סוף הפרשה? האם בכירי בנק הפועלים יסכימו להחזיר כ-4 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו?
האם פרשיית בנק הפועלים תגיע סוף לסיומה לאחר יותר מ-8 שנים? שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה החליט אתמול כי במידה ובכירי בנק הפועלים לשעבר בהם המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי יסכימו להעלות את הסכום אותו הסכימו לשלם ל-3.65 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל, הוא יאשר את הסכם הפשרה ובכך תגיע לסיומה הפרשייה של העלמות המס בארצות הברית באופן סופי.
כזכור כבר למעלה משמונה שנים שמתנהל הליך משפטי כנגד בכירים בבנק ביניהם המנכ"ל והיו"ר לשעבר, בו נטען הם כי הם ונושאי משרה נוספים בבנק היו אחראים לנזק שנגרם לבנק כתוצאה מפרשיית העלמות המס בארצות הברית, במסגרתו הבנק שילם כ-900 מיליון דולר קנס.
לאחר דיונים רבים ולאחר שהוקמה וועדה לבדיקת הנושא על ידי הבנק בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר שקבע כי סכום הפיצוי ישולם על ידי חברות הביטוח, הגיעו הצדדים להסכם לפני יותר משנה במסגרתו נקבע כי חברות הביטוח של הבכירים ישלמו 135 מיליון דולר. אך למרות הסכום בהסדר, בעל מניות בבנק ד"ר הראל פרימק באמצעות לובי 99 והיועצת המשפטית לממשלה הגישו התנגדות להסדר.
בעקבות זאת הסכימו לפני שלושה חודשים בכירי הבנק לשלם גם מכיסם סכום של 2.25 מיליון שקל. בכירי הבנק הסכימו להחזיר סכום זה מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק עזר לאזרחים בארצות הברית להעלים מס, סכום שמוערך בכ-75 מיליון שקל. בלובי 99 התנגדו וטענו כי מדובר בסכום נמוך שכן בבנק לאומי שלושה בכירים, בהם גם המנכ"לית לשעבר גליה מאור והיו"ר לשעבר איתן רף החזירו 5 מיליון שקל והנזק לבנק היה פחות ממחצית מאשר בבנק הפועלים (400 מיליון דולר).
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט אלטוביה קבע כי "לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, אני מוצא כי סכום ההסכמה, ככל שיעמוד על סך של 3.56 מיליון שקל, אשר יושב לבנק עצמו, וזה אשר יקבע את ייעודו, לרבות בהתחשב בבקשת המשיבים בעניין זה, יאפשר לאשר את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים והמבטחים ואשר בית המשפט מתבקש לאשרו". השופט נתן לצדדים שלושה שבועות להשיב אם הם מסכימים להצעתו לסיום הפרשייה.
הציעו להחזיר רק 2 מיליון שקל כאשר הנזק היה כ-900 מיליון דולר לבנק
כזכור ד"ר שולמית שרון, בעלת מניות בבנק הגישה בקשה לתביעה נגזרת הבנק וטענה כי בכירי הבנק גרמו נזק לבעלי המניות לאחר שהפועלים שילם כמעט 900 מיליון דולר קנס לרשויות בארצות הברית לאחר שאישר כי עזר לאזרחים בארה"ב להעלים מס.
בנק הפועלים לא היה הבנק היחיד במסגרת הפרשייה, כאשר גם בנק מזרחי טפחות ולאומי שילמו קנסות.
לפני כמעט שלושה חודשים הסכימו בכיר הבנק לשעבר – בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן – כי יחזירו 2.25 מיליון שקל מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק סייע להעלם מס בארצות הברית.
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- 3.הם צריכים להחזיר 450 מיליון (ל"ת)זליג 27/09/2023 12:35הגב לתגובה זו
- 2.אחרי שלקחו 75 מיליון ?למה לא להחזיר את הכול ? (ל"ת)קשקש 27/09/2023 12:15הגב לתגובה זו
- 1.המפקח על הבנקים עלאק 27/09/2023 11:36הגב לתגובה זומערכת מושחטת, עם דלת מסתובבת משתלם להיות עבריין במדינה
- המגיב 27/09/2023 13:03הגב לתגובה זוכמה בונוסים הם לקחו בתקופת ההונאה ? אני בטוח שיותר מפי 10 ממה שהם מחזירים.
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
