קידוח נפט
צילום: Zbynek Burival

אקסון מובייל הפילה ב-22% את רציו פטרוליום, בשותפות מנסים לטעון שזה לא נורא. מה היא תנסה לעשות?

אקסון והשותפים ברישיון השקיעו בשנים האחרונות משאבים רבים בניתוח הנתונים הקיימים בבלוק ובכל זאת החליטו לעזוב; האם הבלוק לא כל כך נחשק? רציו פטרוליום ניסתה להסביר בשיחת משקיעים: "יש סנטימנט חיובי בשוק הנפט והגז העולמי ולכן נחפש מפעיל חדש"
עדן ספיר |
נושאים בכתבה רציו פטרוליום

לקראת מועד החלטת השותפים על קידוח נוסף בבלוק Kaieteur בגיאנה, הודיעה אקסון מוביל EXXON MOBIL לשותפים כי בלוחות הזמנים הנוכחיים היא אינה יכולה להתחייב לקידוח נוסף בשטח הבלוק. כתוצאה מכך, ובהתאם להסכם העברת הזכויות בין הצדדים, אקסון והס (Hess) יצאו מהבלוק וישיבו את הזכויות שהן מחזיקות בבלוק לרציו גיאנה רציו פטרול יהש 3.53% ל-Cataleya Energy אשר יחזיקו כל אחת ב-50% מהזכויות בבלוק כך שרציו גיאנה תהיה המפעילה.

בהתאם לתנאי הסכם גיאנה, לאחר הגשת בקשה למעבר לתקופת ההארכה השנייה של הסכם גיאנה, על השותפים בבלוק להודיע למדינה אם בכוונתם לבצע קידוח נוסף בבלוק עד לחודש פברואר 2025. ככל שיחליטו על ביצוע קידוח נוסף, יש לבצעו עד לחודש פברואר 2027. עוד נמסר מהחברה כי לאור הפוטנציאל הרב שרואה הצוות הטכני של רציו גיאנה בבלוק, תמשיך רציו גיאנה לקדם את העבודות בבלוק ולפעול לצירוף שותף נוסף או מספר שותפים נוספים כאשר הכוונה שאחד מהם יהיה המפעיל בבלוק, במטרה לבצע בו קידוח נוסף. בהקשר זה יצוין, כי רציו גיאנה נמצאת במגעים בשלבים שונים עם חברות אנרגיה בנוגע להצטרפותן לבלוק. 

אקסון והשותפים ברישיון השקיעו בשנים האחרונות משאבים רבים בניתוח הנתונים הקיימים בבלוק, במטרה להגדיל את סיכויי ההצלחה של קידוח האקספלורציה הבא ולמצוא תגלית מסחרית ראשונה בבלוק. העבודות כללו בין היתר: פענוח מחדש של סייסמיקה 3D, כולל עבודות אינוורסיה; ניתוח כלל הלוגים שנאספו בקידוח טנג'ר1; אנליזות מתקדמות לדוגמאות הסלע והנוזלים שנאספו בקידוח ועדכון מודלים קיימים. עד כה הושקעו ברישיון כ-161 מיליון דולר. חלקה של רציו עומד על 28 מיליון דולר - יתרת חלקה שולם על ידי אקסון והס.

לטענת רציו פטרוליום, בשיחת משקיעים שביצעה, לנוכח הסנטימנט החיובי בשוק הנפט והגז העולמי ומידת העניין של מפעילות בינלאומיות באזור גיאנה, רציו תמשיך לקדם את הפעילות בבלוק במטרה למצוא מפעיל חדש ולקדם כאמור קידוח נוסף. במהלך חודש ספטמבר נסגר מכרז לרישיונות חיפוש חדשים בים. "מבחינת ההתחייבויות במדינה, הקידוח בבלוק צריך להיעשות עד 2027. בבלוק כרגע לא צפויות הוצאות משמעותיות. עיקר ההשקעות שלנו בתקופה הזו יהיו השקעות של פיתוח עסקי. לאורך השנים יצרנו קשרים מאוד חזקים עם התעשייה העולמית. עיקר הפוקוס שלנו יהיה להכניס מפעיל חדש, מוסרים מהחברה.

מעבר לכך, רציו התקשרה עם חברת האנרגיה הפיליפינית Gas and Oil Prime, בהסכם העברת זכויות ב-76 Contract Service. בהתאם לתנאי ההסכם, רציו, המחזיקה ב-70% (מתוך 100%) מהזכויות ב-76SC, תעביר 35% (מתוך 100%) מזכויותיה ב-76SC ל-PRIME בתמורה להחזר חלקה היחסי של PRIME בהוצאות העבר ב-76SC, בהיקף של כ-748.6 אלף דולר.

מבנה הבעלות החדש:

רציו פטרוליום (מפעיל) תחזיק 35%

Prime Oil &Gas תחזיק 35%

נאוויטס פטרוליום תחזיק 30%

בלוק Kaieteur שבגיאנה

בלוק Kaieteur שבגיאנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.