הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל
איתן גרסטנפלד
צילום: משה בנימין

מחיר ההשכלה: החובות של מיליוני סטודנטים אמריקאים רודפים את המשק האמריקאי

לאחר הפסקה של יותר מ-3 שנים בעקבות משבר הקורונה, בשבוע הקרוב צפויים כ-44 מיליון אמריקאים לשוב ולשלם תשלום חודשי בגין הלוואות שנטלו לטובת לימודים אקדמיים; איך זה ישפיע על המשק האמריקאי ואילו חברות צפויות להיפגע בצורה הקשה ביותר?
איתן גרסטנפלד | (11)
נושאים בכתבה הלוואות סטודנטים סטודנטים תמ"ג

רכישת השכלה גבוהה בארץ עשויה להיות כרוכה בהוצאות כלכליות גבוהות, כאשר מלבד שכר הלימוד סטודנטים רבים מתקשים לעמוד בהוצאות המזון והדיור שלהם. עם זאת, נדמה שבתחום זה הדשא הישראלי ירוק באופן יחסי. בניגוד למדינות רבות בעולם בהן מרבית הסטודנטים נאלצים לקחת הלוואות לטובת לימודים באוניברסיטאות ומכללות, הודות לסבסוד הממשלתי של חלקים נרחבים ממוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ, מרבית הסטודנטים הישראלים מצליחים לעמוד בתשלומי שכר הלימוד שלהם בעצמם באמצעות חסכונות, מלגות, עבודה וכו'.

לימודים, קרדיט: pixabay

    לימודים,  קרדיט: pixabay

בשבוע הקרוב צפויים כ-44 מיליון אמריקאים לשוב ולשלם תשלום חודשי בגין הלוואות הסטודנטים הפדרליות, לאחר הפסקה של יותר מ-3 שנים בעקבות משבר הקורונה. התשלום החודשי בפניו הם ניצבים צפוי להעיב לא רק על הכיס של כל אותם הלוויים אלא גם על המשק האמריקאי בכללותו ובפרט על ההוצאות הצרכניות במדינה, ומצית מחדש את הדיון במדינה בשאלות נוקבות בנוגע למחיר הגבוה אות נדרשים משקי הבית לשלם עבור השכלה גבוהה וכן באשר לסוגיית ההתערבות הממשלתית.

מי משלם, כמה ולמה?

הלוואות סטודנטים אינם דבר נפוץ כל כך בישראל, שכן שכר הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות הציבוריות נמוך באופן יחסי, שכן הוא מסובסד על ידי המדינה. עם זאת, במדינות רבות ובארצות הברית במיוחד, השכלה גבוהה היא עסק יקר במיוחד. על פי נותני מועצת המכללות בארצות הברית, ב-2022 משפחות אמריקאיות שילמו כ-10,950 וכ-39,400 דולר בממוצע עבור עבור שנת לימודים במוסד ציבורי או פרטי (בהתאמה). סכומים אלו רק הולכים וגוברים ככל שהרמה האקדמית גבוהה יותר, כך למשל, שנת לימודים באחת מהאוניברסיטאות הנחשבות הנמנות עם ליגת הקיסוס (Ivy League) תעלה כמעט 60,000 דולר בממוצע.

המחירים הגבוהים, אשר לא כוללים הוצאות נלוות כמו רכישת ספרים, מזון ודיור, מביאים אמריקאים רבים לקחת הלוואה לצורך רכישת השכלה אקדמית. על פי נתוני הבנק הפדרלי נכון לשנת 2021, 30% מכלל המבוגרים בארה"ב לקחו על עצמם צורה כלשהי של חוב כדי ללכת לקולג'. כיום, היקף החוב הכולל עבור הלוואות סטודנטים בארה"ב עומד על 1.63 טריליון דולר. הלוואות אלו נמשכות ונפרסות על פני שנים, כאשר נכון להיום אחד מכל חמישה לווים בתוכנית הלוואות סטודנטים, הוא בן 50 ומעלה.

במרץ 2020 , בעקבות התפרצות נגיף הקורונה וההשפעות של הסגרים על מצבם הכלכלי של רבים ממחזירי ההלוואות, החליט הממשל האמריקאי להשהות את תשלומי הלוואות הסטודנטים, וכן את הליכי הגבייה אל מול חייבים שהתקשו לשלם את החובות עוד בטרם פרצה המגפה. לאחרונה, ממשל ביידן אף ביקש לנצל את המצב שנוצר בעקבות המשבר בכדי למחוק חובות של עד 20,000 דולר למקבלי מלגת סיוע פדרלית (Pell Grant) ו-10,000 דולר ליתר הלווים. עם זאת, בית המשפט העליון של ארה"ב קבע בסוף חודש יוני האחרון כי לממשל אין סמכות לקבל החלטה כזו.

כעת לאחר ההחלטה של בית המשפט, יאלצו עשרות מיליוני אמריקאים לשלם מחדש עבור הלוואות הסטודנטים שלקחו. בכדי להקל על הכניסה המחודשת למעגל התשלומים החליט הממשל על תקופת חסד זמנית למשך שנה, במהלכה הריבית עבור לווים שלא שילמו את חובם בזמן אמנם תמשיך להצטבר, אך לא יחל דיווח עליהם ללשכות האשראי, וכן מוסדות הגביה לא יחלו תהלכים מולם. לאחר תום תקופת החסד יעמדו הלווים שלא עמדו בהלוואה אל מול פגיעה פוטנציאלית בדירוג האשראי שלהם ויהיו נתונים לאמצעי גבייה שונים.

מחיקת חובות - עוולה מוסרית או מקפצה למשק?

בשל ההיקפים המשמעותיים, נושא הלוואות הסטודנטים נתון למחלוקות ולביקורת נרחבת בארצות הברית. מצד אחד ישנה טענה כי חובות הסטודנטים מהוויים משקולת על הכלכלה האמריקאית, כמו גם נטל אדיר עבור מיליוני האזרחים שמשלמים עליה. מחקר משנת 2018 של מכון לוי לכלכלה במכללת בארד העריך כי מחיקת הלוואות הסטודנטים, עשויה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) ב-86 עד 108 מיליארד דולר בשנה. חברת האשראי מודי'ס העריכה בעבר, כי מחיקת חובות הסטודנטים הייתה מניבה בטווח הקצר תמריץ לפעילות הכלכלית במדינה, בדומה לתוצאות של הורדת מיסים. בטווח הארוך יותר, מחיקת החובות הייתה מגדילה את כמות בעלי הבתים במדינה, ומאיצה הקמה של עסקים קטנים.

מנגד, יש מי שטוענים שמחיקת חובות בגין הלוואת סטודנטים הינה פגומה מבחינה מוסרית, שכן אזרחים רבים יאלצו לשאת בנטל של ההחלטות שהתקבלו על ידי אנשים אחרים. לדידם החלטה מעין זו עשויה להגביר את נטילת החובות מצד סטודנטים, בהתבסס על ההנחה שבעתיד תתבצע מחיקת חובות נוספת. כמו כן, הוועדה לתקציב פדרלי אחראי טענה בעבר שמחיקה של הלוואות סטודנטים תספק במקרה הטוב תמריץ חלש לכלכלה, שכן הערכתם על כל חוב של דולר שנמחק, תיווצר פעילות כלכלית של 2 עד 27 סנט.

איך המשק יגיב להחזרת התשלומים?

שלא במפתיע, לעובדה שעשרות מיליוני אמריקאים יאלצו להיפרד מחלק מהכנסותיהם עשויה להיות השפעה משמעותית על המשק האמריקאי. העובדה שרבים מבני שכבות הגיל, שהניעו את הצמיחה העקבית בהוצאות הצרכנים האמריקאים במהלך הקיץ, יוציאו מכיסם מיליארדי דולרים צפויה להעיב באופן משמעותי על הוצאות הצרכנים. להערכת מודי'ס, סיום הקפאת תשלומי הלוואות הסטודנטים בחודש הקרוב תקטין בכ-0.2% את הצמיחה השנתית בתמ"ג הריאלי ברבעון הרביעי.

קיראו עוד ב"גלובל"

בעקבות כך אנליסטים רבים צופים שמי שעשויות לשם את המחיר הן חברות הקמעונאות הגדולות. כך למשל, בתחילת השבוע החליטו האנליסטים של בנק ההשקעות ג'פריס להוריד את מחירי העיד שלהם עבור מניות כמו נייק NIKE (מ-140 דולר ל-100 דולר), URBAN OUTFITTERS (31 דולר מ-42 דולר) ופוט לוקר FOOT LOCKER INC (18 דולר בהשוואה ל-28 דולר). זאת על רקע חידוש תשלומי הלוואות הסטודנטים, לאחר שסקר שנערך לאחרונה על ידי הבנק בקרב צרכנים אמריקאיים מצא כי בין 46% ל-54% מהנשאלים מתכננים להפחית את הוצאותיהם על ביגוד והנעלה לאחר שהחזרי ההלוואות יתחילו מחדש.

תגובות לכתבה(11):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    זאת פירמידה קלסית, ברגע שהבוגרים לא מקבלים שכר מפצה (ל"ת)
    תם הסיפור 01/10/2023 12:03
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    הכתבה הבאה:" מחיר אי-ההשכלה, יאיר לפיד" (ל"ת)
    גבי אשכנזי 01/10/2023 00:15
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    המגיב 30/09/2023 22:23
    הגב לתגובה זו
    ה"אוניברסיטאות", בעיקר בארה"ב, הם עסק פרטי לכל דבר. מטרתן כבר מזמן אינה לספק השכלה גבוהה, ולקדם את המשק, המדע והכלכלה, אלא לגבות שכר לימוד, גבוה ככל הניתן. אם יש מי שיכול לשלם, ימשיכו להעלות את שכר הלימוד. אם צעירים ידעו שהמדינה תמחק את חובותיהם, הם ימשיכו לשלם שכר לימוד שגבוה מהערך האמיתי שהוא נותן (שכר הלימוד צריך להיות בערך 24 עד 36 פעמים הפרש השכר בין מי שלמד למי שלא למד).
  • 6.
    האמיתי 30/09/2023 20:54
    הגב לתגובה זו
    כל השוק האמרקאי בבועה נוראית וחולה
  • מור 01/10/2023 10:08
    הגב לתגובה זו
    הכלכלה האמריקאית מצוינת, הפד בוחר לשפוך את הקערה עם התינוק. אינפלציה גבוהה לא טובה. ריבית גבוהה מדי גם לא טובה. צריך למצוא את האיזון הנכון. זה תפקידו של הפד.
  • 5.
    מריה 30/09/2023 17:13
    הגב לתגובה זו
    תלמידי הישיבות הפרזיטים חוגגים על חשבון הפראיירים החילוניים
  • 4.
    לכן דוקטור יאיר לפיד לא רכש ההשכלה !!! (ל"ת)
    יש עתיד 30/09/2023 16:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משקיע 30/09/2023 15:57
    הגב לתגובה זו
    לדעתי זה לא השכלה קונסטרוקפיבית מקסימום קורס בחירה להעשרת האופקים או חוג לפנסיונרים להעביר את הזמן ולפגוש חברים
  • "קונסטרוקפיבית" ? אתה נשמע משכיל כמו לפידיוט (ל"ת)
    Forefathers 01/10/2023 00:17
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    פאוול הליצן 30/09/2023 15:35
    הגב לתגובה זו
    דואג להטביע את אמריקה בחובות של עצמה
  • 1.
    אם היה שם רפורמה החובות היו נמחקים (ל"ת)
    ביבי 30/09/2023 14:25
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |
נושאים בכתבה גרמניה פולקסווגן ב.מ.וו מרצדס רכב אוטונומי וולוו ג'ילי

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
אלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיותאלבום שירי KPOP Demon Hunters. קרדיט: רשתות חברתיות

להיט האנימציה של נטפליקס שובר שיאים

"KPop Demon Hunters" הפך לסרט המצליח ביותר בתולדות נטפליקס, עם מאות מיליוני צפיות, להיטי מוזיקה והיסטריה ברשתות והוא בדרך להיות היקום הקולנועי הראשון של החברה; למה המרצ'נדייז מתעכב? ומה גרם לסוני למכור את הזכויות?

רן קידר |
נושאים בכתבה נטפליקס סוני

נטפליקס Netflix, Inc 0.61%   רגילה להפתיע את הוליווד, אבל הפעם גם החברה בעצמה הופתעה מההצלחה. סרט האנימציה “KPop Demon Hunters”, שעלה לשירות הסטרימינג בקיץ האחרון, הפך תוך שבועות לא רק לשובר צפיות אלא גם לתופעה תרבותית עולמית: סיפור על שלוש כוכבות קיי-פופ (מוזיקת פופ קוריאנית) שנלחמות בשדים הפך לשיחת היום ברשתות, לפסקול השנה ולמכונת כסף חדשה עבור נטפליקס, ואולי, לראשונה בתולדותיה, גם לבסיס ליקום קולנועי עצמאי בבעלותה.

על פי נתוני החברה, הסרט נצפה כבר ביותר מ-325 מיליון פעמים, והיה בראש טבלת הצפיות העולמית במשך יותר מארבעה חודשים ברציפות. ארבעה שירים מתוך פס הקול: Golden, Your Idol, Soda Pop ו-How It’s Done, נכנסו יחד לעשיריית הבילבורד, הישג חסר תקדים עבור סרט אנימציה, ובטח כזה שאינו מבית דיסני או פיקסאר. הקונספט, ששילב אסתטיקה קוריאנית, אנרגיה של קיי-פופ ועלילה פמיניסטית, כבש גם את הקהל הצעיר וגם את המבוגרים שנכנעו לוויב הויראלי.

איפה המרצ'נדייז? 

אך דווקא בשיא ההצלחה, מעריצים רבים, ובעיקר הורים שמנסים להשיג מתנות לחגים, מגלים כי צעצועים ובובות של הדמויות האהובות לא קיימים עדיין בשוק. לפי הדיווחים, רוב המוצרים, כלומר בובות ודמויות, צעצועים רכים וערכות משחק, לא יהיו זמינים לפני הרבעון הראשון או השני של 2026, כמעט שנה לאחר שהסרט יצא.

הסיבה? אף אחד לא צפה את גודל ההיסטריה. נטפליקס אמנם הציגה את הסרט בפני קמעונאים וחברות צעצועים כבר בשלב מוקדם, אך אלה גילו ספקנות כלפי סרט אנימציה מקורי ללא מותג קיים מאחוריו. אחרי כישלונות קודמים בז’אנר, כמו "אלמנטלי" (Elemental) של פיקסאר ו-"סיפור הברווזים" (Migration) של יוניברסל, הרשתות לא מיהרו להזמין מוצרים למדפים. רק אחרי שהסרט שבר שיאי צפייה ומכר מיליוני עותקים של פס הקול, ההצלחה חילחלה גם לתעשיית הצעצועים.

במהלך חסר תקדים, שתי ענקיות התחום, מאטל Mattel, Inc 0.32%   (יצרנית ברבי) והאזברו Hasbro Inc.  (המוכרת ממותגים כמו הרובוטריקים ומיי ליטל פוני) חתמו על הסכם משותף להחזיק בזיכיון הייצור: מאטל תפתח את קו הבובות, הדמויות והמשחקים, ואילו האסברו תטפל בצעצועים הרכים ובמרצ’נדייז הנלווה. “זה הפרויקט שהוקם במהירות הגבוהה ביותר בתולדות מאטל”, אמר סגן נשיא לשיתופי פעולה בידוריים בחברה. לדבריו, הביקוש העצום גרם לצוותים “לעבוד סביב השעון” כדי להוציא את המוצרים עד תחילת השנה הבאה.

להמשך הכתבה לחץ כאן