ציון קינן יאיר סרוסי בנק הפועלים
צילום: יחצ

סוף הפרשה? האם בכירי בנק הפועלים יסכימו להחזיר כ-4 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו?

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה החליט כי במידה ובכירי בנק הפועלים לשעבר, בהם גם המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי,  יסכימו להעלות את הסכום אותו הסכימו לשלם ל-3.65 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל, הוא יאשר את הסכם הפשרה ובכך תגיע לסיומה הפרשייה של העלמות המס בארצות הברית באופן סופי
נחמן שפירא | (4)

האם פרשיית בנק הפועלים תגיע סוף לסיומה לאחר יותר מ-8 שנים? שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה החליט אתמול כי במידה ובכירי בנק הפועלים לשעבר בהם המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי יסכימו להעלות את הסכום אותו הסכימו לשלם ל-3.65 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל, הוא יאשר את הסכם הפשרה ובכך תגיע לסיומה הפרשייה של העלמות המס בארצות הברית באופן סופי.

כזכור כבר למעלה משמונה שנים שמתנהל הליך משפטי כנגד בכירים בבנק ביניהם המנכ"ל והיו"ר לשעבר, בו נטען הם כי הם ונושאי משרה נוספים בבנק היו אחראים לנזק שנגרם לבנק כתוצאה מפרשיית העלמות המס בארצות הברית, במסגרתו הבנק שילם כ-900 מיליון דולר קנס.

לאחר דיונים רבים ולאחר שהוקמה וועדה לבדיקת הנושא על ידי הבנק בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר שקבע כי סכום הפיצוי ישולם על ידי חברות הביטוח, הגיעו הצדדים להסכם לפני יותר משנה במסגרתו נקבע כי חברות הביטוח של הבכירים ישלמו 135 מיליון דולר. אך  למרות הסכום בהסדר, בעל מניות בבנק ד"ר הראל פרימק באמצעות לובי 99 והיועצת המשפטית לממשלה הגישו התנגדות להסדר.

בעקבות זאת הסכימו לפני שלושה חודשים בכירי הבנק לשלם גם מכיסם סכום של 2.25 מיליון שקל. בכירי הבנק הסכימו להחזיר סכום זה מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק עזר לאזרחים בארצות הברית להעלים מס, סכום שמוערך בכ-75 מיליון שקל. בלובי 99 התנגדו וטענו כי מדובר בסכום נמוך שכן בבנק לאומי שלושה בכירים, בהם גם המנכ"לית לשעבר גליה מאור והיו"ר לשעבר איתן רף החזירו 5 מיליון שקל והנזק לבנק היה פחות ממחצית מאשר בבנק הפועלים (400 מיליון דולר).

השופט אלטוביה קבע כי "לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, אני מוצא כי סכום ההסכמה, ככל שיעמוד על סך של 3.56 מיליון שקל, אשר יושב לבנק עצמו, וזה אשר יקבע את ייעודו, לרבות בהתחשב בבקשת המשיבים בעניין זה, יאפשר לאשר את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים והמבטחים ואשר בית המשפט מתבקש לאשרו". השופט נתן לצדדים שלושה שבועות להשיב אם הם מסכימים להצעתו לסיום הפרשייה.

 

הציעו להחזיר רק 2 מיליון שקל כאשר הנזק היה כ-900 מיליון דולר לבנק

כזכור ד"ר שולמית שרון, בעלת מניות בבנק הגישה בקשה לתביעה נגזרת הבנק וטענה כי בכירי הבנק גרמו נזק לבעלי המניות לאחר שהפועלים שילם כמעט 900 מיליון דולר קנס  לרשויות בארצות הברית לאחר שאישר כי עזר לאזרחים בארה"ב להעלים מס.

בנק הפועלים לא היה הבנק היחיד במסגרת הפרשייה, כאשר גם בנק מזרחי טפחות ולאומי שילמו קנסות.

לפני כמעט שלושה חודשים הסכימו בכיר הבנק לשעבר – בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן – כי יחזירו 2.25 מיליון שקל מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק סייע להעלם מס בארצות הברית.

קיראו עוד ב"משפט"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הם צריכים להחזיר 450 מיליון (ל"ת)
    זליג 27/09/2023 12:35
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אחרי שלקחו 75 מיליון ?למה לא להחזיר את הכול ? (ל"ת)
    קשקש 27/09/2023 12:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    המפקח על הבנקים עלאק 27/09/2023 11:36
    הגב לתגובה זו
    מערכת מושחטת, עם דלת מסתובבת משתלם להיות עבריין במדינה
  • המגיב 27/09/2023 13:03
    הגב לתגובה זו
    כמה בונוסים הם לקחו בתקופת ההונאה ? אני בטוח שיותר מפי 10 ממה שהם מחזירים.
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים