סוף הפרשה? האם בכירי בנק הפועלים יסכימו להחזיר כ-4 מיליון שקל מהבונוסים שקיבלו?
האם פרשיית בנק הפועלים תגיע סוף לסיומה לאחר יותר מ-8 שנים? שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב מגן אלטוביה החליט אתמול כי במידה ובכירי בנק הפועלים לשעבר בהם המנכ"ל לשעבר ציון קינן והיו"ר יאיר סרוסי יסכימו להעלות את הסכום אותו הסכימו לשלם ל-3.65 מיליון שקל, במקום 2.25 מיליון שקל, הוא יאשר את הסכם הפשרה ובכך תגיע לסיומה הפרשייה של העלמות המס בארצות הברית באופן סופי.
כזכור כבר למעלה משמונה שנים שמתנהל הליך משפטי כנגד בכירים בבנק ביניהם המנכ"ל והיו"ר לשעבר, בו נטען הם כי הם ונושאי משרה נוספים בבנק היו אחראים לנזק שנגרם לבנק כתוצאה מפרשיית העלמות המס בארצות הברית, במסגרתו הבנק שילם כ-900 מיליון דולר קנס.
לאחר דיונים רבים ולאחר שהוקמה וועדה לבדיקת הנושא על ידי הבנק בראשות השופט בדימוס יורם דנציגר שקבע כי סכום הפיצוי ישולם על ידי חברות הביטוח, הגיעו הצדדים להסכם לפני יותר משנה במסגרתו נקבע כי חברות הביטוח של הבכירים ישלמו 135 מיליון דולר. אך למרות הסכום בהסדר, בעל מניות בבנק ד"ר הראל פרימק באמצעות לובי 99 והיועצת המשפטית לממשלה הגישו התנגדות להסדר.
בעקבות זאת הסכימו לפני שלושה חודשים בכירי הבנק לשלם גם מכיסם סכום של 2.25 מיליון שקל. בכירי הבנק הסכימו להחזיר סכום זה מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק עזר לאזרחים בארצות הברית להעלים מס, סכום שמוערך בכ-75 מיליון שקל. בלובי 99 התנגדו וטענו כי מדובר בסכום נמוך שכן בבנק לאומי שלושה בכירים, בהם גם המנכ"לית לשעבר גליה מאור והיו"ר לשעבר איתן רף החזירו 5 מיליון שקל והנזק לבנק היה פחות ממחצית מאשר בבנק הפועלים (400 מיליון דולר).
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט אלטוביה קבע כי "לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, אני מוצא כי סכום ההסכמה, ככל שיעמוד על סך של 3.56 מיליון שקל, אשר יושב לבנק עצמו, וזה אשר יקבע את ייעודו, לרבות בהתחשב בבקשת המשיבים בעניין זה, יאפשר לאשר את הסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים והמבטחים ואשר בית המשפט מתבקש לאשרו". השופט נתן לצדדים שלושה שבועות להשיב אם הם מסכימים להצעתו לסיום הפרשייה.
הציעו להחזיר רק 2 מיליון שקל כאשר הנזק היה כ-900 מיליון דולר לבנק
כזכור ד"ר שולמית שרון, בעלת מניות בבנק הגישה בקשה לתביעה נגזרת הבנק וטענה כי בכירי הבנק גרמו נזק לבעלי המניות לאחר שהפועלים שילם כמעט 900 מיליון דולר קנס לרשויות בארצות הברית לאחר שאישר כי עזר לאזרחים בארה"ב להעלים מס.
בנק הפועלים לא היה הבנק היחיד במסגרת הפרשייה, כאשר גם בנק מזרחי טפחות ולאומי שילמו קנסות.
לפני כמעט שלושה חודשים הסכימו בכיר הבנק לשעבר – בהם היו"ר לשעבר יאיר סרוסי והמנכ"ל לשעבר ציון קינן – כי יחזירו 2.25 מיליון שקל מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה בה הבנק סייע להעלם מס בארצות הברית.
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- 3.הם צריכים להחזיר 450 מיליון (ל"ת)זליג 27/09/2023 12:35הגב לתגובה זו
- 2.אחרי שלקחו 75 מיליון ?למה לא להחזיר את הכול ? (ל"ת)קשקש 27/09/2023 12:15הגב לתגובה זו
- 1.המפקח על הבנקים עלאק 27/09/2023 11:36הגב לתגובה זומערכת מושחטת, עם דלת מסתובבת משתלם להיות עבריין במדינה
- המגיב 27/09/2023 13:03הגב לתגובה זוכמה בונוסים הם לקחו בתקופת ההונאה ? אני בטוח שיותר מפי 10 ממה שהם מחזירים.
המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
