דוד פתאל
צילום: יחצ

פתאל צופה צמיחה של עוד 10% בשנה הבאה: הכנסות של 8.3 מיליארד שקל

החברה עם פעילות גדולה יותר מלפני הקורונה ומשפרת גם את תחזית היחס חוב ל-EBITDA אבל המניה עדיין מתומחרת 30% נמוך יותר, איך זה ייתכן? פתאל: "התיירות העולמית שוברת שיאים"

נתנאל אריאל | (10)

חברת המלונאות פתאל פתאל החזקות 2.29%  שהיא הרשת הגדולה בישראל וגם בגרמניה ואוסטריה, כבר נמצאת עם פעילות ותוצאות טובות יותר מאשר לפני הקורונה (גם ברמת ההכנסות והרווחים), ובכל זאת - המניה עדיין מתומחרת מתחת לרמות של לפני הקורונה. למה זה קורה? המניה אמנם עלתה מתחילת השנה ב-23% ונסחרת לפי שווי של 6.1 מיליארד שקל אבל היא עדיין נמוכה ב-30% מתחת לרמות בהן נסחרה ממש לפני הקורונה בתחילת 2020. יש לה מנגד גם חובות פיננסיים, כך ששווי הפעילות שלה הוא בפועל יותר מ-10 מיליארד שקל. יש לה חוב שמתקרב למיליארד שקל - אבל מנגד היא משפרת את יחס החוב ל-EBITFA וצופה המשך שיפור גם בשנים הקרובות (פירוט בהמשך).

בכל מקרה, פתאל מפרסמת לראשונה תחזית לשנת 2024 וצופה המשך עליה של 10% בהכנסות (אמצע טווח). על פי החברה, היא מעריכה שתכניס 8.1-8.5 מיליארד שקל, לעומת צפי לשנה הנוכחית של 7.4-7.7 מיליארד שקל (החברה גם מאשררת את התחזיות הללו לשנה הנוכחית). בשנת 2022 החברה הכניסה 5.11 מיליארד שקל.

פתאל גם מפרסמת תחזית EBITDAR (הרווח לפני שכירות, פחת והוצאות אחרות) לשנה הבאה ומעריכה שזה יגדל ל-3 מיליארד שקל (אמצע טווח של 2.9-3.1 מיליארד), וזאת מול 2.5 מיליארד (אמצע טווח) לשנה הנוכחית (2.4-2.6 מיליארד). בשנה שעברה החברה רשמה 1.95 מיליארד שקל. ה-EBITDA הצפוי לשנת 2024 יהיה בטווח של 1.6-1.8 מיליארד שקל, לעומת הצפי השנה ל-1.35-1.45 מיליארד ומול 931 מיליון בשנה שעברה.

החברה גם מעריכה שתגיע ליחס חוב ל- EBITDA בשנת 2023 של כ-4.5 (לעומת 5 בסוף הרבעון האחרון) ובשנת 2024 ליחס של כ-4 וכי היא בוחנת בוחנת הקמת שותפות נוספת בהיקף  של כ-400-500 מיליון אירו. היקף הנכסים הצפוי כ-1 מיליארד אירו. 

 

פתאל היא הרשת ה-36 בגודלה בעולם. כאמור - היא הגדולה בישראל (הפעילות בארץ היא 22% מהפעילות כולה עם 68 מלונות), גרמניה (66 מלונות) ואוסטריה (10 מלונות), והיא גם גדולה בבריטניה (52 מלונות) הולנד (14) וספרד (20). יש לה 275 בתי מלון עם יותר מ-48 אלף חדרים ב- 21 מדינות. 

 

ברבעון השני החברה דיווחה על תוצאות שיא עם הכנסות של 1.9 מיליארד שקל, לעומת 1.5 מיליארד ברבעון המקביל. ה-EBITDAR הגיע ל-712.5 מיליון שקל, לעומת 563 אשתקד.

בפתאל הסבירו בקצרה את הסיבה לשיפור הצפוי ואמרו כי "התיירות העולמית שוברת שיאים" והחברה צופה המשך התרחבות בחו"ל בשנים הקרובות.

 

אפשר לראות בגרפים המצורפים את התוצאות של החברה בשנת 2019, טרום הקורונה ואת המצב שלה כיום:

פתאל, תוצאות החברה ותחזיות לשנים 2023-2024. מקור: מצגת החברה

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פתאל, תוצאות החברה ותחזיות לשנים 2023-2024. מקור: מצגת החברה

למידע נוסף על המניה לחצו כאן:

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    הכיוון למעלה (ל"ת)
    הכיוון למעלה 27/09/2023 14:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    זה כשל שוק שפתאל לא נסחרת 30% יותר ממחירי 2019 (ל"ת)
    אחלה חברה 27/09/2023 12:41
    הגב לתגובה זו
  • אלוןבלון 27/09/2023 15:00
    הגב לתגובה זו
    ככה פשוט.
  • 4.
    מניה לפנסיה $$$ השמים הם הגבול (ל"ת)
    דוד 27/09/2023 12:05
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    איתן 27/09/2023 11:21
    הגב לתגובה זו
    אף אחד לא רוצה את המדינה המסריחה הזו ארץ יקרה , מכוערת , מאמללת אזרחים ושולחת אותם לעוני עם קופה גדושה ומיסים גבוהים , תרדו מהארץ זה העצה הכי טובה למי שחי כאן הרבה , סבל פה
  • לפתאל מלונות רבים גם בחול (ל"ת)
    מה שיפה 27/09/2023 12:31
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    יעקב 27/09/2023 11:10
    הגב לתגובה זו
    חוב של 17 מליארד ולא 1 מליארד הוצ רבית שנתית 1 מילאד שקל גם במזור 8 מילאד שנתי אין עדיין רווח
  • טעות בידך 27/09/2023 12:32
    הגב לתגובה זו
    כלומר אינו מושפע מעליות הריבית. ולגבי החלק שכן צמוד - הריבית עוד תרד ברבעון או שניים הבאים. בהצלחה
  • 1.
    המגיב 27/09/2023 10:46
    הגב לתגובה זו
    אנשים מתחילים לצמצם הוצאות, איך הם יכולים לראות בשנה הקרובה עלייה בהכנסות ?
  • גיל 27/09/2023 11:46
    הגב לתגובה זו
    רוב החוב של פתאל לא צמוד, אלא קבוע. מעבר לזה, לידיעתך כבר מתחילים ךדבר על הורדת ריבית בעוד רבעון או שניים. הצריכה יציבה ע"פ כל המדדים ואינה יורדת, על אף הריבית הגבוהה. נסיעות העסקים והתיירות חזרו. זה ההסבר מדוע הם יכולים לראוץ בשנה הקרובה עלייה בהכנסות וכן ברווח הנקי.
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.