/09/2023 13:30
    הגב לתגובה זו
    מירילשוילי= ערוץ 14 =mafia
  • 7.
    פלונית 29/09/2023 08:53
    הגב לתגובה זו
    די מוזר החעבור הזה ביניהם. מקווה בשביל עמית שזה ךא ידליק לו ניצוצות בוערים.
  • 6.
    יותם 29/09/2023 02:34
    הגב לתגובה זו
    מירילשוילי נועד לכשלון בשל מעורבותו בערוץ 14 הארור
  • ש 01/10/2023 15:02
    הגב לתגובה זו
    ארור שבאת לעולם
  • תמיר 01/10/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    בדרך להיות מספר אחד...מח שלא טוב לו שיעזוב לגרמניה ה AFD מחכים לו עם מילקי
  • קנאי (ל"ת)
    מגיב 29/09/2023 14:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    גל 29/09/2023 00:53
    הגב לתגובה זו
    מירילשוילי= ערוץ 14 => מחרים
  • 4.
    ראשון לציון מזרח 28/09/2023 20:20
    הגב לתגובה זו
    למה כל הזמן כפר סבא, ראשון לציון מזרח משוועת לתחרות, ירוויחו יפה פה.
  • 3.
    ראש בלטה 28/09/2023 19:06
    הגב לתגובה זו
    הרי 60% מהעם יחרים הרמטית את העסק
  • ש 01/10/2023 15:04
    הגב לתגובה זו
    אתה הוא המוקצה
  • מגיב 29/09/2023 14:06
    הגב לתגובה זו
    מיעוט מהעבודה ומרצ- אתה זן נכחד אתה יודע- אבולוציה- אנחנו מתקדמים
  • מי זה 60%זה אתה והכינים שלך? (ל"ת)
    אנונימי 28/09/2023 23:42
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    מירלשווילי לא פרייר (ל"ת)
    טלטל 28/09/2023 17:33
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    הגולש 28/09/2023 17:22
    הגב לתגובה זו
    מומלצ לבדוק מחירי קניה ומכירי מכירה של מוצריםתתפלא מגודל הפערים. אפילו לא קרובים למה שאתה משער
  • דוד 29/09/2023 01:40
    הגב לתגובה זו
    יש עוד הוצאות.. משכורות, שכירות, בלאי, ציוד.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.